אכלתי מספיק צפרדעים בשבילכם

"שלום אדוני שר החוץ", שמעו היושבים במזנון הכנסת ביום שלישי השבוע. שמעון פרס הרים את ראשו וראה את פניו של שר התמ"ת, אהוד אולמרט, שהחליט כנראה לזרות קצת מלח על הפצעים הפתוחים של יו"ר העבודה. פרס רק חייך והושיט את ידו לשלום.

"מה יהיה איתכם בליכוד", התעניין האיש שיועד להיות שר החוץ בממשלת האחדות. "ייצא משהו מכם?" אולמרט נראה נבוך לרגע, נעמד בשקט במשך כמה שניות ומשך בכתפיו. "השאלה יותר קלה מהתשובה", השיב לבסוף ושם פעמיו אל הדלת. פרס משך גם הוא בכתפיו, זרק כמה הערות על השחיתות וחוסר היכולת של הליכוד ושל שרון לפעול, וחזר לארוחת הצהריים שלו. שכן, מי כמו פרס יודע שעד השבוע הבא, הכל יכול להשתנות. חבל לבזבז אנרגיות.

המסרים המועברים אל יו"ר העבודה בימים האחרונים לא מעודדים את רוחו. אפילו אולמרט, מהאנשים היותר קרובים לשרון, לא יודע לתת לו תשובות משביעות רצון על העתיד לבוא. אולמרט, אגב, כמו יותר ויותר ח"כים בכנסת, חושב שהבחירות יהיו בשנה הבאה, מתישהו בין מרס ליוני. פרס, שבשבוע שעבר העריך כי הבחירות לא יהיו לפני מועדן, כלומר בסוף 2006, כבר לא היה מוכן השבוע להתחייב על התאריך.

לא קל לדעת מה חושב שמעון פרס. אם לפני שבוע עוד נדמה היה כי פרס מאמין שיקבל הזמנה מיוחדת להמשך המשא ומתן הקואליציוני עם הליכוד למרות תוצאות הוועידה, והוא דיבר על ראש הממשלה, אריאל שרון, במילים שקולות – הרי שהשבוע, הפך יו"ר העבודה את התקליט: לא עוד דיבורים על אחדות בפתח ועל התנתקות, ולא עוד נצירת מילות הביקורת. פרס של השבוע כבר שועט קדימה, סקפטי לגבי האחדות, מאיים להיות אופוזיציה לוחמת, ומלא ציניות כלפי פרשות המינויים הפוליטיים של שרי הליכוד במשרדי הממשלה השונים. וכשפרס משחרר פנינים - שווה להקשיב.

בחזרה למזנון הכנסת: זמן קצר לאחר שעזב אולמרט, ניגש לפתע אל יו"ר העבודה השר גדעון עזרא מהליכוד. עזרא, תומך נלהב בתוכנית ההתנתקות, התיישב מול פרס וביקש לשכנע אותו לתמוך, כאילו היה פרס מנהיג מורדי הליכוד, לא פחות. "אריק נחוש לבצע את ההתנתקות", פתח השר עזרא במסע השתדלנות שלו. "עכשיו זה תלוי בכם, במפלגת העבודה. אתם צריכים לעזור ולתמוך".

פרס פתח עיניים גדולות ולא האמין למשמע אוזניו. "אכלתי מספיק צפרדעים בשבילכם", השיב, "אספקת המילים שלכם היא ללא דופי, אבל אתם לא יכולים לעשות שום התנתקות. אתם גם לא יכולים להילחם בשחיתות. אין לכם ביצים. חברי מרכז מנהלים את המדינה על חשבון הציבור. המשא ומתן היחיד שמתנהל הוא בליכוד, והוא על משרות מהמדינה".

גדעון עזרא בלע בשקט את רוקו והבין את הרמז. הוא קם ממקומו ליד השולחן ופנה לדרכו. פרס, לעומת זאת, המשיך לרטון. "בינתיים, שרון רק מדבר", אמר לסובבים אותו. "הדבר היחיד שיש בליכוד זה לו"ז על דברים שהיו, ולא על דברים שיהיו. שרון מנהל דיאלוג ומשא ומתן רק עם המרכז, והמרכז מנהל משא ומתן איתו. וזהו. אין שום דבר אחר".

