החלטה ללא הקשר
אי אפשר ביד אחת לפסול לחלוטין את ערפאת ומוסדות הרשות, וביד השנייה לחלק נשק למי שמוכרים כעושי דברם. אי אפשר ללכת על התנתקות כמהלך חד-צדדי, אנחנו פה והם מעבר לגדר ועומדים לגורלם, ומצד שני לתת לאנשים חסרי תקווה רובים. מי שחושב שהנשק יופנה ליצירת סדר - תמים או מיתמם. עפר שלח על עוד החלטה מדינית חסרת הקשר
להחלטה לאפשר לשוטרים פלסטינים לשאת נשק אין משמעות אמיתית מבחינת הביטחון של המתנחלים או חיילי צה"ל בשטחים – וספק אם יש לה משמעות מבחינת עצירת האנרכיה ההולכת ופושטת בהם. השטחים כה רוויי נשק, וסמכותה של המשטרה הפלסטינית כה מעורערת, שספק גדול אם כמה רובים יעשו את ההבדל. הבעיה שבהחלטה אינה במשמעותה המעשית, אלא דווקא במסר העולה ממנה.
חלק ממפקדי השדה של צה"ל אפילו אמרו לאחרונה, לציטוט ושלא לציטוט, שמבחינתם ייטב עם השוטרים הפלסטינים ישאו נשק. זו לא היתה הערכת מצב, אלא ביטוי לקושי המוסרי והמעשי העצום שיוצרת האנרכיה בשטחים עבור החיילים. המפקדים היו רוצים לראות מולם מישהו שאפשר לדבר איתו, ולו ברמה המקומית ביותר. מבחינתם, התפוררותה של הרשות הפלסטינית אינה ברכה אלא בעייה.
אבל כאמור, ספק גדול אם גם היתר לשוטרים לשאת נשק יעשה הבדל כלשהו. וכאן נכנסת הבעייתיות האמיתית של החלטת שר הביטחון: כמו כמעט כל דבר אחר שישראל עושה בשטחים, אין לה הקשר. לשוטרים פלסטינים נושאי נשק יש משמעות רק אם אנחנו מכירים בצד השני במישהו שאיתו מדברים, ומסייעים ליצור ממשל פלסטיני כלשהו שהוא בן שיח.
אי אפשר ביד אחת לפסול לחלוטין את ערפאת ומוסדות הרשות, וביד השנייה לחלק נשק למי שמוכרים כעושי דברם. אי אפשר לתבוע איחוד של מנגנוני הרשות ושלטון מרכזי חזק שאינו נגוע בטרור, ומנגד לאפשר סממני שלטון כל עוד הדבר הזה אינו מתבצע. אי אפשר ללכת על התנתקות כמהלך חד-צדדי, אנחנו פה והם מעבר לגדר ועומדים לגורלם, ומצד שני לתת לאנשים חסרי תקווה רובים.
מי שחושב שבמצב הנוכחי אכן יופנה הנשק הזה ליצירת סדר בשטחים, למניעת חטיפות ולהקטנת האנרכיה, הוא תמים או מיתמם. כל עוד אין בצד השני לא שלטון מוכר על ידי ישראל ולא תקווה להתקדמות, הנשק ישמש בעיקר נגד ישראל – אם באופן מאורגן ואם ביוזמות פרטיות. וכל עוד ישראל טוענת שאין עם מי ועל מה לדבר, מתן האישור לשאת נשק אינו אלא מסר כפול ועמום, המחזק את התחושה שאין לנו בשטחים שום מדיניות של ממש.
