השינוי של שינוי

האסימון נפל לטומי לפיד ולאברהם פורז ביום שישי שעבר בצהריים, תוך כדי, ואולי קצת אחרי הפגישה עם שמעון פרס ודליה איציק במלון דן בתל אביב. לפיד ופורז ביקשו יום קודם לכן להיפגש עם השניים, בניסיון לשכנע אותם להודיע כי העבודה לא תשב בממשלה עם החרדים וללא שינוי.

פרס ואיציק משכו בכתפיים. הם לא היו מוכנים להתחייבות כזאת. "ששינוי תודיע שהיא לא תשב בממשלה בלעדינו", החזירו אנשי העבודה את הכדור למגרשם של ראשי שינוי.

תוך כדי הפגישה צלצל הטלפון הנייד של לפיד. על הקו היה ראש הממשלה. "אני מבקש לעדכן אותך, כדי שלא תהיה מופתע כשתשמע על זה", אמר שרון, "שאני מתכוון להכניס את יהדות התורה לממשלה".

בתום הפגישה במלון דן, קלטו לפיד ופורז שעם פרס "אי אפשר לגנוב סוסים קואליציוניים". גם ההודעה של שרון עשתה את שלה. חיש מהר הבינו השניים כי הם צריכים לפעול בזריזות, לשנות גישה ולהתאימה למציאות הפוליטית שנוצרה, אבל לא למתן את הטון. לפחות לא כלפי חוץ, לא בתקשורת.

אחרי התייעצויות שקיימו, החליטו לפיד ופורז לשנות את האסטרטגיה הכה מוכרת של שינוי, ולרדת (יש שיאמרו "לקפוץ ראש") מהעץ הגבוה של פסילת החרדים עליו טיפסו. עם זאת, החליטו במקביל לשמור על השינוי הדרמטי בסוד.

אם שרון יבקש מאיתנו לשבת עם יהדות התורה, קבעה ההחלטה החשאית של פורז ולפיד, נאמר לו שנהיה מוכנים לשקול. אבל רק אם העבודה תיכנס גם. ובכל מקרה, אנחנו לא נהיה אלה שנציע לו את האפשרות הזאת.

חדשות טובות לשרון

באותו ערב שישי, ערך לפיד מפגש חברים בביתו. היו שם גם פורז וגם השר אהוד אולמרט, חברו הטוב של יו"ר שינוי ומקורבו של ראש הממשלה.

בין ביס לביס, ובין כוסית יין לאחרת, עודכן אולמרט בהתפתחויות המפתיעות. מבחינתו, החדשות היו טובות, והוא מיהר לעדכן גם את שרון.

ביום ראשון אחר הצהריים, בפגישת שרון-פורז-לפיד, (שהיתה אמורה להיות רק שרון-פורז), בה השתתף גם דב וייסגלס, הנושאים הפוליטיים עלו לדיון.

ראש הממשלה ביקש לבחון את הדופק, והציע להקים ממשלת אחדות בשני שלבים: תחילה עם יהדות התורה ועם שינוי, באופן זמני, ורק אחר כך, כשהרוחות בליכוד יירגעו, גם עם העבודה.

זה לא, נעמדו לפיד ופורז על רגליהם האחוריות, לזה אנחנו לא מוכנים. אין דבר יותר קבוע מהזמני, אמר פורז, וביסס את חששו על ניתוח פוליטי שערך קודם לכן.

לפיד ופורז. צילום: אלכס קולומויסקי

המלכודת

על פי הניתוח של פורז, הסכמתה של שינוי לשבת עם יהדות התורה, ולו באופן זמני, תהיה מלכודת פוליטית מסוכנת עבור שינוי. פורז חשש כי הברית הזו תיגמר רע: כשההתנתקות תועלה שוב לדיון בממשלה, הסביר שר הפנים, המפד"ל תפרוש, ושרון יישאר שוב עם 60 ידיים בכנסת. וכשינסה להכניס שוב את העבודה, יהיה כבר מאוחר מדי, וגם הבחירות בשער. מצב כזה עלול להביא לכך ששינוי גם תאכל את הדגים המסריחים, וגם תקבל מנה נוספת על חשבון הבית.

כלומר, היא תהיה שותפה גם לחיסול תוכנית ההתנתקות, וגם תירה לעצמה ברגל, ותיאלץ ללכת לבחירות מתוך ממשלה עם החרדים. הסלוגן של בחירות 2003, "ממשלה חילונית", הידהד לפורז בראש בלי הפסקה.

ומה אם נכניס את העבודה לפני או במקביל ליהדות התורה, תהה וייסגלס בקול רם. את זה אנחנו לא פוסלים על הסף, השיבו לפיד ופורז. נהיה מוכנים לשקול את זה, הוסיף שר הפנים. בצאתם מהפגישה חזרו לפיד ופורז על המנטרה הקבועה: אנחנו עם החרדים לא נשב באותה ממשלה.

בצמוד להחלטה שהתקבלה ביום שישי, המשפט נעצר כאן. המשכו החשוב והדרמטי, המתנה את הישיבה עם יהדות התורה בכניסת העבודה לא נאמר לתקשורת. הכותרות באותן שעות דיברו על משבר, ועל כך שיהדות התורה בפנים, ושינוי מאיימת להיות בחוץ.

באותו לילה, פורסם ב-ynet ובמעריב הסיפור האמיתי שהוסתר היטב. התגובות היו מהירות מאוד, וסערה פוליטית פרצה תוך כמה שעות.

