אין כמו הבית

ימיו של המושג "יתרון ביתיות" ארוכים כימי הכדורגל עצמו. העיר המקומית, האצטדיון הביתי, הדשא המוכר ו-"השחקן ה-12", הלא הוא הקהל המריע, כל אלה ועוד נותנים לקבוצה הביתית את הדחיפה הקטנה, שלפעמים מסתברת כחיונית ביותר.

מי הקבוצה הביתית ביותר בליגות באירופה? לאיזה איצטדיון לא היית נכנס מרצונך החופשי גם ביום שטוף שמש, ולחילופין, איזו קבוצה מתהדרת בהכנסת אורחים לשמה, כזו שלא תבייש מאהל בדואי מפואר? התשובות – בשורות הבאות.

אנגליה – טרפורד הזקן והטוב

בארבע העונות האחרונות זכתה מנצ'סטר יונייטד בשלוש אליפויות, כש ל-"אולד טרפורד" חלק נכבד בהצלחה. בארבע עונות הפסידה מנצ'סטר רק חמישה משחקי ליגה בבית, כשאת העונה האחרונה היא מסיימת ללא הפסד ביתי, ועם ארבע תוצאות תיקו ו-15 נצחונות. היונייטד ספגה 60 שערים בארבע עונות, והבקיעה 184 שערים, ממוצע עונתי של 46-15. בעונה שעברה הבקיעו חלוצי מנצ'סטר 59 שערים ב-19 משחקי הבית, כלומר ממוצע עונתי מדהים של יותר משלושה שערים למשחק בית. היונייטד סגרו את עונת 97-98 עם 9 שערי חובה בלבד באולד טרפורד, אחרי 19 משחקים.

גם "הייבורי" אינו מקום מומלץ לביקור נימוסין. ארסנל הפסידה בו רק 8 פעמים בארבע העונות האחרונות, ארבעה הפסדים מתוכם בעונת 96-97. ממש כמו היונייטד, ארסנל ספגה 50 שערי ליגה בבית, אבל להבדיל – הבקיעה רק 155 שערי ליגה, ממוצע של פחות מ-39 שערים בעונה במשחקי הבית. בסך הכל השיגה ארסנל 53 ניצחונות בית, לעומת 54 ניצחונות ב"אולד טרפורד". גם צ'לסי נחשבת כקבוצת בית קנאית. הכחולים הפסידו רק 9 פעמים בארבע העונות האחרונות ב"סטמפורד ברידג'", ארבעה הפסדים מתוכם בעונת 97-98.

מקומות מומלצים לביקור, אם אתם בסביבה ויש לכם קבוצת כדורגל זה קודם כל איצטדיון "הייפילד רואד" של קובנטרי, שם הפסידה הקבוצה הביתית 20 משחקים בארבע העונות האחרונות, וניצחה רק 32 משחקים. גם דרבי קאונטי לא ניצלה את ה-"פרייד פארק", והפסידה בו 23 משחקים. אבל מכניסת האורחים הטובה מכולן היא סאות'המפטון, שסיימה 25 משחקים ב"דל" עם אורחים מחייכים ושבעי רצון, אחרי שלקחו שלוש נקודות מהקבוצה הביתית. ה"דל" הוא פרה קדושה שנשחטה, תמיד חלשבו שקשה להשיג שם נקודות.

איטליה – הגברת הזקנה והטובה

יובנטוס, עם שתי אליפויות רצופות בין השנים 1996-1998, היא אולי הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר באירופה. בארבע העונות האחרונות הפסידה יובה רק 5 משחקים ב"דלה-אלפי" שבטורינו. ההגנה של יובה היא שעשתה את העבודה עבור הקבוצה, והקבוצה ספגה רק 41 שערים בארבע העונות האחרונות, ממוצע של שער אחד על כל שני משחקים. בעונה האחרונה ספגה יובנטוס רק 8 שערים בבית. ההתקפה של יובנטוס הבקיעה 125 שערים ב"דלה אלפי", ממוצע של כמעט שני שערים למשחק בית.

לא נשמע מרתק במיוחד, אבל השיטה, מסתבר, עובדת לא רע. קבוצה שמצליחה אף היא לא רע בכלל בבית היא דווקא פיורנטינה, שלא זכתה בשום תואר מאז הגביע של עונת 95-96. פיורנטינה שומרת בקנאות על משחקי הבית באצטדיון "ארטמיו פרנצ'י", ובארבע העונות האחרונות הפסידה הקבוצה גם היא רק 6 פעמים בבית. ההגנה של הקבוצה מפירנצה עשתה אף היא עבודה לא רעה, וספגה רק 54 שערים ב-68 משחקי ליגה.

