איך לבחור קרן נאמנות?

ענף קרנות הנאמנות מנהל, נכון לסוף חודש יולי השנה, נכסים בהיקף של 96 מיליארד שקל (ב-700 קרנות), מתוכם 87% בקרנות בנקאיות, והשאר אצל ברוקרים פרטיים.

גורם שעומד להשפיע מהותית על הענף, הוא מסקנות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, הצפויות להתפרסם בקרוב, כשבראשן ההמלצה להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, בהליך מדורג שיימשך חמש שנים. יחד עם זאת, על פי הפיתרון המתגבש, הבנקים יוכלו להמשיך ולהפיץ את הקופות והקרנות, כדי לנצל את הפלטפורמה הרחבה של סניפיהם.

בצל ההתפתחויות הפוקדות את הענף, ננסה לבדוק, בין השאר, מהם השיקולים שיש לבחון בבחירת

 אפיק השקעה זה, האם עדיף להשקיע בקרן בנקאית או פרטית, איך יודעים באיזה מנהל קרן לבחור, ומה הצפי לעתיד.

לפי מה בוחרים את מנהל הקרן?

איציק שנידובסקי, סמנכ"ל בקבוצת מיטב השקעות, מסביר, כי רצוי לבדוק את ההיסטוריה של הקרן, לרבות, ביצועים לאורך זמן - ביחס למדדי השוק וביחס לקרנות אחרות, האם שינתה את המדיניות שלה בשנים האחרונות, ומהי רמת הסיכון של הקרן. כל זאת ניתן לבדוק ישירות מול מנהלי הקרנות, טלפונית או באינטרנט, באתרים של מנהלי הקרן.

רועי ורמוס, מנכ"ל החברה לניהול קרנות נאמנות פסגות, מקבוצת לאומי, מסביר: "השיקול צריך להיות ביצוע של מנהל הקרן על פני זמן. גם ליציבות הצוות המקצועי יש חשיבות - כי יכול להיות שאותו צוות שהניב תשואות מסוימות כבר לא נמצא. לשם כך יש לדבר עם מנהל הקרן.

"הייתי מנסה לבחון כמה אנשי מחקר מחזיק מנהל הקרן, וכמה מנהלי השקעות. כמו כן האם בגוף שמנהל יש שקיפות וזמינות של מידע המפרט את הרכב ההשקעות של הקרן", מציין ורמוס.  

למה עדיף קרן פרטית?

שנידובסקי: "התעשייה עברה שינוי במהלך השנה וחצי האחרונות. המודעות לנושא של פיצויים הלכה וגדלה הן בצד המשקיעים והן בצד של יועצי ההשקעות. נתח השוק של הברוקרים הפרטיים עלה, על חשבון הבנקים. ניתן לדבר על נפילת אסימונים אצל המשקיעים, ואנחנו רואים זאת גם בקרב יועצי ההשקעות של הבנקים, המגלים פתיחות גדולה יותר לקרנות הפרטיות.

"הסבר נוסף לשינוי, הוא האינטרנט. היום האינפורמציה שניתן להשיג גדולה וגמישה יותר. ניתן להשוות ולעשות חיתוכים. חלק גדול מהפעילות בני"ע נעשית באינטרנט, אנשים יותר מתוחכמים.

"יתרון נוסף של הברוקרים הפרטיים", מציין שנידובסקי, "הוא האפשרות שלהם להגיב להתפתחויות בשוק, כשלכל מצב בשוק יש קרן שמתאימה לה - מה שנעשה אצלינו, כמנהלי תיקים מקצועיים, ולא נעשה ע"י הפקיד בבנק".

למה עדיף לבחור בקרן בנקאית?

ורמוס: "הקרנות הבנקאיות מנהלות היקפי כספים גדולים, וזה מייצר יתרון משמעותי לגודל הבא לידי ביטוי במחלקות מחקר גדולות וכוח אדם איכותי שמנהל את  הקרנות. ההשקעה במחקר בפסגות, לדוגמה, חסרת תקדים ביחס לפרטיים, והכוונה גם למחקר שקונים מגופים בעולם. המסה הגדולה שמנוהלת מאפשרת לעמוד בתנודות של שוק ההון ולא לחתוך בצוותים המקצועיים בתקופות חלשות יותר - כפי שקרה בפרטיים לפני שנתיים, ולכן בתקופות אלה, כשאחרים נחלשים אנחנו יכולים להתחזק.

