מערכות הפעלה: לא רק לינוקס

בכל דבר בחיים חשוב לגוון, אז למה לא במערכות הפעלה? את מספר מערכות ההפעלה שהצליחו להגיע אל משתמשי המחשב הביתי אפשר לספור על כף יד אחת. ומבלי להכנס לוויכוח בעניין המונופול של מיקרוסופט עם מערכת ההפעלה Windows, הרי שבסופו של דבר, קשה לומר שמדובר במגוון רציני.

אבל זה יכול להשתנות. האינטרנט יצרה קהילות פיתוח עצומות של מתכנתים ברחבי העולם, שמשתפים פעולה בפרויקטים גדולים. למרות שברוב המקרים מדובר בכתיבת תוכנות בלבד, הרי שבמספר פרויקטים כיום כבר מנסים לבנות מערכת הפעלה שלמה. כמובן שהדוגמה הטובה ביותר לכך היא לינוקס, שצמחה משיגעון של מתכנת פיני אחד, ויצרה מהפכה של ממש.

למעשה, בזכות מכונת השיווק הדורסנית (והיעילה, יש להודות) של מיקרוסופט, שכחו משתמשי המחשב הביתיים, כי מערכת הפעלה היא בסך הכל תוכנה, שאמורה לגרום לתוכנות אחרות לעבוד. היא צריכה לתמוך במשחקים, להפעיל את תוכנת הדואר האלקטרוני או את מעבד התמלילים.

כדי להרחיב את האופקים והאפשרויות קיבצנו כאן חמש מערכות הפעלה חדשות, המפותחות כפרויקטים משותפים ברחבי האינטרנט. הן נמצאות בשלבי פיתוח שונים, חלקן כבר מציע סביבת יישומים עשירה, וחלקן טרם פיתחו גישה לכוננים קשיחים. המשותף לכולן הוא החזון, שבסיסו יצירת מערכת הפעלה טובה יותר מההיצע הזמין היום.

בחלק מהאתרים המצויינים כאן ניתן להוריד גירסאות של מערכות ההפעלה הללו, למרות שאנחנו מראש מסירים כל אחריות על התקנה של מערכות הנמצאות בפיתוח. חלק מהמערכות מאפשרות להוריד LiveCD, שמאפשר להריץ את המערכת ישירות מתקליטור ללא צורך בהתקנה. אגב, למרות שמדובר במערכות הפעלה, שתומכות בתקני שפות בינלאומיים, עדיין אין להן תמיכה בעברית.

SkyOS - הפשטות מובילה 

תחת הסיסמה "מערכת ההפעלה השלווה שלך", קוראת SkyOS למשתמשים בה להפוך את הכל לפשוט ונחמד יותר. באמת, איך לא חשבו על זה קודם. 

את הפיתוח מנהל אוסטרי בשם רוברט סזלייני, עם צוות של מפתחים מתנדבים אחרים. הגירסה הראשונה שוחררה ב-1997, והיום כבר מתכוננים להצגת הגירסה החמישית. מתחת לחזות החביבה של SkyOS מסתתרת מערכת הפעלה, שמציעה אפשרות לריבוי משימות, הגנות מתקדמות על זיכרון העבודה, ועוד תכונות, שהופכות אותה למתמודדת ראויה עם Windows. בנוסף מציעה SkyOS ממשק משתמש יפהפה, שמציג על המסך את הפרטים החשובים בלבד, ונמנע מליצור עומס גרפי מיותר.  

SkyOS היום היא מערכת הפעלה שלמה, שמציעה גם סביבת יישומים מפתיעה למדי. יש מעבדי תמלילים, תוכנת עריכה גרפית שמקבילה לפוטושופ, יש משחקים, ואפילו קווייק, וכמובן נגני VDD ומוזיקה. 

בעיקרון SkyOS היא חינמית, אך המפתחים מציעים מארז הכולל תקליטור התקנה וחוברות הדרכה, במחיר של 30 דולר, כדי לתמוך בעלויות השוטפות של הפרוייקט.

Syllable - במיוחד למשתמש הביתי 

סילבל היא מערכת נוספת שיכולה לפרוץ למרכז הבמה בשנים הקרובות. מקורה בכמה מפתחים, שעסקו בפיתוח מערכת הפעלה אחרת בשם AtheOS, ופרשו ביולי 2002 מהפרויקט המקורי. מטרתם, כפי שהם מגדירים אותה, היא כתיבת מערכת הפעלה בקוד פתוח, שתהיה פשוטה להפעלה ומיועדת למשתמש הביתי ולעסק הקטן. הם לא מתיימרים למערכת שמסוגלת לטפל בתוכנות פיננסיות אדירות או לנהל שרתים של בנקים, לדוגמה.  

גם סילבל מציעה מימשק משתמש פשוט וצבעוני, ומאפשרת תמיכה בתצוגה של שפות רבות, גם עברית (אך לא מאפשרת כתיבה משמאל לימין, תכונה זו מתוכננת לגירסאות הבאות). 

