לזה אנחנו קוראים השגרירות הצרפתית

שני עורכי דין שעבדו באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בתל אביב נקרעו בעבודה עד שעות מטורפות ולא הצליחו אף פעם לקחת חופש.

יום אחד אחד מהם הרים פתאום את הראש מהמחשב ואמר: "הי, יש לי רעיון איך אפשר לארגן קצת חופש מהעבודה".

"איך?", שאל אותו עורך הדין השני.

במקום לענות לו, עורך הדין הראשון הסתכל סביב, לבדוק שאין סימן לשותף באופק. כשהוא ראה שהשטח פנוי, הוא קפץ על השולחן שלו, בעט באחד מהריבועים בתקרה ונתלה הפוך עם הראש למטה על צינור שעבר שם.

תוך שניות הגיע שותף מוועדת הניהול לחדרם של שני עורכי הדין. הוא ראה את עורך הדין תלוי מהתקרה, ושאל אותו מה נראה לו בדיוק שהוא עושה.

"אני נורה", ענה עורך הדין.

"נראה לי שאתה צריך קצת חופש", נבח השותף. "לך הביתה עכשיו, ואני לא רוצה לראות אותך כאן במשרד לפחות ביומיים הקרובים, הבנת?".

"כן, אדוני", ענה העורך דין, קפץ מהצינור, כיבה את המחשב ויצא.

עורך הדין השני מיד קם אחריו והתחיל לארוז.

"ולאן נראה לך שאתה הולך?", שאל אותו השותף.

"הביתה. אני לא יכול לעבוד בחושך".

*****

בשעת לילה מאוחרת מצלצל הטלפון בביתו של רופא בכיר. " בשבילך",  אומרת אשתו, "זה ד"ר לוי".

"כן", עונה הדוקטור בטלפון, "מה קורה?".

"הכל בסדר", עונה לו ד"ר לוי, "אני פה עם ד"ר כהן וד"ר ירון. פתחנו שולחן והתחלנו לשחק פוקר. חסרה לנו יד רביעית. אולי אתה בא?".

"כן, בהחלט", משיב הרופא הבכיר, "אני מגיע מיד".

"קרה משהו?", שאלה אשתו.

"אל תשאלי",  ענה הרופא הבכיר, "כבר קראו לעוד 3 רופאים...".

*****

הווטרינר, שהכיר מקרים קודמים ודומים, אמר לאיש: "אם עוד עוד פעם אחת הוא מקלל - תאיים עליו שאתה מכניס אותו למקפיא למשך שבוע, ולא איכפת לך אם הוא ימות".

איך שהאיש חוזר הביתה התוכי מתחיל לקלל אותו. האיש מאיים עליו שהוא יקפיא אותו למוות, אבל התוכי ממשיך לקלל. לאיש נמאס, הוא תופס את התוכי בגרון וזורק אותו למקפיא.

אחרי שבוע הוא פותח את המקפיא ומגלה לתדהמתו את התוכי חי, מזיע ומקלל.

האיש ההמום פונה אל התוכי ושואל אותו: "איך אתה מזיע כל כך?".

התוכי עונה לו: "אתה יודע כמה זמן לוקח לזיין עוף קפוא?!".

*****

שתי בלונדיניות חוזרות מהים, אחת מהם נכנסת להתקלח. פתאום היא צועקת לבלונדינית השנייה: "תביאי לי מהר שמפו!". הבלונדינית השנייה צועקת לה חזרה: "אבל כבר יש שם שמפו". הבלונדינית שמתרחצת צועקת: "כן, אבל על זה רשום לשיער יבש, ואני צריכה לשיער רטוב".

*****

ארבעה מנתחים המשתתפים בכנס מקצועי יושבים באחת ההפסקות ומתווכחים ביניהם. אומר הראשון: "הכי קל לנתח רואי חשבון. אצלם כל האיברים הפנימיים מקוטלגים וממוספרים וממש אי אפשר להתבלבל".

עונה לו השני: "דווקא אני הכי נהנה לנתח חשמלאים. אצלם האיברים כבר מסומנים בצבעים וקל מאד להתאים ביניהם".

אומר השלישי: "אני מעדיף מכונאים, שרגילים בעצמם לפרק ולהרכיב. אצלם, אם בסוף הניתוח אחרי שתפרנו אתה רואה שנשארת עם כמה איברים בחוץ, זה לא נורא, הם רגילים...".

צוחק הרביעי:"חבר'ה אתם לא בכיוון. הכי קל זה פוליטיקאים. קודם כל אין להם עמוד שידרה, ודבר שני, אם אתה מתבלבל בין הראש לישבן, אף אחד לא שם לב..." .

*****

רופא יהודי צעיר, גאוות אמו, סיים התמחות ברפואה פלסטית באחד מבתי החולים הטובים של ניו-יורק ויצא להתנדב בשמורת אינדיאנים בניו-מכסיקו. כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאמו הדואגת בברוקלין ומספר לה: " אמא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה, היא אידיאנית ושמה 'כוכב זורח'".

