מאיר שלו קולט עליה

ספרו של מאיר שלו, "כימים אחדים", תורגם לשפה הרוסית על-ידי המוזיקאית אלונה דניאל ובעלה מיכאל מאירסון, ויופץ החל מהיום בחנויות הספרים ברחבי הארץ. מדובר בניסיון ראשון מסוגו של הוצאת הספרים "עם עובד" לקרב את קהל הקוראים מקרב העלייה מבריה"מ לשעבר לתרבות הישראלית. בשלב השני, אומרים בהוצאה, יוצע התרגום להפצה גם ברוסיה. ספר נוסף שמתרגם בימים אלה ויקטור רדוצקי לשפה הרוסית הוא "תרנגול כפרות" מאת אלי עמיר.

"שני התרגומים הם לעת עתה ניסיון של ההוצאה ללמוד את שוק הספרים ברוסית, ששונה לחלוטין משוק הספרים בעברית", אומר ירון סדן, מנכ"ל ההוצאה, ומוסיף, "הספרים יימכרו במחיר נמוך יחסית של 54 שקלים על מנת לאפשר לקהל גדול ככל הניתן לרכשו". כמו כן מחפשים היום בהוצאת "עם עובד" יצירות ספרותיות ראויות של עולים חדשים כדי לתרגמן לעברית. "כל העסק החל מיוזמה של אלונה דניאל ובעלה שפנו אלינו והציעו לתרגם את שלו לרוסית. הרמנו את הכפפה. אמנם לקח לנו זמן לעבד את היוזמה לכדי ביצוע, מכיוון שמבחינה טכנית זה מסובך, אבל לראיה - זה קורה", מסכם סדן.

דניאל, המוכרת בעיקר כמוזיקאית, מספרת מצדה שהרעיון לתרגום הספר נולד במקרה. "לפני מספר שנים קראתי את הספר של שלו, ופשוט נגנבתי מהשפה ומהסגנון. הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ ולקנות עוד ועוד ספרים שלו. קראתי את 'רומן רוסי', 'עשו', 'תנ"ך עכשיו' והתאהבתי. 'כימים אחדים' הוא הספר הכי רומנטי של שלו וזה השתלב טוב עם המפגש שלי עם בעלי. הוא קרא את הספר והתאהב בו מיד והחלטנו להתחיל ולתרגם אותו", מספרת דניאל. למרות שמעולם לא עסקו בתרגום, הרעיון נראה להם טבעי: "אנחנו מוגלים (לשון רבים למוגלי מספר הג'ונגל), סוכנים כפולים, שמכירים היטב את שתי התרבויות. שנינו שולטים בשתי השפות. אצל מיכאל, שעלה לישראל מאוקראינה בשנת 1991, השפה הרוסית עדיין יותר משופשפת ואצלי העברית דומיננטית, אבל מבחינה תרבותית שנינו מכירים במידה שווה את הקלאסיקה הרוסית והישראלית וגם את הדברים העכשוויים שמתרחשים בשתי השפות, לא רק בספרות אלא גם במוזיקה, בקולנוע ובתיאטרון".

השניים הקדישו חצי שנה מחייהם לתרגום הספר, במהלכה מיעטה דניאל להופיע ומאירסון התפטר מעבודתו כאח פסיכיאטרי. "זו עבודה קשה לתרגם, בעיקר כשמדובר בסופר כמו מאיר שלו", מציינת דניאל ומסבירה, "יש לו שפה וסגנון כתיבה מאוד ייחודי, עם מבנה משפטים שמושפע מאד מנבוקוב ומארקס. המשפטים שלו מסתלסלים אחד בתוך השני ורוב הספר מביא מונולוג של הגיבור יעקב שיינפלד, שהוא בעצם היה הסיבה העיקרית לבחירת הספר הזה של שלו לתרגום". שינפלד בשפתו הרצוצה הזכיר לה ולבעלה את סביהם. "הוא דיבר בעברית עילגת שמתורגמת מאידיש ורוסית. זה הזכיר לי את השפה המקולקלת של סבא שלי והפך את התרגום לקל יותר".

השילוב בין תיפוף, כתיבת טקסטים ומוזיקה, תרגום ושירה נראה לה טבעי: "אנחנו נמצאים בסוג של רנסנס שבו אנשים הם מולטימדיות מהלכות. זה קשור מן הסתם למציאות החיים שלנו שבה אדם נדרש לגעת בהכל בכדי לשרוד וזה בסדר".

דניאל, שעלתה לישראל בשנת 1976, מסמלת יותר מכל התערות מוצלחת בחברה זרה. "אם אני הפכתי לדו-תרבותית ברור מאליו שזה יקרה לכל רוסי שיגיע הנה בגיל המתאים. זו הסיבה המהותית שגרמה לי לרצות ולתרגם את הספר – הרצון המיסיונרי לחבר עוד אנשים לדברים שאני אוהבת". החלום לדבריה הוא לתרגם עוד מספריו של שלו, אך בעיקר להוציא אנתולוגיה שתתרגם לרוסית סיפורים קצרים כמו "שלאף שטונדה" של יהודית קציר, "יומני ברלין" של אלונה קמחי או "ואז הופיעה בטי" של ערן צור. גם את יצירותיהם של אורלי קסטל-בלום, אתגר קרת ושוהם סמית, היא היתה רוצה לראות באנתולוגיה.