תעופה: יותר טכנולוגיות אבטחה, פחות פרטיות

האם שלוש שנים אחרי התקפת הטרור בניו-יורק, התעופה האזרחית בטוחה יותר? התשובה הלא כל-כך מפתיעה היא שננקטו הרבה אמצעים, הושקע הרבה מאוד כסף - אבל הסכנה עדיין ברורה ומיידית. ארגון מחבלים נחוש יכול גם כיום לבצע מתקפת טרור תוך שימוש במטוסי נוסעים. פיצוץ שני מטוסי הנוסעים ברוסיה לפני כשבועיים מוכיח זאת בצורה ברורה.

מי שיטען, כי זה קרה ברוסיה מפני ששם הביטחון לא ברמה הנדרשת, פשוט מטעה. פינוי אלפי נוסעים מנמל-התעופה בלוס-אנג'לס בשבוע שעבר בעקבות אירועים שוליים, כמו פיצוץ מקרי של פנס בתא המטען, מוכיח כי טיסות - או ליתר דיוק: מעבר בנמלי-תעופה - לא עומדים להיות נעימים יותר בשנים הקרובות. "ככל שהטרור הופך למתוחכם יותר כך חיינו כנוסעים יהיו קשים יותר", אומר רפי רון, לשעבר בכיר בשירותי הביטחון של ישראל וראש חטיבת הביטחון של רשות שדות-התעופה וכיום יועץ ביטחון לגופי תעופה בארצות-הברית.

דלתות משוריינות

מאז התקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 בארצות-הברית השתנה עולם התעופה. טיסה חוצה גבולות כבר מזמן אינה תענוג גדול. המחבלים יודעים, כי התעופה העולמית היא הבטן הרכה של המדינות שבהן הם רוצים לפגוע, והם מנסים לנצל זאת עד כמה שאפשר. גופי המודיעין מצידם מנסים להיות צעד אחד לפני המחבלים, אבל לא זה תמיד אפשרי.

מומחי ביטחון מגלים, כי רבים מהאיחורים בטיסות בחודשים האחרונים היו מכוונים במטרה להקשות על מחבלים, בייחוד אלה המצוידים בטילי כתף. "טיסות בכל העולם ממריאות באיחור ותוך נקיטת אמצעי הטעיה אחרים, כדי להקשות על מחבלים לזהות אותן", אומר מומחה ישראלי. "ארצות-הברית עושה את זה בעיראק, וזה נעשה במקומות אחרים בעולם. זה אמנם משבש את לוחות הטיסות של חברות תעופה רבות, אבל כאשר יש מידע מודיעיני פשוט אין ברירה".

עסק עם מקצוענים

במקביל להיערכות לאיתור חומרי נפץ ונשק מתחילים אנשי הביטחון להיערך לאיום נוסף, חדש – החדרת חומרי לחימה כימיים לתוך מטוס. זה הופך את המשימה שלהם לכמעט בלתי-אפשרית. "אין קל יותר מלהחדיר בקבוק עם חומר כימי למטוס", אומר עמיקם אזולאי, מנהל קבוצה לניהול סיכונים במשרד רואי-חשבון.

אזולאי מותח ביקורת על השיטות הנהוגות כיום ברוב נמלי-התעופה בעולם: "הם מחפשים את האמצעי, הנשק, מטען חומר הנפץ או הבקבוק עם חומר הלחימה הכימי. זו משימה בלתי אפשרית. הם צריכים לחפש את הכוונה, לאתר את החשוד, ואותו – ורק אותו – לבדוק בצורה יסודית. זו השיטה הישראלית, ובמעט מאוד מקומות ישמו אותה". ניתוח הפיגועים ב-11 בספטמבר בניו-יורק ובוושינגטון הוכיח בצורה חותכת, כי כאשר מדובר באל-קאעידה ובאירגונים המסונפים אליו, יש עסק עם מקצוענים רבי משאבים ותושייה. היה ברור כי שוטרים ומחסומים לא בהכרח יעילים.

"בעבר רק ישראל היתה מאוימת בנושא התעופה", אומר רפי רון. "מאז ה-11 בספטמבר כל העולם מושפע מהאיום. נעשו צעדים להקטנת האיום, אבל לא במידה מספקת. התהליכים לשיפור מערכי הביטחון בתעופה מושפעים מאוד ממאבקים פוליטיים וממאבקים מקומיים בין ממלאי תפקידים".

טכנולוגיה לגילוי חומר נפץ בנעליים

אחד מאמצעי הביטחון שננקטו, למשל, היה שיריון הדלתות בתאי הטייס ברוב מטוסי הנוסעים, מה שאמור למנוע השתלטות של מחבלים על מטוס. אולם כל מי שטס יכול להבחין בקלות, כי לא תמיד יש הקפדה על ההוראות. דיילים וגם טייסים יוצאים מתא הטייס ללא נקיטת אמצעי זהירות. מחבל ערני ונחוש עלול לנצל זאת להשתלטות על מטוס. אמצעי הביטחון בנמלי-התעופה של ארצות-הברית שופרו מאוד בשנתיים האחרונות, אבל מומחים טוענים כי עדיין יש בהם "חורים" גדולים.

על-פי הערכות המומחים, אירגוני מחבלים יעשו ניסיון להבריח חומרי נפץ לתוך מטוסים. האף.בי.איי הזכיר בקשר לכך אפשרות שהמחבלים ינסו להבריח חומרי נפץ למטוסים בתוך נעליים, כפי שכבר נעשה בארצות-הברית. הדרישה מנוסעים בעלי דרכונים זרים לחלוץ את נעליהם בנמלי-התעופה של ארצות-הברית מעידה על החשש. אחרי הכל, נוסע אחד, ריצ'ארד ריד, כבר נלכד במטוס נוסעים אמריקני עם נעלי נפץ.

