אורנת עינוגי שוקולד: לא כמו הדבר האמיתי

בשורה התחתונה, הם נורא נחמדים החבר'ה מאורנת עינוגי שוקולד. נחמדים לילדים הקטנים מדי, שעוד לא ממש מדברים, ורק קוראים קריאות תשומת לב קולניות, נחמדים לגדולים יותר, תאבי הדעת ששואלים ושואלים, ונחמדים אפילו אל האימהות המעצבנות שלא מצליחות להתנתק מהטלפון הנייד שלהן.

יותר משאורנת הוא מפעל לייצור שוקולד, הוא מעין בית מלאכה גדול לפטיפורים. פעם היו מרכזי המבקרים נחלתם של מפעלים גדולים בלבד, היום בכל רפת שלישית בארץ תמצא מערך מבקרים כחלק מהחזית השיווקית שלה, והניסיון להחזיק את הראש מעל המים. כך גם כאן. עוד דרך להעביר שעה וחצי עם הילדים בשלהי החופש.

מגיעים לחנות המפעל שנמצאת בקומת הכניסה, משלמים 28 שקל למשתתף (מבוגרים וילדים כאחד), ומחכים שהסיור יתחיל. המקום מסודר בטוב טעם. מנהלת מרכז המבקרים אוספת את הילדים ומספרת להם אודות עץ הקקאו, נותנת להם לגעת בתרמיל קקאו יבש ואפילו להתבוננן בפולי הקקאו שהיא חופנת בכפות ידיה בחרדת קודש. לפני שעולים לקומת הייצור, לסיור ולסרט, לומדים הילדים ששוקלד זה בעצם בריא (זה הסוכר שמזיק), וגם שהשוקולד שמייצרים כאן הוא השוקולד הכי טעים בעולם.

עבור חלק מן הילדים זוהי פעילות מיוחדת לכבוד יום ההולדת, אחרים הגיעו לכאן כדי להמתיק את הימים האחרונים של חופשת הקיץ, ואני לא יכול שלא לחשוב על כך ששלושת האינדאנים שגררתי איתי, כבר די שבעים משפע הפעילויות לחופש הזה. דור עם סף גירוי שאפילו הממכרים שבמרכיבי השוקולד לא יכולים לו.

בהתחשב בגיל הממוצע, טוב שמראים לילדים מפת עולם עליה נפרשת תפוצת הקקאו, במקום לגלות להם ששוקולד הוא ממכר ממש. אף מילה על הקפאין שבשוקולד, על הגורמים המשפרים את מצב הרוח או על העלייה ברמות הסרוטונין במוח כתוצאה מאכילתו (ובטח שלא על האננדאמיד, עוד חומר ממסטל).

הסרט, לא ארוך במיוחד, מתאר את התהליך שעובר השוקולד מהקטיף של פולי הקקאו בחלקיו הטרופיים של הגלובוס, דרך שלבי הייצור באירופה שבסופם ברזים גדולים מהם ניגר שוקולד, חומר הגלם של תעשיית הפרלינים הידנית, וכלה בתהליך הכנת הפרלינים בארץ הקודש. 

מנותקים מהשוקולד

הסיור ב"מפעל" עצמו מאכזב משהו. את תהליך ההכנה לא ממש רואים, לאולמות הייצור לא ממש נכנסים, ובעצם עוברים במעין מסדרון פנימי, עגול וצפוף, שיש בו חלונות המשקיפים לחדרי הייצור והאריזה. כל הנחמדות שבעולם, לא מכסה על התחושה ששומרים אותנו מנותקים מהדבר האמיתי. שוקולד הוא אחד המאכליים הכי מגרים ומעוררים, ומה שמנסים לעשות פה קצת דומה לנסיון לקיום יחסי מין בחליפת חלל. כל מה שרואים וחווים כאן, אפשר היה לעשות במרכז מבקרים שלא נמצא בלב המפעל, אלא בכל קניון. מפוספס משהו.

מכבדים אותנו בטעימת שוקולד. הילדים מקבלים יציקת שוקלד על מקל, המבוגרים מקבלים פרלין. אחד. אם איזה ילד מבקש פרלין, התשובה בה הוא נתקל היא שזה רק למבוגרים. הכל ספור מדי ומהודק מדי, לטעמי לפחות.

כך גם הסדנה להכנת כדורי שוקולד, המתקיימת בחדר שמיועד לכך. הילדים עומדים יפה בתור, ממלאים להם בקערית הפלסטיק פירורי ביסקוויטים ותמציות טעם, מחלקים גם מנג'ט שוקלד אליו מוזגים שוקולד חם ממערבל ענק (האטרקציה המרכזית). אחרי שלשים, וצרים לכדורים, אפילו מקבלים אריזה מהודרת לשים את בה את הכדורים שלוקחים הביתה. בנאלי משהו. בעניין זה צריך להעיר כי אם גובים מהמבוגרים את אותם דמי הכניסה שגובים מילדים, זה לא לעניין להותיר להם רק להסתובב בין הילדים ולהתבונן. 

אם כבר היינו וראינו, לא יכולנו שלא לקחת גם אריזה קטנה עם פטיפורים לאימא של הילדים, שלא תרגיש מקופחת. אחרי פחות משעתיים היינו מחוץ למרכז המבקרים של אורנת, רחוקים מלהיות שיכורים משוקולד. לילדים יש את התכונה למצות את החוויה למילה אחת - 'כיף'. נועה בת השבע, הגדילה לומר 'כיף מאוד', אחרי חקירה מאומצת. נחמדים שם באורנת, וכך גם אפשר לסכם את הביקור במקום. נחמד. לא מלהיב כמו ששוקולד יכול להיות.

מרכז המבקרים של אורנת עינוגי שוקולד, איזור התעשייה החדש, קדימה. 28 שקלים למשתתף, לפעילות בת שעה וחצי. הסיורים בתיאום מראש, בטלפון: 8913399 - 09, או דרך אתר האינטרנט של החברה.