שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא רק בפנטגון: ארה"ב מפעילה מערך ביון בישראל
    שגרירות ארצות הברית בתל אביב אינה רק מקום עבודתם של הצוותים הדיפלומטיים. "ידיעות אחרונות": שתי קומותיה העליונות מוקדשות לצרכי המודיעין והביון האמריקנים, שבין השאר מרגלים אחר ישראל. האמריקנים אומנם מעדיפים שלא לעשות שימוש בסוכני ביון, אלא במודיעין אותות, אך בכמה מקרים אף ידוע על ניסיונות כושלים להפעיל מרגלים בארץ
    פרשת "החפרפרת הישראלית בפנטגון" הרעידה השבוע את ארצות הברית. אבל מסתבר שהעסק עובד גם בכיוון ההפוך. ישראל היתה ונשארה יעד איסוף מודיעיני חשוב ורציני עבור ארה"ב, שמפעילה שירותי ביון רחבים בארץ. כך מתפרסם הבוקר (יום ו') במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות".

     

    "מה שמותר לארה"ב לעשות נגד ישראל, אסור בתכלית האיסור על ישראל", אמר גורם המלווה שנים רבות את הריגול האמריקני בארץ. לדבריו, "בדרך כלל האמריקנים הרבה יותר מתוחכמים ואלגנטיים מהפעלה חובבנית, רשלנית ושערורייתית כמו בפרשת פולארד".

     

    הריגול האמריקני בארץ התחיל זמן קצר לאחר הקמת השגרירות הקבועה בתל אביב ב-1949. סקירת תולדות הריגולים של הדוד סם בארץ הקודש מגלה שהאמריקנים התמקדו בכמה מוקדים. הכור הגרעיני בדימונה, היחסים המיוחדים עם דרום אפריקה והבנייה בשטחים, קיבלו במהלך השנים דגש מיוחד.

     

    בתוך הקומפלקס העצום של שגרירות ארה"ב בתל אביב פועלים כמה גורמי מודיעין וביטחון. בשגרירות קיימת שלוחה גדולה של ה-CIA, שבראשה עומד בדרך כלל בכיר מאוד בסוכנות. המבנה בנוי מסגסוגת של בטון, פלדה וחומרים נוספים, אטומים לציתות, אפילו אם המצותתים משתמשים בלייזרים המסוגלים לשמוע דרך חלונות.

     

    בשגרירות יש גם נציגות גדולה של הצבא האמריקני, של הבולשת הפדראלית ושל הפנטגון, לרבות סוכנות הביון שלו. כמו כן ישנה נציגות של הסוכנות לביטחון לאומי, האחראית על ציתותים ויירוט תשדורות.

     

    רוב השלוחות הללו נגישות מאוד למידע. אנשיהן עומדים בקשרי עבודה הדוקים מאוד עם מערכת הביטחון ונחשבים לאורחים רצויים כמעט בכל מקום בישראל. ולמרות זאת, חלקם עוסקים גם במלאכת איסוף עצמאית, ללא ידיעת ואישור הרשויות בישראל.

     

    חלק ניכר מאיסוף המודיעין האמריקני מתבצע במישור האלקטרוני, "מודיעין אותות". שתי הקומות העליונות של השגרירות שמורות אך ורק לפעילות מודיעינית. הכניסות והיציאות לקומות הללו נשמרות באמצעות מצלמות במעגל סגור ואנשי הנחתים.

     

    רוב האיסוף נעשה באופן גלוי, פומבי, אבל יש דברים שאי אפשר להשיג כך. למשל, מידע על הכור בדימונה. העניין האמריקני בדימונה הוביל לשיתוף פעולה הדוק בין סוכנויות הביון בוושינגטון לבין העמיתים בבריטניה, שגם הם מפעילים מערך מסועף למדי של איסוף מודיעין בישראל ואף הגיעו לעיתים להישגים טובים יותר משל האמריקנים, למרות הפער האדיר במשאבים.

     

    תחום נוסף שעניין מאוד את האמריקנים היו היחסים החשאיים בין ישראל לדרום אפריקה, שהתנהלו תחת מעטה כבד של איפול, ללא ידיעת ארצות הברית.

     

    הסוכנים האמריקנים נכשלו

     

    מעט מאוד פורסם עד היום על המקרים שבהם סוכנים אמריקנים כשלו. פעם אחת גילה מעקב שגרתי של השב"כ מגע לא זהיר בין קצין צה"ל, רב סרן ששירת בתפקיד קרקעי בחיל האוויר, ובין אחד מאנשי המודיעין של השגרירות.

     

    אותו רס"ן, ששימש במשך שנים סוכן אמריקני, חרג מנהלי ההתקשרות שנקבעו לו ונתפס. בפרשה זו, שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי, הקצין הועמד לדין בחשאי. הוא נשפט למאסר ארוך, אך קיבל חנינה ושוחרר לאחר כמה שנים.

     

    מקרה מפורסם אחר היה של קצין המודיעין רב-סרן במילואים יוסף עמית, שיצא לחו"ל במימון המודיעין האמריקני ועבר שם תחקור מקיף ובדיקת פוליגרף לקראת גיוסו.

     

    בסופו של דבר, עמית נתפס ונשפט ל-12 שנים בבית הכלא. ה-CIA הודה לימים כי עמית אכן פנה אליו, אך הארגון סירב לקבל את ההצעה ולא הפעיל אותו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר
    שגרירות ארה"ב
    צילום: מיכאל קרמר
    צילום: איי פי
    מתעניין בישראל. הפנטגון
    צילום: איי פי
    מומלצים