"המצב כמעט לא השתנה"

ניתן היה לחשוב, כי מאז ננקטים אמצעים מתוחכמים כדי למנוע הישנות של מקרה כזה. "המצב כמעט לא השתנה", מפתיע רון. לדבריו, חוץ מהוראה לחלק מהנוסעים בארצות-הברית להסיר את נעליהם – פעולה לא יעילה, לטענתו – לא קיימת מערכת הבודקת כיום בצורה שיטתית הימצאות חומרי נפץ על גופם של נוסעים. בארצות-הברית פותחה אומנם טכנולוגיה לבדיקת הימצאות חומר נפץ על כל אחד מהנוסעים, אולם היא יוצרת על מסך המחשב תמונה "המפשיטה" למעשה את הנוסע. "הבודק רואה את הגוף כאילו הוא עירום, וזה עורר אירגונים שונים להגיש מחאות", מספר רון.

התוצאה: בעקבות המחאות הוחלט לא לעשות שימוש בטכנולוגיה. בהיעדר אמצעים טכנולוגיים פשוט מטרידים את הנוסעים בבדיקות מעצבנות וגוזלות זמן. ועוד בעיה: רוב כוח האדם שגויס בארצות-הברית כדי לבצע את בדיקות הביטחון בנמלי-התעופה לא מתאים למשימה. הגיוס נעשה בחופזה, והחברות הפרטיות שנשכרו לביצוע המשימה חסכו הרבה כסף על-ידי גיוס כוח אדם זמין וזול. לא מספיקה מכונת שיקוף משוכללת. צריך גם מישהו שידע להפעילה ויהיה ער לפרטים.

האם ניתן בכלל לאתר חשוד אחד בודד בקרב המספר העצום של הנוסעים העוברים מדי שנה בנמלי-התעופה? לצורך כך הקימו מערכת של "האח הגדול", הרואה הכל ויודעת הכל. מדובר במאגר מידע אדיר, שבו מצויים פרטים של חשודים רבים, שאנשי הביטחון רוצים לבדוק לפני שיאפשרו להם לעלות לטיסה. אמנם, עוד לא הגענו למצב ש"האח הגדול" כבר יודע עלינו הכל, יכול לזהות אותנו ולקבוע היכן בעולם אנחנו נמצאים בכל דקה נתונה, אבל היום הזה לא רחוק.  

זיהוי באמצעות קשתית העין וצילומי פנים

בהלת הטרור העולמית מחייבת זיהוי ודאי של אנשים וגם איתור מיידי של חשודים. עד כה הזיהוי שלנו נעשה בעזרת צילומים, טביעות אצבע, זיהוי קשתית העין וצילומי פנים. עתה מנסים לרתום גם את ריח גופנו להשגת זיהוי בטוח יותר ומהיר יותר. "מריחנים" (מכונות הרחה) קשורים לבנק של ריח גוף עשויים להוות חלק מהנוף בנמלי-התעופה הגדולים כבר בשנים הקרובות. לא מכבר החלו לקחת טביעת אצבע ולצלם את רוב הנכנסים לארצות-הברית. רבים ממומחי הביטחון מטילים ספק ביעילות המערכת שהקימו האמריקנים. דבר אחד בטוח: היא מטילה עומס נוסף על הנכנסים לארצות-הברית.

אמצעי ביטחון אמנם ננקטים בכל נמל-תעופה בינלאומי, אך כאמור יעילותם מוטלת בספק. יש מקומות שבהם המערכת הטכנולוגית והמערכת האנושית יוצרות חגורת הגנה של ממש. באחרים הכל כמעט רק למראית עין, וגם מחבל לא מתוחכם מדי יכול לעבור דרך המערכת כדי לחטוף מטוס או לפוצץ אותו באוויר. בסופו של דבר הכל עניין של כסף. מערכת ביטחון יעילה עולה הרבה כסף, ובמדינות רבות ההשקעה הזו לא נמצאת בעדיפות גבוהה.

רשימות סודיות

"חיילים חמושים או שוטרים במדים אינם התשובה לכל הבעיות", אומר מומחה. הטיסות הבינלאומיות של חברות רוסיות חייבות לעמוד בדרישות של הארצות השונות, אבל הטיסות הפנימיות היו ועודן בעייתיות. הרבה חברות תעופה קטנות, שנוצרו עם התפרקות ברית-המועצות וחברת התעופה הענקית "ארופלוט", פועלות ברוסיה ובחבר המדינות, ולא בכולן ננקטים אמצעי ביטחון שהיו עומדים בדרישות הישראליות או האמריקניות. דלתות פתוחות של תא הטייס, דלתות לא מוגנות של תא הטייס, בדיקות לא קפדניות במיוחד של המטען ותיקי היד – אלה רק חלק מהבעיות.

לדברי עמיקם אזולאי, מנהל קבוצה לניהול סיכונים, קיימת רשימה סודית של נמלי-תעופה שבהם אמצעי הביטחון אינם מספיקים. "את הרשימות השחורות האלה מראים רק למתי מעט", הוא אומר. "אף אחד מהגופים המקצועיים לא רוצה להסתבך בתביעות. יש נמלי-תעופה שבהם אמצעי הביטחון הם פשוט לא רציניים". מי שמחפש טיסה נעימה במיוחד יכול, אם ירצה, פשוט לשלם עבור מושב מפנק ונוח וארוחת גורמה המוגשת בכלי חרסינה. אבל גם הוא עדיין חייב לעבור בשדה-התעופה. שם גם הכסף לא יכול בינתיים להפוך את החיים לנעימים יותר.