האם ההסתדרות תשתלט מחדש על שוק הפנסיה?

על דבר אחד כולם מסכימים: טלטלה מהסוג שעובר בחודשים האחרונים ענף הפנסיה לא היתה כאן מעולם. הענף, שהיה רדום במשך שנים ונשלט ללא תחרות על-ידי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, הפך בשנה האחרונה לזירת קרב של ממש.

על-פי החלטת משרד האוצר במסגרת הרפורמה בפנסיה, עמיתי הקרנות יוכלו לעבור ביניהן לפי שיקול דעתם אחת לשנתיים (או אחת ל-3 שנים כקבוצה מאורגנת). החלון הראשון למעבר ייפתח באוקטובר הקרוב וייסגר בסוף מארס 2005. המשמעות ברורה לכולם: הרבה מאוד כסף עומד להשתחרר לשוק הפנסיה, ומי שימהר לשים עליו את היד יזכה ובגדול.

נרדמו בשמירה

ספק אם שר האוצר, בנימין נתניהו, והמפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, חזו לאן יוביל המהלך שהחלו בקיץ שעבר, כשהלאימו את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות ופתחו חזית מאוחדת מול יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ.

פרץ נראה לפני כשנה כמפסיד הגדול בקרב על הפנסיה, וכמי שהורחק מבור השומן של הקרנות. אבל לא איש כפרץ יקפל בשקט את הזנב בין הרגליים. ביחד עם כמה ממקורביו רקם פרץ תוכנית-נגד, לפיה בעוד האוצר מנסה להעלות ערכן של קרנות הפנסיה המולאמות לקראת הפרטתן, ינצל פרץ את כוחו בקרב ועדי העובדים הגדולים ויעביר את העובדים לקרנות של חברות הביטוח.

לצורך הובלת המהלך בחר פרץ את אנשי סודו הקרובים אליו ביותר מבין חברי הנהגת ההסתדרות. ביחד עם רו"ח שמעון כהן ורחל תורג'מן הקים פרץ את חברת חברים ומרוויחים שוקי הון ככמועדון צרכנות לחברי ההסתדרות. פרץ, כהן (יו"ר החברה) ותורג'מן (המנכ"ל) הצעידו את ראשי כל חברות הביטוח הגדולות אל משרדי חברים ומרוויחים וניהלו איתם במשך כחצי שנה מו"מ.

בסופו של התהליך גובש הסכם מסגרת עם שתיים מהחברות - כלל והראל. לפי ההסכם, ההסתדרות תמליץ בחום לחבריה לעבוד עם שתי החברות, ובתמורה תקבל מניות בסוכנויות הביטוח החדשות, שיוקמו כדי לנהל את ההסכם. עוד תקבל ההסתדרות סכומי כסף, המיועדים, לפי תורג'מן וכהן, להוצאות שיווק של התוכנית החדשה. בנוסף דורשת ההסתדרות מניות בחברות הניהול של כל אחת מקרנות הפנסיה של חברות הביטוח.

באוצר, כך נראה, נרדמו בשמירה: בן-שלוש אומנם שוחח עם כמה מראשי חברות הביטוח ורמז להם כי אינו רואה בעין יפה את הצטרפותם למיזם ההסתדרותי. אבל לאחר שנחתם ההסכם, נאלצו באוצר לאכול את הכובע. בהסתדרות שכרו את שירותיו של עו"ד בועז בן-צור, שבנה את ההסכם על סמך התקנות שהוציא בן-שלוש עצמו, ובכך נשללה מהאוצר היכולת להתנגד למהלך ההסתדרותי.

עוצמת המהלך של פרץ-כהן-תורג'מן התבררה בשבוע שעבר, כשאנשי בנק ההשקעות ליהמן-ברדרס ביקרו בארץ והודיעו שהחליטו שלא להתמודד במכרז על הפרטת קרנות הפנסיה. האוצר, שהפך להיות הבעלים של הקרנות שנוהלו בעבר על-ידי ההסתדרות (מבטחים, מקפת ומיטבית), צופה בעיניים כלות כיצד מתרוקנות הקרנות מעמיתיהן.

החשש הוא, שמכירת הקרנות עלולה להניב תמורה צנועה, שתהפוך את כל המהלך של האוצר למגוחך במקרה הטוב.

פרץ ואנשיו, שגורשו בפומבי מענף הפנסיה, חזרו ובגדול. עם ההכרזה על המיזם אמר פרץ - בפרץ של ציניות שלא הצליח להסתיר - כי הוא משוכנע שבאוצר מברכים על המהלך שיגביר את התחרות בענף.

15 מיליון ש' בשנה

המהלך של ההסתדרות מעמיד למבחן את כוחו האמיתי של פרץ. בפרסום מהודר שמפיצה לאחרונה ההסתדרות, מסביר פרץ לחברים עד כמה גרוע המהלך שהוביל האוצר ועד כמה גאוני הרעיון החדשני מבית מדרשו. פרץ אינו תמים. הוא יודע, שזכות הקיום של ההסכמים עם חברות הביטוח היא יכולתו לספק את הסחורה בהעברת עמיתי הקרנות אל חברות הביטוח.

 השאלה הגדולה ביותר מבחינה צרכנית בסיפור הזה היא מדוע צריך העובד את התיווך של ההסתדרות.

תורג'מן מסבירה כי: "אנחנו רואים את טובת העובדים כראשונה במעלה. זכותו של כל עובד לקבל מוצר פנסיוני טוב יותר ולעבור למקום בו מציעים לו אותו".

לעומת זאת, בכיר בענף הביטוח נתן תשובה אחרת לשאלה: הכול מסתמך על הבנה שבשתיקה, לפיה הוועדים יקבלו את רוח המפקד ויידעו לבחור בכיוון שפרץ מתווה.

