מציאות - חלום - מציאות
זהו, נטרקה הדלת. אמא שלי עזבה לאירוע של "אל על" בראשון לציון, איזשהו גיבושון לצוות. ואני? נשארתי לבד בבית...
כמו תמיד, אני מחכה כמה דקות... היא הלכה... ואז אני שם מוזיקה חזק, כמו שאני אוהב לשמוע אותה... אם זה רובי וויליאמס, אז אני רוצה שמילותיו יגיעו לליבי, ואם זה היפהופ, אז אני רוצה שדפיקות הבאס יקציבו את הדופק שלי.
וכך היה גם היום, שמעתי מוזיקה, שרתי אפילו, קצת רקדתי... וזהו, נמאס קצת... מבט קצר לאייסיקיו - אין אף אחד מעניין... נכנסתי למקלחת, ביום קר אין כמו מקלחת חמה... הורדתי את בגדיי וצעדתי בבוקסר לכיוון המקלחת, סגרתי מאחורי את הדלת ונכנסתי.
לא עברה דקה וכבר זרמו מים על גופי בעוד שחדר המקלחת החל להתמלא לאיטו באדים חמים... חפפתי ואפילו שמתי קונדישינר... כי בימי השיער הארוך אני חייב.
וזהו... עכשיו היה זה הזמן לעמוד ופשוט לתת למים החמים והנעימים לעשות את דרכם מראש המקלחת, דרך פיתולי הגוף ועד פתח הניקוז שזלל אותם בראוותנות...
יסלח לי הילד הצעקני מהפרסומת שצרח: "תסגרו את המים!" אבל מצבנו בכינרת לא רע בכלל, ואפילו לי מותר להנות... חוץ מזה, שהוא די הרגיז אותי לעומת חבורת הילדים המגניבים ש"מקליקים ת´עניינים" באוטו.
כיוונתי את ראש המקלחת מעל ראשי ונתתי למים לשטוף את כל המחשבות העצובות של היום, את כל ההתבלטויות ואת כל הבדידות.
בחדר המקלחת שהיה נראה בשלב זה כמו סאונה, ומתחת לזרם המים העדין הרגשתי ממש טוב, חום הקיף אותי בכל גופי ולא חשבתי על שום דבר... פשוט נהניתי מעצם החום והמגע, כל כך לא רציתי לסגור את המים... רציתי להישאר שם לנצח אבל ידעתי שאי אפשר.
סגרתי באיטיות את זרם המים עד אשר נפסק לחלוטין... נשארתי לעמוד עוד דקה בעיניים סגורות, מחכה שטיפות המים האחרונות יעשו דרכן משער ראשי לפתח הניקוז... יצאתי ועטפתי את עצמי במגבת רכה, וכך יצאתי מהמקלחת...
גופי היה כל כך חם והיה נדמה שאני הוא זה שמעלה את הטמפרוןרה בבית ולא הבית מקרר אותי. נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה, בלי שום סיבה מיוחדת... ונשארתי שם דומם במקומי. הדממה בבית היתה מוחלטת, האור היחידי היה האור הקלוש שעשה דרכו מהמקלחת והצליל היחיד היה צליל נשימותיי. בלי לדעת בדיוק למה, ולמרות החום שיצא ממני, התכסיתי במגבת כולי, נשכבתי לאחור ועצמתי את עיניי... בדממה המוחלטת יכולתי להרגיש את פליטת החום מהגוף שלי....
דלת חדרי היה סגורה ובחדר עלטה גמורה, ריח מתוק וחמימות לא מוסברת. קמתי מהמיטה ושמעתי מוזיקה רועשת וקולות של אנשים בבית, מבט קצר במפתן הדלת גם הראה אור בוקע משאר הבית ומצייר פס אור על רצפת חדרי.
פתחתי את הדלת ובבית: מוזיקה רועשת, חברים מסתובבים בכל מקום וריח של אוכל ושתייה, אגב... אותם חברים שניתקתי עצמי מהם כמה ימים קודם. הסתובבתי ברחבי הבית שהיה עמוס באנשים, חלקם חברים, חלקם אנשים שאני מכיר וחלקם... האמת שאת חלקם לא הכרתי, בטח חברים של חברים... זוג מתחרמן על הספה, מישהי שיכורה, כמה חברים יושבים ביחד עם נרגילה... היה נראה שכולם נהנים...
פתאום נשמעה דפיקה בדלת, פתחתי את הדלת ובפתח עמדו להן כמה בנות צחקניות ויפות, לבושות ל"מסיבה". לא הכרתי אותן... אבל מיד התנפלו עליי בחיבוקים ונשיקות, שאלו לשלומי ואז... שאלו: "נו... איפה היא?".
כאשר קלטו את מבטי המופתע אמרו בצחוק: "חברה שלך, יא דביל... :)".
זה לא עזר להן... כעת ניראיתי עוד יותר מופתע ושאלתי: "מי?...".
ואז הגיע חבר שמסתבר הכיר אותן ואמר: "חברה שלך... זאת שהיית איתה כל הערב בחדר במקום להיות איתנו :)".
ביקשתי מכולם לחכות רגע ורצתי לחדר שלי בעודי מפלס את דרכי דרך המון האנשים.
הגעתי מול הדלת ולקחתי נשימה עמוקה... בלחיצה קלה על הידית נפתחה הדלת ושוב חשתי באותו ריח מתוק וחמימות... סגרתי את הדלת מאחוריי וגיששתי דרכי למנורה קטנה על השולחן, מצאתי את המתג והדלקתי את האור, מיד כיוונתי את המנורה לכיוון הקיר על מנת לעמעם את האור ששרף בעיניי...
הבטתי לעבר למיטה ושם היא הייתה... שיערה שחור חלק.... והיא לבושה גופייה לבנה דקה ומכנס קשירה... היא הייתה שרועה על מיטתי, ידה מונחת על הכר וחיוך קל על שפתיה.
התקרבתי אליה, עיניה היו עצומות... היא הייתה ניראית כל כך שלווה, כל כך מאושרת... עורה היה נראה חלק ומפתה והתחלתי מלטף אותה, דרך שערה... על לחיה... היא חייכה ופתחה את עיניה באיטיות, עיניה היו כחולות ושלוות. היא אמרה אליי: "hey you" והחיוך על פניה היה מדהים...
חייכתי אליה חזרה ונשכבתי לידה במיטה, ידה ליטפה את שערי והיא צחקה ושאלה: "כועסים עלינו בחוץ?".
לא עניתי והמשכתי להסתכל בעיניה ולחייך...
"נו תענה לי" הפצירה בי עם חיוך וצחקה.
נמשכתי אליה והתחלתי להתקרב אליה, היא... התקרבה גם אליי ונשקה על שפתיי נשיקה עדינה ומדהימה...
ואז... נפתחה הדלת... אוי... כניראה נרדמתי... קמתי מטושטש במיטה שהמגבת עדיין לגופי, עלטה היתה בחדר, דממה בכל הבית. נזכרתי לפתע בכל מה שהיה והסתכלתי על מיטתי... נוכחתי לדעת שרק אני שם, ושאין מסיבה בחוץ, ו... נוכחתי לדעת שהיא הייתה רק חלום מתוק - כל כך מתוק שעדיין הרגשתי את מגע שפתיה על שפתיי ואת צחוקה השובב.
רציתי לבכות... ותהיתי... האם אצל כולם המציאות כל כך שונה מהחלום?
וגם תהיתי... למה זה רק חלום? למה?... :(