לאציו לקחה את האליפות בעונה שעברה ללא הפסד בית, וכך עשתה גם יובנטוס לפני שלוש עונות. קבוצות נוספות שנחשבות לביתיות במיוחד בליגה, למרות שלא זכו באליפויות, הן פארמה ורומא, שהפסידו רק 10 משחקי ליגה בארבע העונות האחרונות. והמלצה לסיום: האצטדיון האולימפי ברומא, שם משחקות לאציו ורומא, אינו מומלץ לביקור. שתי הקבוצות נחשבות לביתיות במיוחד, ולא מאבדות נקודות בקלות. שתי הקבוצות מסתמכות על התקפה, שמבקיעה מעל 2 שערים למשחק ליגה, ועל הגנה שסופגת מעט פחות משער אחד למשחק בית. ראו הוזהרתם!

ספרד – הו ברצלונה, ברצלונה

ולנסיה, סלטה ויגו ודפורטיבו לה קורוניה הן שלוש הקבוצות שמאיימות להצטרף לאצולת הכדורגל של ספרד, המונה כרגע את ריאל מדריד וברצלונה. שלוש הקבוצות הפכו את ביתן למבצר קטן, שכל קבוצה אומרת תודה רבה אם היא מוציאה ממנו נקודה. לה קורוניה ספגה 10 הפסדים בארבע העונות האחרונות, סלטה 11 ו-ולנסיה 14. ברצלונה וריאל הפסידו 12 פעמים כל אחת בבית.

עד עונת 97-98 שיחקו בליגה הספרדית 22 קבוצות. כיום רק 20. לכן מפתיע לגלות שבעונה שבה קיימו הקבוצות 21 משחקי בית, ספגה דפורטיבו לה קורוניה רק 11 שערים. את אותה עונה סיימה דפור במקום הרביעי. עונה לאחר מכן משהו נשבר בקבוצה מחבל גליסיה, וב-19 משחקים ספגה הקבוצה 25 שערים, וסיימה את הליגה במקום ה-12.

אבל האצטדיון הביתי ביותר בספרד הוא, איך לא, "קאמפ נואו" של ברצלונה. הדבר בא לידי ביטוי בכמות השערים שכובשת הקבוצה. משהו טוב עובר על חלוצי בארסה כשהם חוזרים הביתה. בעונת 96-97 הבקיעה בארסה 63 שערים, בדרך לעונה של 28 נצחונות, 90 נקודות, 102 שערים – ומקום שני בטבלה, אחרי ריאל מדריד.

לשם השוואה, בעונה שעברה זכתה דפורטיבו לה קורוניה באליפות, עם 66 שערים בכל העונה. לפני שנתיים זכתה ברצלונה באליפות, למרות שהייתה הקבוצה הרביעית בלבד מבחינת ההישגים בבית. אבל 52 שערים שכבשו קלויברט, ריבאלדו ושאר שחקני ברצלונה באותה עונה בבית היו מעל ומעבר למה שרוב קבוצות הליגה כבשו במשך כל העונה.

עונה קודם לכן כבשה הקבוצה "רק" 42 שערים, והיא הייתה שנייה מבחינת ההישגים בבית (אחרי סלטה ויגו) – וזכתה באליפות.

גרמניה – הכפר האולימפי ורחוב ביסמרק

רק שתי קבוצות בגרמניה הפכו את ביתן למבצרן. שלא במקרה, אלו שתי הקבוצות הבולטות בגרמניה בשנים האחרונות, ושתי הנציגות הכמעט קבועות של גרמניה בליגת האלופות – באיירן מינכן ובאייר לברקוזן. האצטדיון האולימפי במינכן ו"באיי-ארינה" ברחוב ביסמרק שבלברקוזן הם שני מקומות שמשאירים, בדרך כלל, את הנקודות אצל בעלי הבית.

ארבעה הפסדי בית בלבד נגזרו על באיירן מינכן ובאייר לברקוזן בארבע העונות האחרונות. במשך ארבע העונות האחרונות הבקיעו חלוצי באיירן 161 שערים ב-68 משחקי בית, ארבעה שערים יותר מאשר חלוצי לברקוזן. הגנת באיירן ספגה 58 שערים, ארבעה פחות מאשר לברקוזן. בעונת 98-99 איבדה באיירן רק 6 נקודות בבית, ושתי עונות ודם לכן אפשרה לברקוזן לחמש נקודות בלבד לעזוב את העיר. לא שזה הפריע לבאיירן לזכות בעוד אליפות.

קבוצות נוספות הבינו את הפטנט, והפנימו שהדרך להצלחה בגרמניה עוברת דרך הפיכת הבית למבצר. שאלקה 04 שבמקום השני בבונדסליגה עדיין לא הפסידה העונה בבית, להרטה ברלין יש הפסד בית אחד בלבד, ממש כמו לאיינטרכט פרנקפורט ולפ.צ. קלן. מצד שני, תמיד אפשר להסתכל על וולפסבורג, שעדיין לא הפסידה בבית, אבל מדשדשת אי שם במקום התשיעי בבונדסליגה.