פינס וחן יוזמים: חוק נגד מינויים פוליטיים

פרשת המינויים של השר צחי הנגבי במשרד לאיכות הסביבה השאירה אומנם את רוב המערכת הפוליטית אדישה ומנומנמת בחופשת הקיץ שלה, אבל לכמה חברי כנסת בכל זאת אכפת. שניים מהם, אופיר פינס (העבודה) ורשף חן (שינוי), החליטו להוביל מהלך חקיקתי, שלדבריהם, יעשה מהפכה בכל הקשור למינויים פוליטיים בישראל. על פי הצעת חוק שהם מכינים בימים אלה וצפויה, לדבריהם, להיות מוגשת עם שובה של הכנסת מהפגרה, לשרים לא תוכל להיות כל נגיעה למינויים במשרדים שלהם. במקום זאת, ועדה חיצונית בלתי תלויה תהיה זו שתחליט מי מתאים לאיזה משרד, ואם בכלל. שר יוכל, על פי ההצעה, למנות רק את אנשי לשכתו.

"המינהל הציבורי בישראל קרס לחלוטין וצריך לשנות את השיטה", מסביר פינס את הצעת החוק. "עובד המדינה הקלאסי, שאמור להיות בלתי תלוי, הוא זן שנכחד מהעולם. פרשת המשרד לאיכות הסביבה מוכיחה שכל עמוד השדרה במשרד הוחלף באנשים פוליטיים. הגענו למצב שכל המינהל הציבורי הוא הרבה פחות מקצועי, וגם העובדים המקצועיים שנשארו בתוך המשרדים פוחדים פחד מוות להמרות את רצון השר. סרטן המינויים הפוליטיים הגיע למצב שבו אם יכתוב מבקר המדינה שיש חברי מרכז ליכוד בכור בדימונה - אני לא אפול מהכסא".

פינס טוען כי על פי מידע שנמצא ברשותו, המינויים הפוליטיים הגיעו גם למשטרה ולצבא. "אני יודע איזה לובי גיבשו המועמדים למפכ"לות במרכז הליכוד", הוא אומר. "אבל לא רק שם. במשרד החינוך יש מינויים פוליטיים בכל מיני תפקידים: אב בית, מנהלים, מורים. הכל. גם ברמה של רופאים, במשרד הבריאות, יש מינויים שהם פוליטיים ולא שום דבר אחר. הגענו למצב שבו במקומות שבהם אתה לא מאמין בכלל שיכול להיות מינוי כזה - יש מינויים פוליטיים. הגענו למצב שבו הנושא הפך לכדי סכנה אסטרטגית למדינת ישראל, משום שבמקומות הכי רגישים יושבים שהם לא אנשי מקצוע".

"אני חושב שהאופציה היחידה להפסיק את המינויים הפוליטיים זה להוציא את הסמכות מהידיים של השרים", אומר רשף חן. "ועדת מינויים אובייקטיבית, חיצונית, תפתור את הבעיות לכולם.

היום, השרים הם שבויים של חברי המרכז, ואני לא מאמין שהם מרוצים מהמצב. הדבר היחיד שיפסיק את המצב הזה הוא יצירת מנגנון שינקה את המערכת הפוליטית והציבורית. המצב הנוכחי היא פירצה שקוראת לגנב".

השאלה הגדולה היא כיצד יצליחו פינס וחן לאסוף מספיק תמיכה בכנסת כדי להעביר את הצעת החוק שלהם. חן, המשמש גם כיו"ר סיעת שינוי, מאמין כי יצליח לשכנע גם את שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, לתמוך בהצעה ולהוביל אותה. פינס, מצידו, אופטימי פחות לגבי חבריו בכנסת, וסומך את ידיו דווקא על התמיכה הציבורית. "יש בעיה, החברים שלי שותקים", הוא אומר. "אני לא יודע איפה מרצ, איפה כולם. יש פה קשר של שתיקה סביב כל התופעה של הפוליטיקה הישראלית. אני מרחם על הציבור הישראלי. הוא איבד כל אמון במנהיגות. התוכנית הכי פופולרית בישראל זה 'מכרכור לסינגפור' המטיפה לדיקטטורה, וזה נורא. אבל אני מאמין שהציבור ייתן לנו את הגיבוי".