אחרי הכל אנחנו שיר

עשרות אלפי אנשים פקדו אמש (שבת) את פארק הירקון בתל-אביב כדי לחלוק כבוד ולהיזכר ולו לשעות ספורות בשירת חייה האדירה של נעמי שמר. הקהל הרב שהגיע לימד על הצלחתה הכבירה של המשוררת והמלחינה, שהלכה לעולמה לפני כחודש, ונגעה בהמוני עם ישראל. בתוך הקלחת הארצישראלית המסוכסכת ביומיום, הפכו לערב אחד צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, שרים וחברי כנסת לצד אזרחים מן השורה, אשכנזים ובני עדות המזרח, לדבוקה אחת של אור כשהניפו נרות דולקים לשיריה.

נעמי שמר הסתלקה מאיתנו באמצע התמוז אבל השאירה את השירים כגל-עד בתוך הזיכרון הקולקטיבי שלנו. בתום האירוע ניתן לומר כי עם ישראל נזקק ועודנו זקוק למבטה החיובי והמנחם של שמר על ארץ המריבה שלנו.

הקהל בפארק (צילום: צביקה טישלר)
 

מנחה הערב, יהורם גאון, פתח בגרסתה המתוקנת של שמר לשירו של שאול טשרניחובסקי: "אומרים ישנה ארץ". שמר, כך סיפר גאון, העדיפה לוותר על שורתו הפסימית של טשרניחובסקי "כבר איננה – אולי/ ודאי ניטל זיוה! דבר בשבילנו/ אדוני לא ציווה", ולהשאיר בידי המאזינים את התקווה למציאת אותה ארץ שכורת שמש.

גאון, שבמידה מסוימת השתלט על הערב אותו הנחה ובו ביצע שלושה שירים המזוהים איתו במיוחד – "אומרים ישנה ארץ", "עוד לא אהבתי די" ו"על הדבש ועל העוקץ" - סיפק לקהל גם הצצה על העבודה המשותפת עם שמר כשדיבר על יחסה הפרפקציוניסטי ליצירותיה. "בהקדמה לאסופת שיריה האחרונה", סיפר גאון לקהל, "כתבה נעמי שהיא מקווה שנדע לשיר אותם כפי שהתכוונה כשכתבה אותם".

דווקא לאור פן זה באישיותה של נעמי שמר מצער היה לגלות כי חלק מהאמנים שהופיעו בערב לא טרחו ללמוד את מילות שיריה בעל-פה, עיוות את הטקסטים ולקח לעצמו חופש מוחלט בלחנים. יש אולי להתנחם בכך שלפחות בקרב הקהל שגדש את הפארק היתה התכוונות גדולה לאהבה של ממש.

מבצעים שונים

את הערב כולו ליוותה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של רפי קדישזון. השירים לבשו עיבודים תזמורתיים עשירים וזכו, בחלקם הגדול, למבצעים שונים מאלה המקוריים.

דוד ד'אור ביצע ביצוע מרגש לשיר "אהבה בת-20", תרגום נפלא של שמר לשירו של ז'אק ברל "la Chanson Des Vieux Amants", שנכתב ליוסי בנאי; שלומית אהרון שרה את "העיר הלבנה" שמוכר שבוצע במקור על-ידי לוליק ומוכר לא פחות בביצוע של אריק איינשטיין; מיטל טרבלסי שרה את "נעה" הזכור לטוב בביצוע של אריק לביא המנוח; חברי להקת הדורבנים שרו את "שיר השוק" של התרנגולים; בועז שרעבי שר את "אנחנו שנינו מאותו הכפר" של להקת פיקוד מרכז; רועי בר-נתן, אבי גרייניק ועידו מוסרי שרו את "סרנדה לך" של שלישיית גשר הירקון, אורנה ומשה דץ שרו את "חפש אותי" של להקת הנח"ל;

יואב יצחק שר את "לילה בחוף אכזיב" של שלישיית גשר הירקון; אישתר שרה את "חורשת האקליפטוס" של צוות הווי הנח"ל ושלומי שבת שר את "לו יהי". עוד בין השרים: דין דין אביב ששרה את "זמר" בליווי פסנתר של עידן רייכל, נורית גלרון ששרה את "אמצע התמוז" ושולי נתן שביצעה בתום המחלוקת את "ירושלים של זהב" וזכתה למחיאות כפיים סוערות.

דורית ראובני ביצעה את "אילן", אותו כתבה נעמי שמר לזכרו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי שניספה באסון המעבורת "קולומביה". זה היה השיר האחרון אותו הספיקה שמר לכתוב. ראובני שביצעה אותו אמש לראשונה אמרה: "אני מתרגשת מאד מהמעמד ומהכבוד שנפל בחלקי ומקווה שהשיר יתקבל באהבה". ראובני לא היתה היחידה שהתרגשה מהשיר, רעייתו של האסטרונאוט המנוח, רונה רמון, ששמעה את השיר בפעם הראשונה התרגשה אף היא וכך גם הקהל שעמד על רגליו עם תום השיר וחיבק אותה באהבה גדולה.

בסיכומו של ערב היה נעים לשוב ולגלות את כוחה של השירה לאחד ולו לערב אחד בין פרודות העם ואת כוחם של המשוררים להטביע חותם, גם אם לעתים נדמה שהשפעתם בימים אלה הולכת ואוזלת. "כל הבטון שבעולם לא יכול להפוך את הבתים שלנו לעיר. הם זקוקים לזכרונות, לשירים שיגדירו את הנפש שלה", אמר ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי שהפציע כשעלה לבמה ללוות בחליל את הזמרת קרן הדר ב"אסיף". נעמי שמר הוכיחה גם אתמול שאוצרי נפשו של עם הם אלה המפסלים לו אנדרטאות מילים.