הכוכבים של מילר

"אני מביא לך פה קטע בו בום לפנים", אומר שרגא אבנרי האמרגן לאדיר מילר כל יום שישי בערב, כשהוא מציג לפניו את מנוך גונן הפנטומימאי, שיודע לעשות בקושי שני טריקים וחצי. אדיר נקרע מצחוק, הקהל רוקע ברגליים וההפקה אוכלת את השטיח מרוב נחת. אבל כשנפגשים עם עמי אנידג'רה (מנוך) ואלי בן דוד (שרגא), הדבר האחרון שבא להם זה להצחיק. אפשר להבין אותם אחרי יום עבודה ארוך במיוחד כשהם נראים קצת תשושים.

"כדי לגרום לאנשים לצחוק ביום שישי בערב, עובד צוות שלם שבעה ימים בשבוע", מסביר עמי את העייפות. "גם הפינה של יובל סמו וגם שלנו דורשות עבודה שהיא תהליך ארוך", מוסיף אלי. "כל בדיחה עוברת ארבע-חמש גירסאות". סמו הוא קלוד הדי.ג'יי הסהרורי. נחזור אליו בהמשך.

שני קרפדים

האחראי העיקרי לשידוך בין עמי לאלי הוא המסדרון של ניסן נתיב. "עד שנפגשתי עם עמי, לא חשבתי בכלל לעסוק בבידור", משחזר אלי. "רצה אלוהים ונפגשנו באודישנים ל'סטודיו למשחק של ניסן נתיב' והתחלנו להצחיק אחד את השני בזמן ההמתנה. בסוף שנינו התקבלנו. יום אחד הופענו בסטודיו עם קטע מביך על שני קרפדים, ומשם זה התגלגל. תמיד שואלים אותי מה יצא לך מניסן נתיב? ואני אומר - עמי".

עמי, לעומתו, תמיד ידע שהוא עומד להיות קומיקאי. "מאז שהכירו לי את עצמי, ידעתי שאני רוצה להצחיק אנשים ולעשות להם טוב", הוא מתוודה. "הייתי בלהקת הצעירים של הוד השרון, במגמת תיאטרון בתיכון ובתיאטרון חיל האוויר. הייתי גם בצוות שייסד את 'דומינו גרוס', אבל בדיוק כשקיבלנו תוכנית טלוויזיה, החלטתי לחפש את האמת שלי בעולם המשחק, ונרשמתי ל'ניסן נתיב'. החברים שלי התפרסמו ואני דקלמתי שקספיר ולמדתי איך לעשות דג אילם. מזל שאלי ואני מצאנו אחד את השני".

מאיפה הבאתם את שרגא?

אלי: "הוא סוג של פארודיה על סוכני שחקנים מיושנים, אני קורא להם 'סוכני דמיקולו'. אלה שיש להם שחקנים בארבעה שקלים. הוא חיקוי מדויק של זמי, אבא של חבר שלי מאילת. אחרי התוכנית הראשונה הוא התקשר ושאל אותי למה לא קראתי לדמות זמי. גם הילדים שלו התקשרו וממש זיהו שזה הוא. בכלל, כל אילת על הרגליים ביום שישי. אין טיסות, הכל נעצר".

עמי: "לפיילוט הגענו בכלל עם שתי דמויות של עובדים זרים. חשבנו גם להופיע עם צמד דמויות אחרות שלנו, איציק פאלח והחבר שלו אשר. אדיר בא ואמר שהוא רוצה את מנוך ושרגא. חששנו שזה לא יתפוס, אבל עובדה שזה הולך".

השראה משפחתית

אלי, 27, גר בדירה שכורה בצהלה עם אלינור אגם, זוגתו בשלוש וחצי השנים האחרונות, שהוא מגדיר "אהבת חיי". עמי, 28, מתגורר במתחם דיזנגוף סנטר. לא מזמן הוא פירק זוגיות של שנה וחצי, ושניהם מגדירים עצמם "אנשי משפחה".

"חוץ מעמי, אלינור ויואב גרוס, אני מחובר מאוד למשפחה שלי", מדווח אלי. "עם אבא שלי אני מדבר שש פעמים ביום. הוא טבח בבסיס חיל האוויר בעובדה. אמא שלי טבחית במלון נפטון. בהתחלה, כשלמדתי משחק, היא פחדה שלא אצליח. היום היא מספרת איך מפרגנים לה בעבודה. החיילים בבסיס אומרים לאבא שלי 'בו בום לפנים', אני בטוח שזה עושה להם הרבה נחת".

