שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לקראת מטר המטאורים בשמי ישראל: מדריך לצופה
    כמדי חודש אוגוסט גם השנה צפוי מטר מרשים של 'כוכבים נופלים'. מהו בעצם מטאורים ומהיכן הם מגיעים, כיצד תוכלו לצפות במטר ועוד
    לקראת סוף השבוע, כמדי חודש אוגוסט מדי שנה, אנו צפויים לחזות בתופעת טבע יפהפייה - מטר מטאורים ובשמם העממי - כוכבים נופלים. שיאו של המטר צפוי ביום חמישי, ה- 12 באוגוסט, אך יש גם צפי לשיא נוסף, חד וקצר יותר, בלילה שבין רביעי וחמישי. בשני הלילות צפויים להראות עשרות ומאות מטאורים. מטר המטאורים השנה צפוי להיות חוויה מרתקת גם הודות לעובדה כי הירח, שאורו מפריע לצפייה בכוכבים, יזרח סמוך לזריחת השמש ואורו לא יפריע לחוויה הכללית.

     

    מאין צופים?

     

    חשוב להדגיש כי אין צורך במשקפת או בטלסקופ לשם צפייה במטאורים. אדרבא, שדה הראייה הצר מאוד של מכשירי התצפית עושה את הצפייה בעזרתם במטאורים לבלתי-אפשרית. ניתן לראות את התופעה מכל מקום, רצוי מקום חשוך ומקום שממנו לא יהיו עצמים שמסתירים את השמים. חוף הים, פארק רחב ידים, גגות, כל אלה הם מקומות נוחים לתצפית. כמובן, שרצוי לשכב על הגב אלא שהאתגר הגדול הופך להיות מלחמה ביצר השינה.

     

    גם לתאורה יש גורם חשוב – מתוככי עיר מוארת ייראו פחות מטאורים מאשר מחוץ לעיר, אך עדיין ייראו מטאורים. כיוון שבמטר המטאורים הזה צפויים להיות גם מטאורים בהירים למדי, אפשר בהחלט לצפות בתופעה גם מתוך עיר, בעיקר אלה שצפוי להם יום עבודה בבוקר שלמחרת, אם כי יש לזכור, שוב, שמספר המטאורים שייראו תלוי ברמת התאורה במקום התצפית.

     

    המקום האידיאלי הוא כמובן המדבר, הרחק ממקום יישוב. את המטאורים אפשר לראות כבר מהלילה עד לתחילת שבוע הבא, כאשר השיא אמור להיות, כאמור, ביום חמישי עם צפי לשיא קצר וחד ביום רביעי. בכל מקרה יש לזכור כי תחזיות שקשורות במטרות מטאורים נוטות לסבול, לעתים, מחוסר דיוק ולא אחת מטרות שהיו אמורים להיות עשירים אכזבו ולהיפך.

     

    מהם מטאורים?

     

    תופעת הכוכבים הנופלים מוכרת לרובנו: אין לילה שלא נראה בו כוכב-נופל. ישנם כאלה המבקשים משאלה. האופטימיים שבהם אף מאמינים שהיא תתגשם. בכל לילה חשוך, נטול ירח, ניתן לראות כעשרה כוכבים נופלים בשעה. מהם, אם כך, אותם כוכבים נופלים?

     

    למרבית הפלא, מרבית הכוכבים הנופלים הנראים לנו אינם אלא גרגירי אבק, שמשקלם אינו עולה על גרם אחד בלבד, הנלכדים על ידי כדור הארץ. גרגירי האבק נעים בחלל במהירות המגיעה לעשרות ק"מ בשנייה, ועם כניסתם לאטמוספירה הם מתלהטים ונשרפים כליל. התלהטות גרגר האבק באטמוספירה, היא הנראית ככוכב נופל. השובל הזוהר, הנשרך מאחורי הכוכב הנופל, הוא שובל של גז, שיונן כתוצאה מהחום הרב שנוצר לאורך מסלול כניסתו של גרגר האבק.

     

    כשאנו מדברים על מטאורים, יש לדעת כי מדובר בכמה מצבים שונים של אותה תופעה:

      

    מטאור (meteor). זהו שמה של התופעה, שאנו רואים בשמים כתוצאה מהתלהטות גוף הנכנס לאטמוספירה .

     

    מטאוריד (meteroid). גוש סלע הנע בחלל, בטרם נלכד על ידי כדור הארץ והפך למטאור.

     

    מטאוריט (meteorite). מטאוריד ששרד בחום הרב שנגרם בעת כניסתו לאטמוספירה, והגיע אל פני הקרקע.

     

    כדור-אש (fireball). מטאור זוהר מאוד. כדור-אש נוצר כאשר משקלו של המטאוריד גדול יותר ממספר גרמים.

