שתף קטע נבחר

 

פשרה: האו"ם קרא ל"נסיגת זרים מלבנון" ולא לפירוק חיזבאללה

זה נראה תחילה מבטיח: אחרי "חוק האחריות הסורית" בקונגרס האמריקני המערכה עברה למוסדות האו"ם בניו-יורק. בשיתוף פעולה נדיר של וושינגטון ופאריז היתה אמורה מועצת הביטחון להניב החלטה תקיפה נגד סוריה, הדורשת ממנה לסגת מלבנון ולפרק את המיליציות. ההצעה הסתיימה בסופו של דבר בפשרה: מועצת הביטחון אישרה קריאה "לנסיגת הכוחות הזרים" מלבנון. למרות זאת הבהירו הצרפתים והאמריקנים: הכוונה היא לסוריה

מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה הלילה (יום ו') כדי לדון בהצעת החלטה תקיפה, הדורשת מסוריה לסגת מלבנון ולפרק את "המיליציות החמושות הלבנוניות והלא לבנוניות". הרמז הברור הוא לארגון חיזבאללה, אך במשתמע - גם למפקדות הטרור בדמשק. 

 

את ההצעה הגישו במשותף ארצות-הברית וצרפת. הנוסח המקורי, שהתייחס לארגוני הטרור ולסוריה במפורש, רוכך, כדי לאפשר לשתי המדינות להשיג תמיכה של לפחות תשע מחברות המועצה ולמנוע הטלת וטו סיני. בסופו של דבר אושר הנוסח המרוכך וההצעה התקבלה ברוב המינימלי הדרוש - תשע מדינות. שש החברות האחרות במועצת הביטחון נמנעו.

 

שלושת הסעיפים העיקריים שכללה ההצעה תחילה קראו לסוריה לסגת מלבנון, לפרק את המיליציות הלבנוניות והלא לבנונית וכמו כן קראו לאפשר קיום בחירות חופשיות בלבנון על פי החוקה הלבנונית.

 

הצעה שהונחה בסופו של דבר על שולחן המועצה ואושרה אינה כוללת התייחסות מפורשת לסוריה או למיליציות הלבנוניות. שלושת הסעיפים העיקריים רוככו כך שההצעה תקרא:

1. לכיבוד מוחלט של הריבונות הלבנונית.

2. לנסיגה של כל הכוחות הזרים הנותרים בלבנון.

3. לקיום בחירות חופשיות והוגנות לנשיאות לפי החוקה הלבנונית.

 

מההצעה הוסר איום מוקדם שנכלל בה לפיו מועצת הביטחון תשקול צעדים נוספים אם קריאותיה לא תישמענה.

 

דיפלומטים העריכו תחילה שההצעה צפויה להיתקל בהתנגדות מצד אלג'יריה, נציגת הגוש הערבי במועצת הביטחון, וכן בהתנגדותן של רוסיה וסין, שבאופן מסורתי נוהגות להתנגד להצעות החלטה המתערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות.

 

לאחר ריכוך ההצעה נמנו כאמור שש נמנעות: אלג'יריה, ברזיל, סין, פקיסטן, הפיליפינים ורוסיה. ברשימת המדינות שתמכו בהצעה נמנו ארה"ב וצרפת היוזמות, וכן גרמניה ובריטניה שהצטרפו להצעה. ספרד, רומניה, צ'ילה, אנגולה ובנין הצביעו בעד.

 

למרות ההצעה המרוככת שגריר ארה"ב באו"ם, ג'ון דאנפורת', ושגריר צרפת, ז'אן-מארק דה לה-סאבלייה, לא הותירו ספק כלפי מי היא מכוונת. שני השגרירים דיברו עם תום הדיון וציינו כי הקריאה לנסיגה מכוונת לסוריה מפורשות. השניים גם הודיעו כי מבחינתם ישראל מילאה את התחייבויותיה בנושא עם נסיגתה מלבנון.

 

"צרפת מאמינה שבפעולה הנחרצת היום אנו מביעים אמון בעתיד לבנון. העתיד הזה חייב לכלול את השבת ריבונותה של לבנון ולא את העצמת ההתערבות הזרה", אמר דה לה-סאבלייה.

 

"הכוונה היא כמובן גם דרישה לפירוק ארגוני הטרור הפלסטינים בסוריה", אמר שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, בהתייחסו להצעת ההחלטה. "זוהי התפתחות מאוד חשובה. חצי שנה אחרי שהסורים ישבו במועצת הבטחון, עכשיו מושיבים אותם על ספסל הנאשמים, כמדינה תומכת בטרור".