"אחד הדברים שחיבר בינינו, זו העובדה שאנחנו באים מרקע דומה", טוען עמי. "אני בן זקונים. ההורים שלי אנשים פשוטים. אמא שלי מטפלת בילדים כבר 30 שנה, ואבא שלי עובד בחברה של ספקי חשמל. אבל כשהם עם החבר'ה, הם הליצנים, מרכז העניינים, הכי מצחיקים. הם נותנים לי המון השראה. כל בדיחה חדשה אנחנו מנסים קודם כל על המשפחות שלנו".

אז קלוד הוא הומו?

סמו, 30, הוא הוותיק בחבורה, שכבר מכיר את המדיום הטלוויזיוני כצלע השלישית של "פרוזק", שהופיעה בעונות הראשונות של "ערב אדיר". עכשיו הוא שחקן יחיד, אבל מקפיד כל הזמן להדגיש ש"פרוזק" היא מרכז חייו. אז לכל המודאגים הודעה קצרה: השלישייה עובדת, מופיעה ואפילו מבשלת פרויקט חדש.

סמו יליד חיפה, בוגר בית צבי ונשוי טרי טרי לדנה אברהם. "תמיד אהבתי לשחק", הוא אומר. "הייתי ילד מצחיק אבל ביישן. בבית צבי פשוט פרחתי כי שיחקתי מהבוקר עד הלילה. בשבילי זה היה גן עדן. בזמן הלימודים הייתי מגיע מדי פעם ל'צוותא 2', עולה לבד לבמה ומופיע". את אופיר לובל ושלומי קוריאט, שותפיו ל"פרוזק" הכיר בבית צבי. "יש לי איתם כימיה, שאין לי עם אף אחד", הוא מתרגש. "עם עמי ואלי אני יותר חבר, מכיר אותם מצוותא. הם נורא מצחיקים ומוכשרים בעיניי".

מאיפה צמח קלוד?

סמו: "הבסיס היה קיים בהופעה שלנו. בהתחלה חשבתי על משהו אחר - דמות של נהג מונית. אבל אדיר לקח את הרקדן מ'פרוזק' וביקש לעשות אותו קצת אחרת. בנינו דמות שמדברת לאט, והוא בחר את השם קלוד, שהרי מדובר בדי.ג'יי בינלאומי. הפאה היא הברקה של המאפרת גליה אזולאי".

קלוד הוא קצת גיי, לא?

"כל אחד יכול לראות בו את מה שהוא רוצה. שמעתי דעה כזאת, ושמעתי כאלה שבכלל לא מסכימים איתה. מבחינתי הוא דמות עגולה, לא רציתי משהו סטריאוטיפי. אז אולי הדיבור שלו קצת מתחנחן, אבל הוא גרוש, אב לבת, עושה מילואים וחובב כדורגל".

מאיפה כישרון הריקוד?

"האמת היא שאין לי שמץ של מושג. מבחינתי, הריקוד שלי הוא מעין פארודיה על רקדנים. אני מסוגל לזוז ככה רק כשאני מופיע. בחיים אני אדם ביישן, שמעולם לא רוקד בחתונות או במסיבות".

מפר שתיקה - חנוך רוזן מפרגן לעמי ואלי

מה הקטע שלכם עם חנוך רוזן?

עמי: "גדלנו עליו כילדים. הוא פיטר פן, הפנטומימאי היחיד בארץ".

אלי: "בחנוכה האחרון הוא חיפש שני חבר'ה שיהיו קומיקאים במחזמר שלו, 'ספיד וגלגלי הקסם'. הוא ראה אותנו בהופעה, אהב את הדמות, צחק, ובסוף צירף אותנו למחזמר".

אבל אתם עושים ממנו צחוק.

עמי: "זה סוג של הקצנה, הדרך להפוך דברים לבדיחה".

אלי: "הבדיחות הן לא על חנוך, אנחנו לא צוחקים על מה שהוא עושה. הוא רק כלי, דרך להעביר את הבדיחות שלנו".

רוזן, מה אתה אומר?

"ברגע שמחקים אותך, זה אומר שאתה מודל לחיקוי. אני המום מאיך שהם מצליחים. זה מקורי לאללה, והדבר נעשה בצורה חביבה עם טכניקה יפה של הגוף. אפשר לחקות בן אדם ולרדת עליו באופן אישי, ואפשר לחקות את הז'אנר. אני מזוהה עם הז'אנר בארץ. הם לא צוחקים על הקטעים שלי, ויש לי הרבה קטעים. הם צוחקים על ז'אנר הפנטומימה, אבל מביאים את הבדיחות שלהם, ואני אוהב אותם".

"ערב אדיר", ערוץ 2, שישי 21.00