שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יהודי זו ברכה

    "אין ספק שמבחינה תרבותית אני יהודי. אני אוהב את חוש ההומור היהודי. השטיק של הקומיקאים היהודים בוער בתוכי". לארי קינג על האנשים המצחיקים בעולם. ויש גם בדיחה לסיום

     

    • לארי קינג, המגיש וזוכה פרס האמי של "לארי קינג בשידור חי" של רשת CNN, ערך למעלה מ-40,000 ראיונות בקריירת השידור שלו. הוא המייסד של מוסד הלב של לארי קינג, שגייס תרומות בסך של מיליוני דולרים למען ילדים ומבוגרים נזקקים, והקים מלגת עיתונות על סך מיליון דולר בבית הספר לתקשורת ויחסים בינלאומיים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

     

    קודם כל וחשוב מכל, לא בחרתי להיות יהודי. למרבה המזל, ההורים שלי, אדי וג'ני ממינסק ופינסק בבלרוסיה, בהתאמה, היו יהודים בעצמם. אני אומר למרבה המזל בגלל שלמרות רבים מהקשיים והסבל איתם התמודדו היהודים במשך השנים, אני עדיין חושב שזו ברכה להיות יהודי.

     

    עכשיו, בואו נבהיר את זה: אני לא מאמין. אני מניח שאפשר לומר שאני אגנוסטי. כלומר, אני לא יודע אם יש או אין אלוהים (אם כן, בהחלט יש לי הרבה שאלות לשאול אותו –או אותה). אבל אין ספק שמבחינה תרבותית אני יהודי. אני אוהב את חוש ההומור היהודי. השטיק של הקומיקאים היהודים בוער בתוכי. אני אוהב בדיחה טובה. לא אכפת לי לשמוע בדיחות על יהודים שמסופרות על ידי יהודים. ההומור היהודי נעשה אוניברסלי.

     

    ליידיש יש מלים רבות שנמצאות כיום בשימוש יום יומי בתרבויות אחרות ברחבי העולם. למשל, האם יש מילה טובה יותר מ"חוצפה"? פירוש המילה הוא "עזות מצח", אבל למעשה זה יותר מזה. הנה תיאור טוב של חוצפה: ארגון הנשים היהודי הדסה, שמגייס כסף לישראל, פותח סניף לגיוס כספים בלוב. מבינים למה אני מתכוון?

     

    וזה מצחיק, שלמרות שאני לא שומר על חוקי הכשרות, דברים מסוימים דבקו בי מאז ילדותי המוקדמת. למשל, אני לא יכול לאכול בשר עם כוס חלב. עצם המחשבה על זה הופכת לי את הקיבה. חוקי הכשרות היהודים מצווים לא לערבב בין השניים. זה כמעט טבוע בי. אני לא שומר על החגים היהודיים, אבל אני נוהג בכבוד מסוים ביום כיפור ובראש השנה בגלל שהם מספקים לי הזדמנות לחשוב על הורי המנוחים. הם היו יהודים שומרי מצוות. (איפה טעיתי?)

     

    אבי מת כשהייתי בן תשע וחצי והוא היה בן ארבעים ושלוש. אמי גידלה את אחי הצעיר ואותי, ומעולם לא נישאה מחדש. היא היתה האמא היהודיה הקלאסית. השם היהודי שלי הוא לייבל, ולכן בשבילה הייתי לייבל'ה. לא יכולתי לעשות שום דבר רע. הכל נעשה למען ילדיה. זו התנהגות יהודית עד העצם. נהגתי לומר שאם אפוצץ בנק, ואהרוג ארבע מאות אנשים, אמא שלי תאמר, "אולי הם עשו טעות בחשבון שלו."

