ההתיישנות בתביעת כפל ביטוח

ביטוח כפל הוא מצב בו נכס אחד מבוטח בפני אותו סיכון אצל יותר מחברת ביטוח אחת, לתקופות חופפות. ביטוח כפל נעשה לרוב מתוך טעות, או בהיסח הדעת. כך לדוגמא, לעתים בעל בית מבטח את דירתו, ובמקביל גם השוכר רוכש פוליסת ביטוח המכסה את הנזקים האפשריים לאותה דירה.

כך או כך, בפני המבוטח פתוחה הדרך לתבוע, על פי רצונו ושיקול דעתו, את כל אחת מחברות הביטוח, או את שתיהן יחד. חברת הביטוח ששילמה למבוטח זכאית לחזור בתביעה נגד חברת הביטוח השנייה, ולתבוע ממנה השתתפות בפיצוי לפי מפתח שנקבע בחוק, שהוא "היחס שבין סכומי הביטוח".

תביעת המבוטח נגד חברת הביטוח כפופה להתיישנות מקוצרת של שלוש שנים. בהקשר זה עולה השאלה מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין ביטוח כפל, האם תקופת ההתיישנות המיוחדת של שלוש שנים הקבועה בחוק חוזה הביטוח, או תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים הקבועה בחוק ההתיישנות?

חברת הביטוח המגן שילמה למבוטחת שלה תגמולי ביטוח על יסוד פוליסת ביטוח עבודות קבלניות בגין אירוע ביטוחי. חברת סולל בונה הייתה מבוטחת באותו זמן בחברת הביטוח הסנה, והסנה פיצתה אותה בגין אותו אירוע.

המגן טענה כי הסכומים שקיבלה סולל בונה מחברת הסנה הם למעשה פיצויים עבור נזקים שנגרמו למבוטחת שלה.

בנסיבות אלה, הוסיפה המגן, סולל בונה באה בנעליה של חברת הסנה, ועל יסוד דיני כפל ביטוח עליה לשפות את המגן על פי חלקה של הסנה.

המגן הגישה את תביעתה נגד סולל בונה לאחר חלוף שלוש שנים ממועד קרות האירוע הביטוחי. סולל בונה טענה כי התביעה נגדה התיישנה.

בין אם נראה בתביעה תביעה בין מבטחים בעילה של כפל ביטוח, ובין אם נראה בתביעה תביעה על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, או בעילה מעין חוזית, אחת היא כי תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ולא שלוש שנים פסקה השופטת פנינה פליגלמן, מבית משפט השלום בתל אביב.

נניח מצב בו המבוטח תובע את אחד מהמבטחים ביום האחרון לתקופת ההתיישנות, שמשכה שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח. במקרה כזה, אם נקבל את הטענה כי תקופת ההתיישנות לתביעה בגין ביטוח כפל היא גם שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח, יוצא שהמבטח המשלם למבוטחו לא יוכל לתבוע השתתפות מהמבטחים האחרים.

תוצאה זו היא בלתי צודקת במובהק, ובלשונה של השופטת פליגלמן: "מצב דברים זה אין הדעת סובלת, שכן תמצא כי מכוח שרירות ליבו של המבוטח שהמתין בהגשת תביעתו עד יום לפני תום תקופת ההתיישנות, יימצא אותו מבטח כנגדו בחר להגיש את תביעתו, יוצא וידיו על ראשו וזכותו להיפרע ולגבות את זכותו להשתתפות נמוגה יום לאחר מכן, וכפועל יוצא מכך התעשר המבטח בכפל ביטוח שלא כדין".

לכן תקופת ההתיישנות בתביעה שבין מבטח למבטח בגין הזכות להשתתפות (ביטוח כפל) היא שבע שנים על פי חוק ההתיישנות ולא שלוש שנים.

הכותב הוא עורך דין