תבוסה צורבת לשרון בוועידה - אבל הח"כים איתו
רוב גורף בוועידת הליכוד לפסילת העבודה במו"מ. שרון יוכל להתנחם בעובדה שבקרב השרים והח"כים הוא ניצח, וממילא אין לו כוונה לשנות את תוכניותיו: "נקיים מו"מ עם כל מפלגה ציונית ללא שום החרמות", הבהיר. לנדאו: מצפצפים עלינו. נתניהו לא נאם "אבל דעותיי על העבודה ידועות - הם נגד התוכנית המועילה שלי". תומכי ראש הממשלה כמעט "פוצצו" את הדיון בשאגותיהם. השר שלום הסתובב בין הקלפיות וחיפש "זייפנים"
"יש רגעים בחיי אומה בהם היא חייבת לקבל החלטות קשות. מדינת ישראל הגיעה אל הרגע הזה". כך אמר אמש (יום ד') ראש הממשלה, אריאל שרון, בוועידת הליכוד בהיכל התרבות בתל-אביב. אולם הדברים לא הועילו לו: כמו במשאל המתפקדים, שרון שוב נחל כישלון צורב.
בעד הצעת ראש הממשלה "לקיים מו"מ קואליציוני עם כל מפלגה ציונית" הצביעו 760, לעומת 765 מתנגדים. בעד הצעתו של השר עוזי לנדאו, מנהיג "המורדים" המתנגדים לצירוף העבודה לממשלה, הצביעו 843 צירים, מול 612 בלבד שהתנגדו לה.
שרון יכול להתנחם בעובדה שבקלפי בה הצביעו השרים והח"כים, אשר אמורים לאשר את הרכב הקואליציה העתידי, הוא השיג רוב: 24 מחברי הסיעה תמכו בהצעתו, לעומת 11 שהתנגדו לה. בעד הצעתו של השר עוזי לנדאו, שלא לקיים מו"מ עם העבודה, הצביעו 15 מחברי הסיעה, לעומת 19 שבחרו להתנגד.
הוועידה נכפתה על שרון בניגוד לרצונו, בעקבות פנייה של מחנה "המורדים" לבית-הדין של התנועה. "הישיבה הזאת תכריע כיצד ייראה הליכוד בעיני העם", אמר שרון. "עיני העם נשואות לכאן כדי לדעת מה שאני כבר יודע - שאפשר לסמוך על הליכוד בהחלטות הגורליות למדינה". הוא לא הותיר מקום לספק: גם אם הפסיד בהצבעה, ימשיך בתוכניותיו - כפי שעשה גם לאחר התבוסה הצורבת במשאל המתפקדים על תוכנית ההתנתקות.
"חשש למלחמת אחים"
"הליכוד, שהוחרם בעבר, תמיד הוביל אחדות. אני דורש היום אחדות בליכוד ובעם", אמר שרון. "לא נקבל שום פסילה והחרמה, לא אישית ולא מפלגתית. אנחנו צריכים להכריע האם הליכוד מונהג בשיקול דעת ובאחריות, או בידי אופוזיציה קיצונית ומרדנית. יש קבוצה שלא מפסיקה לתקוף את הממשלה ואותי אישית", אמר שרון, ש"סגר חשבון" גם עם כמה משריו. הוא הבהיר: "הליכוד יקיים מו"מ עם כל מפלגה ציונית, על בסיס קווי היסוד של הממשלה הנוכחית. אני רוצה להדגיש: זה כולל את המפלגות החרדיות".
"אני שומע קולות נוראיים של פסילות והחרמות, קולות של סרבנות, שקוראים לאלימות נגד חיילים, שוטרים וגם נגדי. זה עלול להוביל למלחמת אחים. זה עלול להוביל לפירוד ופילוג בליכוד. אנחנו צריכים להשמיע מתוך הליכוד קול אחר, חזק וברור - הקול הלאומי, הקול האחראי, הקול האמיתי של הליכוד. זה הקול של מנחם בגין זכרונו לברכה, שמנע מלחמת אחים ערב הקמת המדינה והנהיג לאחדות ערב מלחמת ששת הימים".