"נחמד", אומרת אמא.

"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני", ממשיך הדוקטור. "מהיום אני מבקש שתכני אותי 'צבי רץ'".

"נחמד מאד" , עונה אמא.

"למען האמת", קובע הבן, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני".

"איזה צירוף מקרים. התפרצת לדלת פתוחה, יש לי כבר שם אינדיאני", משיבה אמא.

"באמת?", מתפלא הבן.

"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".

*****

מספר גברים יושבים בחדר ההלבשה של מועדון כושר פרטי. לפתע מצלצל אחד הטלפונים הסלולאריים שעל הספסל. אחד הגברים מרים את הטלפון והשיחה הבאה מתפתחת:

אישה: "מותק, זה אתה? אתה במועדון?".

גבר: "כן".

אישה: "יופי, אני נמצאת בקניון שני רחובות לידך, וראיתי כאן מעיל מדהים מפרוות מינק ב-1,500 דולר בלבד. אני יכולה לקנות אותו?".

גבר: "בסדר, קני אם הוא מוצא חן בעינייך".

אישה: "תודה, מתוק. ועברתי גם ליד הסוכנות של 'מרצדס' וראיתי את המודלים החדשים של 2005. דיברתי עם אחד המוכרים ואמרתי לו שאנחנו רוצים להחליף את הב.מ.וו. שקנינו בשנה שעברה".

גבר: "איזה מחיר הוא נתן לך?".

אישה: "רק 60,000 דולר".

גבר: "בסדר, אבל בשביל מחיר כזה צריך לקבל את כל התוספות".

אישה: "מצוין, ורק עוד דבר אחד לפני שאני סוגרת. עברתי בבוקר ליד סוכנות הנדל"ן, וראיתי שהבית שראינו בשנה שעברה עומד למכירה. אתה זוכר? זה שליד הים, עם בריכת השחייה והפארק?".

גבר: "כמה הם מבקשים?".

אישה: "מחיר מדהים! רק 450,000 דולר".

גבר: "או.קיי., את יכולה לקנות, אבל תנסי להוריד ל-420,000 דולר. בסדר?".

אישה: "בסדר. תודה מותק, אני אוהבת אותך. ביי".

גבר: "גם אני אוהב אותך. ביי".

הגבר סוגר את הטלפון, מרים אותו באוויר וצועק: "חבר'ה, מישהו יודע של מי הטלפון הזה?".

*****

 תייר אמריקני בלונדון החליט לעזוב את הקבוצה ולחקור את העיר לבדו. הוא שוטט ברחובות, הביט באתרים וכנס מידי פעם לפאב יוצא-דופן, כדי לספוג את התרבות המקומית.

לאחר זמן מה הוא מצא עצמו בשכונה של בני המעמד הגבוה, בתי דירות מפוארים, בלא פאבים, בלא חנויות, בלא מסעדות והגרוע מכל - בלא שירותים ציבוריים. 

התייר היה מאוד לחוץ "להתפנות", לאחר כל הבירות שהוא לגם. הוא מצא רחוב צדדי צר, שבתיו סמוכים זה לזה וחומה גבוה מקיפה אותו. האיש החליט להשתמש בחומה, כדי לפתור את הבעיה שלו.

בעודו פותח את הריץ'-רץ', טפח על כתפו שוטר לונדוני ואמר לו: "אתה יודע שאתה לא יכול לעשות את זה פה!".

"אני מאד מצטער אדוני השוטר", השיב התייר, אני ממש חייב להתפנות, ואני לא מוצא שירותים ציבוריים".

"הא, כן", אמר השוטר, "בוא, עקוב אחרי".  הוא הוביל אותו לסימטה אחורית, ואז לאורך חומה עד לשער אותו הוא פתח לרווחה עבור התייר. "כאן בפנים", הצביע השוטר. "כאן אתה יכול להתפנות בכל מקום שתרצה".

הבחור נכנס פנימה ומצא את עצמו בתוך הגן היפה ביותר שהוא ראה מעודו. משטחי דשא גזומים ומטופחים, פסלים, מזרקות, גדרות מפוסלות ביד אמן, ערוגות ענק עם פרחים נפלאים, הכל פורח באופן מושלם. מצוייד בברכתו של השוטר, הוא "פרק את מטענו" בתוך הגן, תוך תחושת הקלה גדולה.

כשהוא יצא מבעד לשער, הוא פנה לשוטר ואמר: "זה היה ממש יפה מצידך... האם זה מה שאתם קוראים לו 'קבלת פנים ואדיבות בריטית'?".

"לא", ענה לו השוטר בחיוך גדול, "לזה אנחנו קוראים השגרירות הצרפתית".