     

    היהדות היא דת וגם גזע. זו הטבעה שאני נושא עמי לכל מקום. לימדו אותי לשנוא דעות קדומות. לימדו אותי את ערכי הנאמנות – ערכי המשפחה. למרות שלא התמזל מזלי להגיע למכללה, ללא ספק הוטבעו בי הערכים היהודיים החזקים לחינוך ולמידה, לא חשוב באיזו צורה. נהוג לומר שאם תתקשר לאדם יהודי באמצע הלילה ותשאל אותו אם הערת אותו, הוא יענה שלא, שהוא בדיוק קורא ספר. הבדיחה מהצד השני היא, למה נשים יהודיות אף פעם לא פוקחות את העיניים בזמן משגל? בגלל שהן לא יכולות לראות מישהו אחר נהנה. אני מוסיף את הבדיחות הקטנות האלה בגלל שהן כל כך יהודיות. אנחנו מעטים; ההשפעה שלנו היתה מדהימה.

     

    שאלתי פעם סופר מפורסם, הארי גולדן המנוח, אם אי פעם התחרט על היותו יהודי. והוא אמר שלא - בגלל שיש רק ארבעה מנהיגים אפשריים בחיים שלאחר המוות. הם יהיו משה, ישו, קרל מרקס וזיגמונד פרויד. וכולם יהודים, כך שהוא חושב שהוא נמצא בקבוצה הנכונה מלכתחילה.

     

    אני זוכר כמה גאה הייתי כשנסעתי לירושלים עם אחי לפני כמה שנים. לראות את כל שלטי הרחובות בעברית, להרגיש הזדהות ושייכות. פסקנו מנדודינו...

     

    זכרון חי אחד שלי מהטיול הוא כשעמדתי בכותל המערבי, לשם מגיעים יהודים מכל העולם כדי להתפלל. רבי שעמד לידי התפלל ואז הביט למעלה ואמר: "מה בנוגע לרוס פרו?" זו היתה תקרית משעשעת, ובאמת הפתיעה אותי, והראתה לי את ההשפעה של CNN בכל העולם. בנוסף, בטיול הזה היתה לי הזדמנות להפגש עם הרבה מנהיגים ישראלים, כולל יום עם יצחק רבין, שהתמודד על ראשות הממשלה, תפקיד בו לבסוף זכה.

     

    שוב, למרות שאין לי שיוך דתי חזק, אני חייב לומר שהטיול באמת ריגש אותי. עצם הניחוח של ירושלים נשאר איתי זמן רב אחרי שעזבתי. חיבבתי את כל האנשים באיזור, כולל את הפלשתינאים הרבים שפגשתי. הרגשתי שייכות וחשבתי הרבה על הורי המנוחים, שהיו שמחים לצעוד על האדמה הזאת.

     

    אסיים בבדיחה יהודית קלאסית. סבתא יהודיה לוקחת את נכדה לחוף הים. הוא נכנס למים ונעלם מהעין. סבתו נופלת לאדמה וזועקת: "אלוהים, הצל אותו." לפתע פתאום, הילד נשטף אל החוף, בריא ושלם. האישה מביטה לשמים ואומרת: "היה לו גם כובע."

     

    • הקטע לקוח מתוך "אני יהודי: הרהורים אישיים בהשראת מילותיו האחרונות של דניאל פרל" © 2004 יהודה ורות פרל (oodstock, VT: jewish lights publishing (24.99$+ 3.95$ לטיפול ומשלוח בארה"ב. ניתן להזמין ברשת באתר המצורף, בדואר, או להתקשר 800-962-4544. הספר ניתן להשגה בחנויות ספרים מובחרות ברחבי העולם ומאתרי האינטרנט של אמזון וברנס & נובל.

     

    • כל התמלוגים של אני יהודי יוקדשו לתמיכה בעמותת דניאל פרל. מטרת העמותה לקדם הבנה בין-תרבותית באמצעות עיתונות, מוזיקה, וצורות תקשורת חדשניות.

     

     

    תרגם מאנגלית: אורי שגיא
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים