ה-PC המושלם: לקנות או לבנות?
במסגרת הסקירה השנתית של PC Magazine, המציגה את המחשב המושלם לצרכים שונים, החלטנו לנקוט גישה שונה, ולהסביר, לצד הדיון הכללי במחשבים הזמינים לרכישה בחנויות, כיצד להגיע לתוצאות דומות בבנייה עצמאית של מחשב. כתבה ראשונה בסדרה
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא: בשביל מה זה טוב? התחרותיות העזה בשוק מיזערה את שולי הרווח של בעלי החנויות ותמורת ההרכבה הם דורשים סכום אפסי. לא זה החיסכון שבגללו כדאי להיכנס לפרוייקט בניה עצמית. סיבות הגיוניות יותר הן: הרצון לחסוך עלויות, לבחור רכיבים לא שגרתיים, שאינם זמינים במוצרים סטנדרטיים, חשש מקנית חתול בשק, וכמובן, הסיפוק שאין דומה לו, של יצירה עצמאית.
עוד במדריך זה:
- המחשב החסכוני
- המחשב העסקי
- המחשב הנייד
- המחשב הקומפקטי
נדרשת נחישות
כשבונים מחשב לבד, ניתן לחסוך את מחיר החלקים המכניים והזיוודיים, שלא נופלים מאלה שבמחשב חדש, או לבנות מארז פנטסטי שיביע בעיצובו את עומק האישיות ורוחב הדימיון שלכם. רוב מכרינו יוצאים לפרוייקט "עבודה עצמית" בעיקר מסיבה זו.
הם בונים מארזים מאלומיניום ופרספקס, שותלים בהם אורות ניאון ומאווררים גדולים (ושקטים יותר מהרגילים), מוסיפים מתקני קירור רבי דימיון ואביזרים אנכרוניסטיים (כמו גרמופון עתיק) - העיקר להיות ייחודי ומקורי. המכנה המשותף הוא הנחישות שנדרשת על מנת להביאם לסיום מוצלח.
בדרך כלל צריך לרכוש את הרכיבים המיוחדים בשש חנויות שונות, לייצר חלקי מארז לא סטנדרטיים, ולבזבז שעות על שוטטות באתרי אינטרנט המוקדשים לתחביב.
סוף שבוע אחד ודי
אבל יש כאלה שמסתכלים רק על הצד הכספי. הרכבת PC מרכיבים סטנדרטיים נמשכת פחות משעתיים וגם אם ממשיכים בהתקנת מערכת ותוכנות, לא נדרש לכך יותר מסוף שבוע. החסכון הכספי יכול להגיע ל-15 עד 20 אחוז, תלוי ביכולת להשיג רכיבים במחיר סיטונאי. גם אם המחיר לא יהיה סיטונאי והחיסכון פחות מרשים, תרגישו טוב יותר עם רכיבים שקניתם אצל היבואן הרשמי.
ההרכבה עצמה לא דורשת כלים מיוחדים או מיומנות מכנית. כמעט הכל סטנדרטי, וכל היצרנים מדגישים את קלות ההרכבה והתחזוקה כחלק מיתרונות מוצריהם. יש מספר נושאים שדורשים ידע ספציפי, כמו הצמדת המאוור למעבד בצורה האפקטיבית ביותר, אך גם אלה מתוארים באריכות בתיעוד המצורף.
הנושא היחידי בו אי אפשר להגזים, הוא אבטחת זרימה טובה של אוויר סביב הרכיבים הלוהטים - המעבד והמאיץ הגרפי. עדיף להוסיף מאוור מאשר לחסוך 50 שקלים. שימו לב שכל המאווררים צריכים לעבוד כצוות ולהזיז את האוויר באותו כיוון - מפתחי הכניסה לפתחי הפליטה.
לבסוף, בניה עצמית היא בהרבה מקרים פועל יוצא של רצון להאיץ את המחשב מעבר למפרט היצרן. קוראים לזה Overclocking ובאינטרנט קיימת קהילה רחבה, שעוסקת בטריקים וטיפים שמאפשרים להעלות את מהירות השעון ב-10 עד 30 אחוז ללא סכנה לשלומו.
אנטומיה של מחשב אישי
איננו רוצים לקחת אחריות על מעשים, שמבטלים את האחריות אוטומטית, אבל Overclocking אפשרי, בתנאי שיודעים איך לקרר את המעבדים. כידוע, המגבלה העיקרית היא ייצור החום במעגל החשמלי המודפס על הסיליקון וכתוצאה מכך היווצרות "נקודות לוהטות" בהן הטמפרטורה מסכנת את בריאות השבב.
ניתן לספוג את החום ביעילות באמצעות קירור אגרסיבי (למשל, בנוזל - מים מזוקקים או גליקוגן - או בגז המשמש למקררים ומזגנים, כמו פריאון), וכך ליצור תנאים להגדלת מהירות השעון ללא סכנה לשבב. כדאי לציין שיחס התועלת למחיר די מפוקפק. תידרש השקעה של יותר מ-100 דולר כדי להוסיף 20% למהירות השעון של מעבד 3 גיגהרץ סטנדרטי, ועדיף לקנות מעבד 3.6 גיגהרץ עם אחריות לכל החיים.
המפרטים המומלצים
המפרטים שיפורטו בהמשך אינם מתייחסים לדגם זה או אחר, אלא לשילוב תכונות אופייניות לכל קטגוריה. לכן גם לא ציינו דגמים ספציפיים או מחירים מדויקים. שימו לב שהפערים הגדולים במחיר נובעים מהבדלים בעושר התצורה. החלפת מעבד פנטיום 4 ב-Extreme Edition, למשל, תוסיף עד 700 דולר למחיר, אבל החלפת צג 17 אינץ' CRT בצג 24 אינץ' LCD תביא לקפיצת מחיר גדולה פי שלושה.
דיסק 250 גיגהבייט עולה כ-100 דולר יותר מדיסק 120 גיגהבייט, אבל מערכת רמקולים 7.1 איכותית עולה 500 דולר יותר ממה שנחשב כ"סטנדרט" בשוק. הבדלים משמעותיים במחיר נובעים גם מבחירת מותגים עם מוניטין איכותיים, כמו מקלדות ועכברים בעלי אורך חיים גדול מהממוצע.
בשורה התחתונה, למרות שה-PC מורכב כולו מרכיבים "סטנדרטיים", פערי המחיר הם ביחס 3:1, כשהתוספת למחיר גדלה מהר מהתוספת לתועלת. בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת" ובשיווק מתייחסים לכך בתור "אפקט העושר". מי שיכול להרשות לעצמו יותר מהמינימום ההכרחי יסכים לשלם הרבה יותר, ובלבד שיקבל מוצר יוקרתי.
הכתבה הבאה: מחשב המולטימדיה האולטימטיבי