ראש הממשלה אמנם הזהיר מפילוג, אך נמנע מלאיים בבחירות. הוא גיבה את שר האוצר נתניהו, שהצליח להעביר את תקציב 2005 בממשלה. נאומו עבר בשקט יחסי, אולם עם סיומו נשמעו שריקות בוז אדירות בקהל. למרות האולם המלא, לא ברור כמה מחברי המרכז הגיעו, שכן נראה ש"מופע מעודדים" משני הצדדים אורגן מראש ותודרך היטב - עם יתרון ברור ומפתיע לתומכי שרון.
לנדאו: מצפצפים עלינו
לפני נאומו של ראש הממשלה ניסו בזה אחר זה ארבעה נציגים מכל צד - תומכי האחדות ומתנגדיה - לשכנע את צירי הוועידה. "מצפצפים עלינו בגדול פעם אחר פעם", אמר השר עוזי לנדאו, מנהיג "המורדים", שביקש מהצירים "לא לענות אמן לשרון". החריף מבין הנואמים היה, כרגיל, ח"כ דוד לוי. "נוכיח קבל עם ועולם כי לעמדה הלאומית יש רוב עצום בעם ובכנסת", אמר, והוסיף כי הליכוד מסוגל להקים קואליציה יציבה עם 70 ח"כים, ללא העבודה ושינוי.
ח"כ מיכאל איתן מנה את עברו המפואר של ראש הממשלה "פורץ הגבולות ואבי ההתיישבות", וביקש ממנו: "הפעם אל תהיה בולדוזר, דרושה עדינות. במי אנחנו מורדים? אנחנו אחריך בעיניים עצומות, אבל מקווים שאתה לא הולך בעיניים עצומות, תוך פגיעה בשותפות ההיסטוריות ובסיכויי הליכוד העתידיים". איתן קרא לחדש את מוסדות הליכוד וביקש מהצירים: "אל תגידו כן לשרון באופן אוטומטי, מתוך חוסר נעימות כלפיו". לעומתו, ח"כ רוני בר-און ביקש מהחברים "לא לנפץ את החלום שלכם ושלנו". ואילו השר גדעון עזרא תהה: "במה שינוי וש"ס עדיפות על העבודה?"
"העבודה היא גוויה מתה ואסור לנו להחיות אותה", השיב לו סגן השר מיכאל רצון. השרה לימור לבנת, בצד התומכים בשרון, ביקשה מהחברים שלא לפסול אף מפלגה ולסמוך על ראש הממשלה בניהול המו"מ. "בכל פעם שהמחנה הלאומי לא ניצב מאוחד - הוא הפסיד את השלטון", הזהירה.
השרה ציפי לבני, שכינתה את הליכוד "המפלגה עם הכיפה בכיס", הזכירה את משנתו וחזונו של ז'בוטינסקי, אבל גם את דרך הפשרה. "אתם יודעים מה הורג את העם הזה?", שאלה והשיבה: "רוב המפלגות יכולות להצטרף, אבל בינן לבין עצמן יש שנאה. אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ, המדינה וגם התנועה. לכל אחד מכם יש ביד גפרור, המועדון הזה הוא הבית שלנו".
השר בנימין נתניהו הבהיר בפתח הוועידה כי "למרות לחצים רבים מצד החברים", החליט שלא לנאום. "לא ראוי שאני, כראש ממשלה לשעבר, אקרא תיגר על מנהיגותו של שרון. הוא ראוי להמשיך ולהנהיג את הממשלה". עם זאת, הבהיר נתניהו: "דעותיי לגבי מפלגת העבודה ידועות. מנהיגיה מצהירים שוב ושוב שהם יפעלו נגד המדיניות הכלכלית שלי, שהועילה מאוד לישראל".
הנאומים ליוו בקריאות עידוד ושריקות בוז, כאשר הפעם - גם תומכי ראש הממשלה נערכו ליום של קרב, וגברו בשאגותיהם על פעילי "המורדים". השר ישראל כ"ץ, מנשיאי הוועידה, איים: "כך לא ניתן להמשיך בישיבה". ראש הממשלה חייך בשביעות רצון. מתנגדיו הביעו חשש שמדובר בניסיון מכוון "לפוצץ" את הדיון, עוד לפני ההצבעה.