     

    בוליד (bolide). כדור-אש שגם משמיע קולות נפץ. הבוליד נוצר כאשר משקל המטאוריד גדול דיו. זוהרם של בולידים עשוי לעלות על אורו של הירח המלא ולעתים, כאשר המטאוריד מסיבי מאוד, עוצמת אורם עשויה להשתוות לזו של השמש. כל שנה נראים כ- 5000 בולידים.

     

    כדאי להבין לעומק את המושגים האלה ניתן לעיין במילון המושגים הבא.

     

    מקור המטאורים

     

    מסה של מטאוריד נעה בין מיליונית הגרם ועד כמה עשרות טונות, אך מרביתם אינם שוקלים יותר מאלפית ומאית הגרם. מטאורידים, שמסתם קטנה ממליונית הגרם, מכונים: מיקרומטאורידים. מרבית המטאורידים, שמסתם קטנה ממאה ק"ג, יישרפו כליל באטמוספירה. אלה שמסתם מעל מאה ק"ג, עשויים לשרוד את הלהט הגדול שגורמת כניסתם לאטמוספירה וליפול על כדור הארץ. כמובן, שמה שנותר מהם, קטן בהרבה מהמסה ההתחלתית שלהם. מדי שנה, מתווספים לכדור הארץ 220,000 טונות של מסה, שמקורה במטאוריטים.

     

    למטאורידים יש מספר מקורות:

     

    1. שברים של אסטרואידים. אלה מהווים, כנראה, את המקור העיקרי למטאורידים המשייטים להם בחלל. 
    2. שאריות של אבק שנוצר בעת המעבר של שביטים סמוך לשמש. אבק זה ממשיך לנוע סביב השמש במסלול של כוכב השביט, אך חלקו מתפזר בחלל מערכת השמש.
    3. שברים שנוצרו כתוצאה מפגיעת מטאוריטים בירח או במאדים ובמקרים נדירים גם בנוגה. שברים מעין אלה עשויים 'לטייל' בחלל מליוני שנים, עד שיילכדו על ידי כוח הכבידה של כדור הארץ. דוגמה טובה למטאוריט כזה הוא אלן-הילס 84001, שנמצא באנטרקטיקה בשנת 1984. מקורו של אלן-הילס 84001 במאדים.

     

    המטאוריט הגדול ביותר שנמצא, מטאוריט הובה (Hoba), נתגלה בנמיביה בשנת 1920. המטאוריט, שמידותיו 2.7x2.7x1.0 מטר, שוקל 60 טון, והוא עשוי מברזל. המטאוריט המסיבי ביותר, העשוי מאבן, נתגלה בקנזס, ומשקלו טון אחד 'בלבד'.

     

    כל המטאורים, שמקורם באסטרואידים או באבק שמקורו בזנב שביט, שהתפזר בחלל הבינפלנטרי, מכונים: מטאורים ספורדיים). אולם, ישנם לילות בשנה, בהם מספר המטאורים גבוה יחסית לשאר הלילות. כמו כן, בלילות כאלה, המטאורים נראים כמו יוצאים מנקודה אחת. הלילות שעשירים במטאורים נשנים מדי שנה באותם תאריכים. חזיונות אלה, של מטאורים הנראים כיוצאים מנקודה אחת, הנשנים מדי שנה, מכונים : מטרות מטאורים. שם המטר נקבע על פי קבוצת הכוכבים שבה מצוי מקור המטר – הרדיאנט (ראו להלן).

     

    מטרות מטאורים

     

    המקור למטרות המטאורים הוא אבק שנוצר על ידי שביט (ובמקרים נדירים - על ידי אסטרואיד), במעברו סביב השמש. האבק ממשיך לנוע במסלול השביט סביב
    השמש, וכשמסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של שביט כזה, הוא עובר באזור שעשיר באבק. בתאריך, או בתאריכים, שבהם כדור הארץ חוצה את מסלול השביט, נראה מטר מטאורים. בלילות בהם יש מטרות מטאורים עשירים, כגון מטר הפרסאידים דנן, מספר המטאורים עשוי להגיע לכמה עשרות, עד כמה מאות בשעה. ישנם מטרות מטאורים שהשיא שלהם מחזורי. דוגמה טובה הוא מטר הליאונידים , החל בנובמבר מדי שנה. מדי 33 שנים, נצפה שיא חזק מאוד של המטר, עד כמה עשרות אלפי מטאורים בשעה! ברם, שיאים כאלה נצפו במטר זה לפני כמה שנים.

     

    פרטים נוספים

     

    לקראת המטר, נפרסם בפורום האסטרונומיה של ynet רשימה של אתרים בהם מתארגנת תצפית במטר. לפרטים נוספים על אופן צפייה במטר הנוכחי בכלל ומטרות מטאורים בכלל, רישום מטאורים וקריאה מקיפה על התופעה, ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה www.astronomy.org.il.

     

    יגאל פת-אל הוא מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים