ביקורת ספר: הדיאטה של הפילוסופים
לרגל צאתו של התרגום העברי ל"דיאטה של הפילוסופים", בוחן מוטי גל, דוקטור ונאבק במשקל, את עצותיו של ריצ'רד ווטסון - פילוסוף ואיש מערות, וממש לא מתלהב מהתוצאה
"שומן. אני מניח שאתם רוצים להיפטר ממנו. אז תפסיקו לאכול כל כך הרבה", כך פותח ריצ'רד ווטסון ספרון שיצא בתרגום עברי חדש, "הדיאטה של הפילוסופים". ווטסון, המוגדר על גבי הכריכה כפילוסוף, חוקר מערות, אצן וסופר, שוטח על פני דפי הספרון את משנתו, שעיקרה: "איך לרדת במשקל ולשנות את העולם".
ועתה, גילוי נאות: כסופר קלוריות תמידי, וכאיש הניצב גם מאחורי הסטטוסקופ, התקשיתי לפעור פה למול הגיגיו הטריוויאלים של ווטסון. אולי הייתה זו דריסת הרגל של ווטסון, חסר כל השכלה רפואית גרידא, בשדה עתיר דוקטרינות תזונתיות מדעיות, ואולי אלה המעגלים המסורבלים סביבם הוא נע, שגרמו לי לתהות למי בעצם הספר מיועד.
כך למשל, ממליץ ווטסון לאישה שגובהה 1.60 מטר, על דיאטה של 900 קלוריות ליום. היום ברור, כי כמות קלורית כזו, לא רק שמביאה לירידה מהירה במסת השריר, אלא שאינה יעילה לטווח הארוך ואף מסוכנת. ווטסון ממשיך ומפתה: "בתוך חודשיים וחצי תפחיתו 12 קילוגרמים!". לא ברור מה היו מקורותיו המדעיים של המחבר, אולם ברור כי ירידה דרסטית שכזו, אינה מומלצת על ידי דיאטנים הדוגלים בהפחתה איטית אך עקבית לאורך זמן.
אך בכך לא תמו המלצותיו הרפואיות: "קחו טבליית מולטי ויטמין מידי יום... מחקרים הוכיחו באופן מובהק שאנשים שלקחו כמויות גדולות של ויטמין סי סבלו פחות מהצטננות", אלא שהיום נוטים הרופאים שלא להמליץ על נטילת ויטמינים יומיומית, וכי אף מחקר מדעי לא הצליח להוכיח כי ויטמין סי אכן בעל אפקט חיסוני כלשהו המונע הצטננות.
"תצעדו, תרוצו ריצה קלה או מהירה. על כל קילומטר תשרפו 50 קלוריות", פותח ווטסון את פרק הספורט בתכנית ההרזייה. אולם גם כאן, הנתונים אינם תואמים את הידוע כיום. השריפה הקלורית מותאמת למשקל הגוף, ולעבודה, דהיינו למידת המאמץ בפרק זמן מסויים. ברור שהבטחותיו לשריפה קלורית כזו, לא עומדות במבחן המציאות.
לאחר שגומע הקורא שלל עצות שהיו גורמות לכל דיאטנית לגלגל עיניים, שוטח בפנינו ווטסון מגוון ציטוטים ממשנתם של פילוסופים, בערבובייה מיגרנוטית, עד כי בפרק האחרון בו הוא דן משום מה במוות, כבר נבלע הקורא בחור השחור הזה, שהתחיל בדיאטה והסתיים בסחרורים הדורשים גלולת אקמול.
חובבי הפלספנות, ימצאו אולי בספר עניין. ווטסון באמת משתדל לדבר על לבו של הקורא, בשפה חברית וכנה. אלא שהתוצר הסופי הוא סלט לא ברור, שספק אם יצליח לדרבן מדינה על משקל.
לפנייה לכתב/ת 
דיאטה של פילוסופים. סלט של מידע
עטיפת הספר
מומלצים