אורח בקלפיות: שר החוץ
בסופו של דבר, ההצבעה החשאית, כפי שדרשו אנשי לנדאו, יצאה לפועל - מייד לאחר נאום שרון, שהועבר בשידור חי ב"פריים טיים". על פניהם של מקורביו ניכר היטב המתח, ומלשכתו יצאה הנחייה מפורשת שלא לעזוב את האולם עד לתום ההצבעה. גם לאחר שזו הסתיימה, השרים הבכירים נשארו בהיכל התרבות.
ספירת הקולות התעכבה בשל חשד כבד במחנה "המורדים" לזיופים, וטענות על מעטפות עם פתקים שהוכנו מראש בקלפי. בכירים משני הצדדים התערבו כדי לוודא שהספירה מתנהלת כסדרה, ואנשי שרון נזכרו לחפש משקיפים. השר שלום הסתובב בעצמו בין הקלפיות וחיפש "זייפנים".
מטה התמיכה בראש הממשלה, בראשות עו"ד כרמל שאמה, הפיץ בקרב הפעילים דף הנחיות, ובו בקשה "להקפיד על התמודדות מכובדת, להניף שלטים אך לא להתלהם, להבהיר שהרחבת הקואליציה נכפתה על ראש הממשלה בגלל המורדים" ועוד. עוד נכתב כי "חוקת הליכוד והחלטות המרכז כבודם במקומם מונח, אך בהתנגשות מול חוקי הכנסת ברור כי האחרונים גוברים, ולכן אין זה חוקי שהחלטת מרכז תגביל ותחייב את שיקול דעתם של ראש הממשלה ושאר חברי הסיעה".
עוד לפני פתיחת הוועידה התפתח ויכוח קולני, שאף כלל הרמת יד, בין תומכים משני המחנות, שהטיחו זה בזה: "שרון גנב את הליכוד, הוא רוצה להיות מנהיג השמאל, נחזיר אותו לחווה" מול "אריק מלך ישראל, הוא הביא 40 מנדטים". מחוץ לאולם נערכו מספר הפגנות: המתנחלים הקימו "שרשרת אנושית" חדשה מול האולם, כדי למחות על ההתנתקות. במקביל, תנועת הנשים "שובי" הקוראת לנסיגה מעזה קיימה הפגנת נגד.
קבוצת חברי מרכז המתנגדים לצירוף העבודה, טוענת כי החתימה 400 חברי מרכז על "התחייבות כבוד" לפיה יתמכו בפריימריז הבאים לכנסת רק בחברי כנסת שיתנגדו לתוכנית ההתנתקות ולכניסת העבודה לממשלה. המשטרה נערכה לוועידה בכוחות גדולים: מאות שוטרים וסדרנים ליווי את הכינוס, ובמשטרה קראו לציבור הנהגים שלא להגיע לאזור היכל התרבות.
בעד ונגד - בו זמנית
כבר שלשום הגיעו נשיאי הוועידה, אורי שני והשר ישראל כ"ץ, יחד עם ח"כ עמרי שרון, לפשרה בנוגע לנהלי ההצבעה. לכנס הוגשו שתי הצעות - האחת של שרון, והשנייה של "המורדים".
על פי הצעת ראש הממשלה, "הליכוד ינהל משא ומתן להרחבת הבסיס הקואליציוני של הממשלה עם כל מפלגה ציונית על בסיס קווי היסוד של הממשלה והחלטותיה", ומהצד השני - "ועידת הליכוד מתנגדת לצירוף מפלגת העבודה לממשלה".
ההצבעה התבצעה באותו הטופס עם סימון. באורח פרדוקסלי, ניתן היה להתנגד לשתי ההצעות, לתמוך בשתיהן או לסמן תמיכה והתנגדות.
בשינוי, אגב, יש מי שרואה בתנאי שהציב ראש הממשלה ל"מפלגה ציונית בלבד" אמירה נגד צירוף יהדות התורה לקואליציה. שרון, כאמור, הבהיר כי לא לכך הכוונה.
לפנייה לכתב/ת 