 

לשאלת ynet, האם יש משמעות מעשית להחלטה, הבהיר גילרמן: "החלטת מועצת הבטחון היא מעבר להצהרה כמו בעצרת הכללית. זו החלטה מחייבת. אם סוריה תתעלם מההחלטה, המועצה עשויה להתכנס שוב ולהחליט שהפרה את החלטת המועצה תחת סעיף 7, שפירושו הטלת סנקציות".

 

"הצרפתים יזמו, ארה"ב קפצה על העגלה"

 

זו הפעם הראשונה מאז המלחמה בעיראק שארצות-הברית וצרפת מגישות הצעת החלטה משותפת. מקורות בוושינגטון טענו כי היוזמה הייתה דווקא של הצרפתים. לדבריהם, הנשיא שיראק יזם אישית את המהלך, כדי לערוב לקיום בחירות חופשיות בלבנון. האמריקנים קפצו על העגלה עם נושא הטרור.

 

הדחיפות בהעברת הצעת ההחלטה במועצת הביטחון נועדה לסכל יוזמה סורית, שתכליתה: הארכת כהונתו של נשיא לבנון אמיל לחוּד. יו"ר הפרלמנט בביירות, נביה ברי, הודיע שכבר בסוף-השבוע תובא להצבעה הצעה לשינוי החוקה הלבנונית, באופן שיאפשר את המשך כהונתו של לחוד גם מעבר לתום כהונתו הרגילה בחודש נובמבר.

 

דובר מחלקת המדינה האמריקנית, ריצ'רד באוצ'ר, אמר: "אנו סבורים שהלחץ הסורי לשנות את החוקה בלבנון כדי שתאפשר את הארכת כהונתו של הנשיא היא פגיעה בריבונות לבנון ובעצמאותה הפוליטית". סגנית שגריר ארה"ב באו"ם, אן פטרסון, אמרה שארה"ב רוצה להעביר את הצעת ההחלטה במועצת הביטחון עוד לפני יום שישי. 

 

הפעולה האמריקנית-צרפתית גררה תגובה נזעמת מצד שר החוץ הלבנוני, ז'אן עובייד. במכתב למזכ"ל האו"ם אנאן ולמועצת הביטחון, כתב: "אין לאף גורם חיצוני הזכות להתערב בהסכמה שבין סוריה ולבנון, או לכפות שינוי של פרטיה. הניסיון של מספר מדינות להתערב בענייניה הפנימיים של לבנון תחת הטיעון של כיבוד החוקה נועדה להסתיר מטרה פוליטית".

 

הלחץ גבר

 

בימים האחרונים הגביר הממשל האמריקני את הלחץ על דמשק, לאחר שכבר העביר בשני בתי הקונגרס את "חוק האחריות הסורית". בעקבות הפיגוע הכפול בבאר-שבע, והאצבע המאשימה שהפנו בכירים בישראל לעבר סוריה, חלה הקצנה נוספת ביחסים בין הבית-הלבן לארמונו של הנשיא בשאר אסד. בכירים בממשל התבטאו שוב בחריפות נגד סוריה. 

 

מייד לאחר הפיגוע, החלה לשכת ראש הממשלה להזרים ידיעות מודיעיניות לוושינגטון ולבירות אירופה, בדבר המעורבות הסורית בטרור. גם העובדה שמפקדות החמאס והג'יהאד האיסלאמי פועלות באין מפריע בדמשק שבו לככב בחדשות.    

 

הצמרת הסורית, שמסרבת לראות בפיגועים בשטח ישראל פעולות טרור, ורואה בהן פעולות גרילה לגיטימיות, מיהרה להכחיש את הטענות שנשמעו בירושלים בדבר מעורבות סורית. 


פורסם לראשונה 02/09/2004 22:34

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אי-פי
יידרש לסגת? אסד
אי-פי
צילום: רויטרס
שיתוף פעולה נדיר. בוש ושיראק
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
"סוריה על ספסל הנאשמים". גילרמן
צילום: איי פי
צילום: איי פי
הדרישה: פירוק. נסראללה
צילום: איי פי
צילום: רוייטרס
מחטף להארכת הכהונה? לחוד
צילום: רוייטרס
מומלצים