כדור השלג

לפיד ופורז חטפו אש מכל כיוון אפשרי. עיתונאים בכירים כינו אותם ואת עוזריהם שקרנים ורמאים. התחושה היתה קשה. בשינוי הבינו שעשו טעות, כשהלכו עם תפוח לוהט בתוך המכנסיים, ולא שמו אותו על השולחן, לעיני כל. אבל זה היה כבר מאוחר מדי.

אלא שחמישה ימים אחרי, ואחרי נאומו של לפיד אמש במועצת שינוי, לדרך בה התגלה המפנה הדרמטי של מפלגת החילונים הישראלית, זו שחרטה על דגלה את הרחקתן של המפלגות החרדיות ממנעמי השלטון, אין כבר חשיבות אמיתית.

השינוי שעברה מפלגת "שינוי" הוא הסיפור הגדול. ההחלטה של לפיד ופורז, שני האנשים שמנהיגים את המפלגה הזו ביד רמה מאז בחירות 99', היא זה שמשנה כעת את התמונה כולה, שכן השניים לקחו על עצמם החלטה שיכולה לשנות את פני המפה הפוליטית הישראלית, ולהשפיע באופן דרמטי על עתידה של מפלגתם.

אפשר לבקר את שינוי על סיבוב הפרסה שהיא עשתה השבוע, אבל לזכותם של טומי לפיד ואברהם פורז ייאמר שהם לא חששו לקחת החלטה שנויה במחלוקת, גם בתקופה קשה מבחינה פוליטית.

הם הלכו עם האמונה שלהם עד הסוף, מתוך תחושה כי דרכם צודקת, ועליהם מוטלת האחריות להוביל. נכון, הם התנהלו כמו שני פוליטיקאים חסרי ניסיון מול התקשורת, אבל הם לא חששו להתמודד עם גל הביקורות שחטפו. והתנהלות כזאת היא לא דבר של מה בכך במערכת הפוליטית הישראלית, בה לקיחת אחריות היא מילה נרדפת לקללה עסיסית.

הירידה מהעץ

רייכמן. צילום: שאול גולן

האמת היא שהשינוי של שינוי לא באמת צריך להפתיע מישהו. כבר הרבה זמן שבשינוי מדברים על כיוון שונה, על נטישת הקו האנטי דתי המובהק. פרופ' אוריאל רייכמן אמר לפני ארבעה חודשים בראיון מיוחד ל-ynet כי "המפלגה צריכה הגדרה של המשימות העומדות בפניה. נושא הדת והמדינה חשוב, אבל הוא לא הנושא החשוב היחיד. שינוי צריכה לעשות עוד דברים בשביל שכבת הביניים, וצריך להיות לה מבט לאומי רחב".

גם טומי לפיד החל לחוש בשבועות האחרונים כי בקו הישן אי אפשר להמשיך. "כבר שלושה שבועות שהנושא הזה נמצא לי בראש", אמר לפיד אמש ל-ynet. "התייעצתי כל הזמן עם קבוצה קטנה של אנשים, ושום דבר לא יצא החוצה. אבל זה היה ברור שזה צריך לקרות".

לפיד היה אתמול מרוצה מאוד מהדיון שהתנהל במועצת שינוי. גם אם במהלך נאומו היו כמה הפרעות יוצאות דופן, הישיבה התנהלה על מי מנוחות. "זה היה מאוד תרבותי", אמר שר המשפטים. "אני חושב שזה היה יפה ותרבותי". גם פורז היה מרוצה. "הקבוצות הרדיקליות שוברות בסוף את הראש, כמו שקרה עם התחייה שפרשה מהליכוד", הוא אמר.

"אנחנו זקוקים לקצת יותר מתינות ולדגש על הנושאים הכלכליים והמדיניים. בסוף, זה יביא לנו רווח ותועלת".

הקרב במועצה

השאלה הגדולה כעת היא מה יהיה כעת. כיצד יימכרו ראשי שינוי את התפנית לקהל הבוחרים שלהם, וכיצד ירגיעו את חברי המועצה, שמבקשים לטרפד את ההחלטה. ד"ר משה בקר למשל, חבר מועצת שינוי, החזיק הלילה בידו הצעת החלטה הקוראת לדחות את החלטה הסיעה לפתוח במשא ומתן עם החרדים. יותר משמונים חברי מועצה, כחצי מכלל חברי המועצה, חתמו על הצעת ההחלטה הזאת, והבטיחו לתמוך בה בישיבת המועצה הבאה.

"אנחנו נערוך דיונים במועצה", הבטיח פרופ' רייכמן, שנבחר הלילה ליו"ר נשיאות מועצת שינוי. "זה המבחן האמיתי של שינוי: לעכל את השינוי. אנחנו צריכים לעשות רפורמה אופקית ואנכית בכל הנושאים. נכון, שינוי עשתה טעות בדרך, והיה צריך להסביר את הצורך לשנות את המדיניות בצורה חכמה לאוהדים ולפעילים, אבל ההחלטה היא נכונה".

האם ההחלטה של לפיד ופורז אכן היתה ההחלטה הנכונה? האם שינוי תהפוך בעקבותיה למפלגה השניה בגודלה בישראל, או שמא תעלם מהנוף הפוליטי כמו כוכבי לכת פוליטיים לפניה? את זה יגידו, מן הסתם, החודשים הקרובים.