הפרוייקט עדיין צעיר אך סילבל היא כבר מערכת הפעלה עובדת ובוגרת, שמגיעה עם מספר יישומים בסיסיים. גם כאן אפשר למצוא נגני וידאו ומוזיקה, תוכנות עיבוד תמלילים, משחקים ואפילו תוכנת מסרים מיידיים שתואמת ל-ICQ. בנוסף היא תומכת במעבדים ובכרטיסים של החברות המובילות בשוק.

Haiky - בעקבות Be הוותיקה 

לא כולם זוכרים את מערכת ההפעלה החביבה Be, שנחשבה לאחת ממערכות ההפעלה הגרפיות המוצלחות ביותר, אך לא זכתה לכבוד הראוי לה. המערכת התרכזה בעיקר בתמיכה ביישומי וידאו וגרפיקה, ונחשבה לחביבת העוסקים בענף. עם השנים קרסה החברה שפיתחה את Be, והזכויות להמשך הפיתוח של המערכת נרכשו על ידי חברת פאלם. הדבר עורר ציפיות, שבעתיד נראה מערכת הפעלה למחשבי כף היד של פאלם, שתציע את יכולות המולטימדיה המפורסמות של Be.  

בינתיים מנסים מפתחים בפרויקט קוד פתוח להחזיר עטרה ליושנה, ולהמשיך מהמקום שבו הפסיקו המפתחים המקוריים. מבלי להסתמך על הקוד המקורי, הם בונים מחדש גירסה עדכנית ומשופרת של Be, שאותה כינו בפשטות OpenBeOs, או Haiku (בדומה לשירים היפניים הקצרים).

פרויקט הפיתוח נמצא בשלבים מוקדמים, והמפתחים עדיין עובדים על תמיכה בסיסית בדיסקים קשיחים ובכרטיסי וידאו. המטרה הראשונית היא ליצור מערכת הפעלה הדומה ככל שניתן לגירסה האחרונה של Be. משם מתכוונים המפתחים להמשיך ולפתח אותה כרצונם.

ReactOS - תאימות לחלונות NT

בניגוד למערכות ההפעלה האחרות, שמציעות סביבת הפעלה חדשה לחלוטין, המפתחים של ReactOS מצהירים על שאיפה לתאימות מקסימלית עם מערכת ההפעלה NT4 של מיקרוסופט. למי שזה נשמע לו קצת מיושן, נזכיר שגם Windows XP וגם לונגהורן, הגירסה הבאה, מבוססות כולן על NT4. בצורה הזו מקווים ב-ReactOS ליהנות משלל היישומים הזמינים ל-Windows.

בשלב הזה נמצאת ReactOS, המפותחת כפרויקט קוד פתוח, בפיתוח אינטנסיבי, אך כבר מעריכים אותה כבעלת פוטנציאל רב במיוחד. מפתחיה עובדים בצמוד לפרוייקט WINE הוותיק, שמטרתו לספק שכבת המרה בין תוכנות שנכתבו ל-Windows, אך נדרשות לרוץ על מערכות הפעלה אחרות. האפשרות להריץ יישומי Windows סטנדרטיים על ReactOS יכולה להפוך אותה ללהיט הבא.

MenuetOS - הכי קומפקטית 

את MenuetOS אפשר להגדיר כשגעון של וויל טוריאנמאה, פיני צעיר, שהחליט ליצור משהו שנתפס כבלתי אפשרי בימינו: מערכת הפעלה שתיכנס לדיסקט אחד. על מנת לעמוד במשימה הוא בחר לתכנת את כל מערכת ההפעלה בשפת הקרויה אסמבלר או שפת מכונה.

רק מי שעוסק בתיכנות יכול לדמיין את הסיוט. השפה מורכבת מפקודות בסיסיות בלבד, שנכתבות ישירות למעבד, בניגוד לשפות מתקדמות יותר, שבהן אפשר לכתוב פקודות מפורשות כמו "העתק נתונים" או "הדפס קובץ". כך, פעולה פשוטה של הצגת חלון על המסך דורשת תיכנות של עשרות פקודות מייגעות. 

עם זאת, היתרון של שפת המכונה הוא המהירות העצומה שבה היא רצה, בניגוד לשפות האחרות. הפקודות עוברות ישר למעבד המחשב, וזמן יקר נחסך בתרגומן לשפה, שהמעבד יכול להבין. אם ניקח דוגמה מ-XP, שם רק הרכיבים הבסיסיים ביותר כתובים בשפת מכונה, כמו הרכיבים העוסקים בטיפול בזיכרון או בקבצים. שאר הרכיבים כתובים בשפת C, המתקדמת יותר.  

גם Menuet מפותחת תחת רשיון של קוד פתוח, ומגיעה עם תוכנות אינטרנט, שמאפשרות שליחת דואר אלקטרוני או שימוש ב-FTP. היא אפילו יכולה לשמש כשרת להעברת קבצי מוזיקה של MP3. וכבר אמרנו שכל זה על דיסקט אחד?