"בנוסף, יש מחלקות שיווק, שמספקות מידע מפורט וזמין - בטלפון ובדיוור ישיר. זאת ועוד, בבנקים יש כלים של ניהול סיכונים ואופטימיזציה - כלים מאוד יקרים שהפרטיים לא מחזיקים כי זה מצריך השקעה גדולה.

"יש משמעות למי עומד מאחורי החברה שבה הוא מחליט לנהל את הכסף שלו. החוסן הפיננסי של הבנקים נותן תחושת נוחות", מציין ורמוס.

ומה עם התשואות?

"להגיד שהפרטיים נותנים תשואות יותר טובות מהבנקים, זה מיתוס שדואגים לטפח, שמעולם לא הוכח. בקרנות רבות המציאות מוכיחה את ההיפך הגמור. לפחות על פסגות אני יכול להעיד שהתשואות לא נופלות מרוב הפרטיים, וזה מעיד משהו על המערכת הבנקאית. בעיניי זה מיתוס שלא הוכח ואני מציע להציץ בטבלאות התשואות", אומר ורמוס.

האם העובדה שאין קיצוצים בצוותים המקצועיים לא פוגמת במוטיבציה של הקרנות הבנקאיות להביא תשואות יותר טובות?

"לא. גם אצלנו נבחנים לפי הביצועים".

איך ישפיעו מסקנות בכר על הענף?

שנידובסקי: "הפרדת קופ"ג והקרנות מהבנקים זה הכיוון שצריך. הבנקים צריכים להיות סופרמרקט פיננסי ולעסוק בשיווק והפצה, לא בניהול. אני מקווה שתהליך ההפרדה המוחלטת ייעשה מהר יותר מ-5 שנים. זה מה שעשוי למנוע את ניגוד האינטרסים הקיים כיום. כל המעורבים בשוק ההון ייהנו מהמהלך - לרבות הבנקאים, שיפיצו מוצרים של כולם, והלקוחות. ההפרדה נותנת פיתרון לריכוזיות, ובשאיפה גם לניגוד אינטרסים".

מנגד, גם בברוקרים הפרטיים עלול להיווצר ניגוד עניינים, מה עוד שגופים אלה פחות מפוקחים

"כל קרן עוברת תשקיף, באישור הרשות לני"ע. כל לקוח חותם על הסכם התקשרות עם מנהל הקרן. אנו נבחנים על סמך התוצאות. אם הם לא טובות, לא יבואו לקוחות, ולכן אנחנו מחוייבים לטוב ביותר", אומר שנידובסקי.

צפי לעתיד

לאחרונה, מסתמנים פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות המנייתיות, לאור ירידיות השערים שאפיינו את הבורסה בתל אביב בחודשיים האחרונים. מדד ת"א 100, ששבר שיא ופרץ את ה-600 נקודות בתחילת יולי, איבד מאז כ-10%.

מה יהיה בבורסה בטווח הקרוב והארוך? 

שנידובסקי: "בניגוד לתקופות קודמות, המצב בבורסה תלוי מאוד בבורסות בחו"ל, ובמצב הנפט בפרט. כלכלית, לא השתנה כלום באחרונה, ומבחינת הדוח"ות של החברות אף ההיפך. אני מעריך שבזמן הקרוב נראה תיקון. קשה לדעת אם זה יהיה שינוי מגמה".

ורמוס: "המגמה לטווח ארוך היא חיובית, למרות שהאווירה בימים אלה - ראינו כבר טוב ממנה. מדובר במימוש שבא אחרי מהלך עליות. הוא קשור גם לירידות בשוקי העולם ולא נובע מבעיות מקומיות. השוק המקומי נראה בסדר - גם מבחינת הריבית, וגם תוצאות החברות ברבעון השני, ובמיוחד רמת מחירים אטרקטיבית בעינינו".

האם העלאת הריבית הצפויה תגרום לתזוזה של הציבור מהקרנות לפיקדונות?

ורמוס: "לא, כי גם אם הריבית תעלה - היא תישאר ברמה די נמוכה ולא אטרקטיבית ביחס לחלופות של שוק ההון, ולכן ענף הקרנות ימשיך, כפי שראינו בשנה וחצי האחרונות, להגדיל את היקף הנכסים".