לקרי נמאס מההכפשות: הגיש תלונה נגד בוש
לאחר שלושה שבועות בהם מתנהל מסע הכפשה נגד המועמד הדמוקרטי לנשיאות בטענה כי שיקר לגבי שירותו הצבאי בווייטנאם, הגיש קרי תלונה רשמית נגד הנשיא בוש ש"עומד מאחורי ההכפשה". העיסוק האובססיבי בארה"ב בכל פרט בשירותו של קרי דחק בתקופה האחרונה הצדה את המלחמה בעיראק, הטרור והכלכלה
המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ון קרי, הגיש תלונה רשמית נגד הנשיא בוש לוועדת הבחירות הפדרלית, בטענה שבוש עומד מאחורי מסע ההכפשה המתנהל נגדו זה שלושה שבועות, בהאשמה שקרי שיקר לגבי שירותו הצבאי בווייטנאם וקיבל עיטורי גבורה שהוא אינו ראוי להם.
התלונה הוגשה בסוף השבוע, אחרי שקרי עצמו אמר על הפרסומות נגדו: "הן ממומנות על ידי תורמים רפובליקנים מטקסס. העובדה שהנשיא לא מגנה אותן, אומרת הכל. הוא נותן להם לעשות את עבודה המלוכלכת עבורו".
"ניו יורק טיימס" גילה אמש (יום א') שמממני הפעילות נגד קרי, הם אותם אנשים שפעלו בשנת 2000 לחסל את מועמדותו של סנטור ג'ון מק'קיין מטעם הרפובליקנים לנשיאות. שני אחים מטקסס, מקורבים לקארל רוב, אסטרטג הבחירות של בוש, שמימנו ב-200 אלף דולר את פעילות הקרן "רפובליקנים למען אוויר נקי".
שלשום הודיע מטה בוש על הפסקת פעילותו בוועדה המייעצת למטה בוש-צ'ייני,
של קולונל במילואים קן קורדיאר, אחרי שנחשף שהוא הופיע בתשדירים המכפישים את פעילותו של קרי בווייטנאם.
"קולונל קורדיאר לא דיווח למטה על מעורבותו בפרסומת. בגלל מעורבותו, קולונל קורדיאר, אינו משתתף יותר כמתנדב במטה בוש-צ'ייני 04", נאמר בהודעה.
"לא מתאים לתפקיד"
הקשר למטה בוש ברור, אבל לקרי לקח שלושה שבועות להתעורר. מסע ההכפשה נגדו התחיל ביציאה לאור של ספר "לא מתאים לפקד", שנמכר במשך שבוע יותר מכל ספר אחר בארה"ב באמצעות האינטרנט. אחריו הגיע מבול של פרסומות והופעות טלוויזיוניות של שלושה לוחמים שפעלו בספינות סמוכות לזו של קרי.
הם טענו שקרי לא ראוי לקבל עיטורי גבורה על תיפקודו כמפקד של ספינה ושהוא נפצע מרימון שהוא עצמו השליך ולא מאש אויב. "ג'ון קרי שיקר לגבי מה שקרה בווייטנאם", אמר אחד מהם. "אני הייתי שם, אני יודע", הוסיף שני.
שלושה שבועות אמריקה דיברה לא על המלחמה בעיראק, לא על הטרור ולא על הכלכלה. היא היתה עסוקה באירוע מלפני 35 שנה. בחודש מרס 1969 כשקרי הורה לספינתו להיכנס תחת אש ולהציל את ג'ים ראסמן. ראסמן היה האיש שהופיע בפריימריז וסיפר איך קרי הציל את חייו תחת אש.
התגובה הרפובליקנית הרשמית לסיפור של קרי היתה שעם כל הכבוד לסנטור ממסצ'וסטס, מה שחשוב זה לא ארבעה וחצי חודשים בווייטנאם לפני 35 שנה, אלא מה הוא עשה כסנטור במשך עשרים שנה. טענה לעניין. אבל מאחורי הקלעים הפעיל קארל רוב, את מכונת ההכפשה נגד קרי.
כמה ותיקים טענו בתשדירי בחירות שהם היו שם, ושבכלל לא היו יריות כשקרי משה את ראסמן מהנהר.
אז מה קרה שם באמת
שלושה אירועים נוספים בווייטנאם השנויים במחלוקת:
1. פעילותו של קרי ב-2 בדצמבר 1968 עליה הוא קיבל עיטור גבורה ראשון.
גירסת קרי: בפטרול עם שחר בעוד מלחים אחרים יורים לעבר חיילי ויטקונג, הוא ספג בזרועו רסיס.
גירסת יריביו: קרי ספג רסיס מרימון שהוא עצמו זרק בקרבת הספינה. מי שנפצע מאש של עצמו, אינו ראוי לעיטור גבורה.
2. חג המולד בקמבודיה, דצמבר 1968.
גירסת קרי: הוא קיבל הוראה בלתי חוקית לנוע עם הספינה שלו לתוך קמבודיה בחג המולד 1968.
גירסת יריביו: הוא בכלל היה בתוך שטח ויטנאם, 80 ק"מ מהגבול הקמבודי ומעולם לא נכנס לשטח קמבודיה במהלך שירותו הצבאי.
3. פעילות ב-28 בפברואר 1969 שזיכתה את קרי בעיטור גבורה.
גירסת קרי: בעודו מפקד על פעילות מבצעית של שלוש ספינות, הספינה שלו נקלעה למארב. הוא הורה לאנשיו להגיע לגדת הנהר כדי שיזהו את מקור האש. נער ויטנאמי ניסה לזרוק לעברם רימון, קרי רדף אחריו והרג אותו ביריות. בכך הוא מנע ירי ממשגר רקטות לעבר הלוחמים האמריקנים. תומך בגירסת קרי, מפקד ספינה בצוות של קרי, ויליאם רוד.
גירסת יריביו: המידע של קרי לא היה שלם ולא נבדק כראוי.
אנשי בוש שנשאלו על ההכפשה, אמרו באופן רשמי שקרי ראוי להערכה על פעילותו בווייטנאם, אבל על הפרק עומד העתיד של אמריקה ולא השירות הצבאי של קרי.
אבל הם איפשרו לצוות המכפישים להמשיך להטיל בוץ בקרי ולהסיט במשך שלושה שבועות את עיראק, הטרור והכלכלה מסדר היום הציבורי.
רצו לסגור חשבון
בראש העומדים נגד קרי - לארי טארלו, שפיקד על הספינה הסמוכה לספינה עליה פיקד קרי. הגילוי האחרון היה ביום ה'. העיתון "וושינגטון פוסט" קיבל מידע רשמי, שבו מספר טארלו בעצמו שכל חמש הספינות ששייטו יחד בנהר המקונג, פעלו תחת אש האויב.
מדוע בכל זאת הם החליטו לפעול נגד קרי? אצל חלק מהם מדובר כנראה ביצר הנקמה. גם הם חזרו הביתה אחרי המלחמה בווייטנאם, ואף אחד לא קיבל את פניהם כגיבורים.
קרי לעומתם חזר הביתה אחרי ארבעה וחצי חודשים בלבד, בגלל שנפצע שלוש פעמים. הוא קיבל פרסום אדיר, כשהוזמן להעיד בוועדת החוץ של הסנאט ב-22 באפריל 1971. הוא סיפר שהוא וחבריו ביצעו זוועות ופשעי מלחמה בווייטנאם, ועכשיו החליטו החברים מהמלחמה הרחוקה ההיא לסגור אתו את החשבון.