ד"ר אורן חסון

פרויד וחבריו ניסו להבין את נפש האדם באמצעות תצפיות על התנהגותו. בשנים האחרונות פרצה גישה חדשה אל עולם הפסיכולוגיה, 'פסיכולוגיה אבולוציונית', שמנסה להבין ולהגדיר את הפסיכולוגיה של האדם מנקודת מבט אבולוציונית, ומתוך תהליכי הברירה הטבעית.

הפסיכולוגיה האבולוציונית התחילה לפני כ-15 שנה בארה"ב, ותפסה תאוצה באמצע שנות ה-90, מחקר התנהגויות של ציפורים ובע"ח אחרים, כשגילו שגם נקבות במינים שנחשבו מונוגמיים, בוגדות. זה שזכרים בוגדים, כי מנסים להשיג "בזול" עוד צאצאים, היה ידוע ומובן. אבל הופתעו לגלות בבדיקות חלבונים/דנא שגם במינים מונוגמיים, במקרים רבים (45%-15) זכרים מגדלים צאצאים שאינם שלהם. נשאלה השאלה האם נכון גם בבני אדם.

את ההעברה עשה רובין בייקר, זואולוג בריטי (מחבר הספר בנושא: "מלחמות הזרע"), עם מארק בליס, פסיכולוג. הם גילו שהבגידות קורות גם אצל בני אדם, אם כי במספרים נמוכים יותר. הכמות תלויה יותר בחברה/קהילה אליה משתייך הזוג.

עד אמצעי המניעה, עדיין לקחו סיכון וקיימו סקס גם כשלא רצו ילדים, וזאת בגלל שהאבולוציה הבטיחה שהסקס יביא עונג. בנוסף, גילו שהאורגזמה הנשית יכולה לשמור זרע יותר או פחות לפי מידת הריגוש שלה. לכן, לגבר מושך יש יותר סיכוי לילדים.

ואם עושים ילדים, צריך לגדל אותם, ולגדל אותם לאורך זמן, כדי שיגדלו טוב יותר. בשניים יותר קל לגדל, ולכן הקשר הזוגי הופך לחשוב. תהליך הברירה הטבעית יצר אצלנו את הרצון לכל טובות ההנאה שאנחנו מקבלים ממחויבות הצד השני. בנוסף, המחויבות שאנו חשים כלפי הצד השני מאפשרת לנו קשר ארוך טווח שמועיל לגידול צאצאים. אהבה היא בעצם הצד הפסיכולוגי של המחויבות. השאיפה הראשונה של רוב האנשים היא אהבה אחת גדולה לכל החיים. הפסיכולוג דייוויד באס, שבדק 38 חברות, גילה שזה נכון באופן גלובלי.

מונוגמיה כחוק מדינה וחוק דתי מאפשרת שגרת חיים טובה יותר, כי היא מונעת קבוצה מתוסכלת של גברים נטולי נשים (לאו דווקא דואג לנשים...) זהו חוק שכלתני לייצוב החברה.

במי אנחנו בוחרים? יש המון מחקרים על כך (גם כאן התחיל במחקרים על חיות): בצד הפיזי אנשים שהם יותר סימטריים נחשבים לנחשקים יותר; פנים שהן ממוצעות, שקרובות יותר לסך הפנים האנושיים. מצאו אצל סטודנטים שהאורגזמה של האישה חזקה יותר כשהגבר סימטרי יותר; אבל, נשים פחות בוחנות את הצד הפיזי ויותר את הסטטוס הסוציו-אקונומי ואסרטיביות, שמגדילים את סיכויי הנשים לגדל את הילדים בביטחון כלכלי וחברתי; גברים מעדיפים נשים קודם כל לפי קריטריונים חיצוניים שמעידים על פוריות – גיל צעיר, פרופורציות של מותן מול האגן = 0.7, חזה גדול וזקוף (כי זה קשור לגיל). כשנתנו לגברים לדרג נשים, העדיפו את הפרופורציה הממוצעת, בעוד שנשים שאפו לעצמן פחות. אבל כשגברים מתבגרים, עולה גם גיל האישה שמחפשים, כי הם רוצים שהיחסים יחזיקו לאורך זמן, ואז לא בוחרים באידיאל, אלא בהכי טוב מתוך מה שאפשר להחזיק. לכן, לפעמים מתאהבים במי שרוצה אותנו: יותר בטוח.

נשים גם בוחרות בגבר שונה לפי מיקומן במחזור החודשי: העמידו סדרה של פנים ששינו אותם באופן דיגיטלי מקיצוניים נשיים ועד קיצוניים גבריים. באופן כללי, כשנשאלו מי הכי יפה בעיניהן, נשים בחרו תמונה מעט יותר גברית מהממוצע. הפנים שהיו גבריים יותר מכך נראו להן מסוכנים. אבל, נשים בזמן הביוץ מעדיפות פנים יותר גבריים מאשר כשהן לא מבייצות.

מחקר אחר הראה דבר דומה: נשים בזמן ביוץ הגיעו לבושות בבגדים חשופים יותר מאשר לא בזמן ביוץ. כלומר, החיפוש המיני לוקח יותר סיכונים בזמן הביוץ. כשמתאהבים זאת אסטרטגיה לטווח ארוך. כשמחפשים לעשות ילד, זה קורה בזמן ביוץ, וזה הזמן שמחפשים בו גנים גבריים יותר, ומוכנים לקחת סיכונים.

הקשר החלש יותר של הגברים עם הילודים בהתחלה, נובע מאי הוודאות לגבי שייכותם הגנטית. מתברר שלנשים יש טקטיקה בעניין הזה - להגיד שהתינוק דומה לאבא. לקחו תמונות של תינוקות והוריהם ושאלו זרים למי התינוק דומה. אח"כ שאלו את האמהות – והן אמרו, גם כשהזרים אמרו שלאמא, שדומה לאבא, אף והגבירו את טענתן כשהאב היה נוכח.