האולפן הווירטואלי
טכנולוגית טלוויזיה מתקדמת יוצרת כל תפאורה שאפשר להעלות על הדמיון
על פי איזה עיקרון עובד האולפן הווירטואלי?
הקונספט לא שונה מצילום במסך הכחול הרגיל, כאשר על הרקע הכחול מושתלות תמונות. השינוי כאן הוא ביכולת של המחשב לשנות את הרקע והפרספקטיבות בהתאם לתנועת המצלמה. האפקט מושג בעזרת חיישן בעל 4 מקדדים מכאניים המחוברים לראש של המצלמה (קיימים גם חיישנים אופטיים ועוד סוגים, אבל על המצלמה הספציפית שלהם יש רק מכאניים). כל מקדד אחראי על כיוון תנועה מסוים- אחד על פאן (ימינה ושמאלה), ואחד על טילט (למעלה למטה) ושניים על תנועות העדשה- (זום אין זום אאוט).
כיצד נוצר האפקט של הסביבה הווירטולית שמשנה פרספקטיבות בהתאם לתנועת המצלמה?
המקדדים קוראים את תנועות המצלמה ושולחים אותן למחשב, המחשב מייצר תמונה גרפית מתאימה בהתאם לפרמטרים שהוא מקבל. התהליך מתבצע 50 פעם בשנייה (25 פריים לשנייה עבור שני שדות של התמונה). כאשר לפני כל הפעלה (יום צילום) מכיילים את המערכת כדי להתאים בין עמדת המצלמה למצב התחלתי של הגרפיקה של החדר או הסביבה הווירטואלית שמוטענת בנפרד לתוך המחשב. המחשב מייצר את התמונה בהתאם למה שהמצלמה רואה, בהתאם לקצב קבלת הנתונים – 50 פריימים של גרפיקה בשנייה, מה שיוצר את האשליה של תנועת הרקע בהתאם לחוקי הפרספקטיבה. אם הצלם מתקרב לאובייקט המחשב יצייר תמונה יותר גדולה, בהתאם לחוקי הפרספקטיבה.
אילו שימושים נוספים יש לטכנולוגיה הזאת?
משתמשים בטכנולוגיה גם בשביל השתלת פרסומות בשידורים של ספורט- בזמן של משחק מציירים על הדשא לוגו של החברה המסחרית. לא השחקנים ולא הצופים באיצטדיון לא רואים אותו, אבל הצופה בבית רואה לוגו מצויר על הדשא.
מה רואה המנחה שנמצא באולפן?
המנחה למעשה נמצא באולפן עם רקע כחול, ולא יכול לראות את המתרחש בסביבה הווירטואלית, שמיוצרת באמצעות המחשב, וניתנת לצפייה רק בעזרת המוניטור.
מה הם המגבלות הטכניות של הצילום באולפן ווירטואלי?
אי אפשר ללבוש בגדים כחולים (ניתן בשביל הקטע להביא בגד כחול ו"להעלים" את המגיש).
הבן אדם שבאולפן לא רואה את הסביבה- לכן האינטראקציה בין האלמנטים באולפן לבין בן אדם בלתי אפשרית- או לפחות קשה לתאם אותה- הוא יכול לראות את עצמו עם הסביבה רק במוניטור. המצלמה חייבת להישאר מקובעת.