אבל השאלה הגדולה מתגמדת, כנראה, כשבאים לבחון כמה תרוויח ההסתדות ממהלך הזה. על-פי ההסכמים שנחתמו, תקבל חברים ומרוויחים החזר של מחצית מדמי הניהול, מתוכם יועבר שיעור של 0.25% לעמיתים.

זה המקום לדבר על סדרי הגודל של הסכומים בהם מדובר: לפי דו"ח הממונה על הביטוח, גבו קרנות הפנסיה החדשות ב-2002 דמי גמולים של 3 מיליארד שקל. אם נניח, שההסתדרות תצליח להעביר למיזם החדש 50% מהעמיתים, מדובר בגבייה שנתית של כ-1.5 מיליארד שקל. המשמעות: ההסתדרות תקבל החזר של 4%- 60 - מיליון שקל - ורבע מהסכום הזה יישאר בידיה.

בכך מבטיחה לעצמה ההסתדרות סכום נאה של 15 מיליון שקל, שיספיק ודאי לקצת יותר מאשר הוצאות שיווק.

תורג'מן מבטיחה, שהכסף לא נועד לכסות את גירעונות ההסתדרות או לרפד מקורבים.

אולם יועצים פנסיונים שבחנו את ההסכמים טוענים, כי לעובדים קיימות אלטרנטיבות כדאיות לא פחות. בנוסף, טוען יועץ פנסיוני שבחן את ההסכמים כי הם עשויים להוות פגיעה בציבור העובדים.

גייסו את שביט

בהסתדרות התחמשו בממונה לשעבר על שוק ההון במשרד האוצר, מאיר שביט, כיועץ למיזם החדש. שירותיו המקצועיים של שביט עומדים כיום, חינם אין כסף, לטובת כל ועד שמעוניין לבחון העברת העובדים לקרנות הפנסיה החדשות של חברות הביטוח.

שביט הוא גם זה שנבחר להגיב לפניית ידיעות אחרונות בנושא. לדבריו: "בעבר נתנה קרן הפנסיה מוצר פנסיוני מספק ומקיף מבחינת העמיתים. היה חיסכון לזיקנה, ביטוח לחיים ארוכים, סכומים לשארים ועוד. ב-95' בוצעה רפורמה ראשונה, מבלי שנפגעה מהות מטרות הפנסיה. ב-2004 לקחו אנשי האוצר את הרפורמה של 95' והלכו איתה עד לקצה".

"זה טוב לתקציב, אבל בא על חשבון זכויות העמיתים. הצבירה לזיקנה נפגעה משמעותית, פנסיית שארים ונכות נשחקו עד כדי גיחוך. זה גרם למחשבות הראשונות על המיזם. כרגע, כל עוד אין תקנון חדש לקרנות הפנסיה, אין לעמיתים איש שיסביר להם שבקרוב יצטרכו לקבל החלטות. על זה עלו בהסתדרות במהלך ניהול המו"מ עם האוצר".

"המטרה של המיזם היא להוריד את עלות החברות בקרן הפנסיה ולהשתמש בכספי הצבירה כדי להגדיל לעמית את זכאותו לפנסיה. השיטה היא ניצול כוח של ארגוני העובדים. ההסכם נועד לאפשר לארגוני עובדים קטנים ולמקומות עבודה קטנים לקבל את התנאים של הוועדים הגדולים. שום דבר במיזם לא נועד לעשיית רווחים עבור ההסתדרות. מי שטוען זאת, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. בהסכמי המסגרת מתחנו את התנאים כמעט עד קצה גבול היכולת".

תורג'מן מוסיפה כי: "בכל העולם ידוע, כי שוק פנסיה לא יוכל להתקיים ללא מעורבותם של ארגוני העובדים. מבחינתנו המעורבות הזו היא ייעודו של המיזם".

עננים שחורים

בינתיים, כך נראה, התוכנית של פרץ עובדת. על-פי נתוני חברים ומרוויחים, יותר מ-200 אלף עובדים כבר בחרו במיזם החדש. איגוד עובדי המתכת והסתדרות המעו"ף כבר בפנים, הסתדרות החקלאים גם היא בדרך. הסתדרות עובדי הטקסטיל, הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה, הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות והסתדרות עובדי הדפוס, התקשורת והאנרגיה, מורי הדרך והאומנים, נמצאות בהליכי מו"מ עם חברות הביטוח.

ארגוני העובדים של רשות שדות התעופה ושרותי בריאות כללית נמצאים בהליכי בהליכי בנייה של בקשה להצעות מחיר מחברות הביטוח, ואחריהן גם הסתדרות עובדי המדינה. לפי תורג'מן וכהן, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

במקביל, מנהלים תורג'מן ואנשיה מגעים להכנסת הפניקס כחברת ביטוח שלישית למיזם. בפניקס נקלט לאחרונה שלומי אטיאס, שניהל את מבטחים ונחשב לאיש אמונו של פרץ, מה שלא יקשה מן הסתם על ניהול המו"מ.

בימים האחרונים התחילו להופיע עננים שחורים על המיזם. הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, הודיע השבוע כי יבחן בקרוב את הטענות לגבי המונופול החדש של ההסתדרות על הביטוח הפנסיוני. גם איגוד סוכני הביטוח הודיע כי יפעל לסיכול המיזם, שהמהווה, לטענתו מונופול. טענה נוספת העלה מרכז השלטון המקומי, שדורש לחשוף ההסכמים בין ההסתדרות לחברות הביטוח, בטענה כי הם פוגעים בהסכם הקיבוצי שהעביר את עובדי הרשויות המקומיות לפנסיה צוברת.