סיור באמבולנס

נותנים מענה לכל מה שקשור במצבי חירום – קרדיולוגיה, פדיאטריה (ילדים), גיניקולוגיה (לידה בתוך האמבולנס), טיפול בטראומות: פציעה בסיסית עד אירוע רב-נפגעים, אירועים טוקסיקלוגיים – הרעלות (גם מתקפה לא קונבנציונלית). הם מוכנים לכל מצב נתון, גם בשגרה.

המענה הראשוני בד"כ הוא ע"י אמבולנס רגיל "אמבולנס לבן", בו נותנים מענה ברמה של "סעד חיים בסיסי" או "סעד חיים חצי מתקדם". צוות וציוד מצומצמים יותר. נותנים טיפול בסיסי, החייאה, הכל על קצה המזלג.

ניידת טיפול נמרץ יש אחת בכל עיר. אחת עד שלוש בערים גדולות. האמבולנס מבקש את עזרת הניידת אם יש צורך. למשל, חולה עם אוטם בשריר הלב (התקף לב). האמבולנס מתחיל לפנות את החולה נפגש עם הניידת בצומת מרכזי. הרעיון הוא להתקדם לכיוון בית החולים.

האמבולנס מכיל את כל ציוד ההחייאה, מוניטור לניטור קצב הלב של החולה, א.ק.ג. אפשרות לקצב חולה באופן חיצוני. ערכות לניתוחים כירורגיים לטראומה, כל ציוד ההנשמה הרלוונטי: יכולים לבצע פעולות כמו צנרור קנה (הכנסת צינור לקנה הנשימה של החולה). כמו כן, טיפול תרופתי להתמודדות עם מצבי חירום – תרופות החייאה, תרופות לטיפול בבעיות קצב הלב, תרופות הרדמה, נוזלים למיניהם.

1. נהג שהוא גם חובש, עבר הכשרה לנהוג על ניידת כזו

2. פרמדיק –עבר אישורים של משרד הבריאות. הכשרה של מד"א במשך כשנתיים (מקביל לשלוש שנים אקדמיות). בסוף המסלול, הכולל לימודים עיוניים, התנסויות קליניות בבי"ח, 100 שעות על ניידת. עוברים בחינה עיונית ומעשית. הבחינה המעשית היא ראשונה בעולם, נעשית עם שחקנים ועם סימולציות מתקדמות. בתום כל זה, מקבלים רישיון ממשרד הבריאות. מנסים לעשות אקדמזציה של הנושא הזה. היום אפשר להשלים לתואר ראשון ברפואה דחופה.

בעבר, היה גם רופא בכל ניידת טיפול נמרץ. היום עברו לעבוד באמבולנס טיפול נמרץ, ללא רופא (מטעמים תקציביים). מעבר לכך, מצאו שאין צורך להחזיק רופאים בשל עבודת הפרמדיק, שהיא מאד מקצועית ומסודרת. יעילות העבודה של צוותי פרמדיקים היא טובה יותר. היום בתל אביב – יש ניידת טיפול נמרץ עם רופא, ועוד שני אמבולנסים טיפול נמרץ בלי רופא.