סיכום תשס"ד בשוק ההון: הפספוסים, ההצלחות והנפילות
מי הנפיק בשיא ואחר כך איכזב? מי מקבל החלטות מהר? מי נפל השנה ומילה של מי הכי נחשבת? עשרת הארועים הבולטים בבורסה בתשס"ד
ההנפקה הכושלת של השנה: סולבר
באזור חודש פברואר האחרון נראה היה כי הסיכוי שיצרנית הסויה סולבר תוגדר כהנפקה הכושלת של השנה נמצא על גבול הדימיון. החברה מקיבוץ חצור השלימה הנפקה לוהטת במיוחד שזכתה לביקושים אסטרונומיים - טריליוני שקלים (אלפי מיליארד!) שגם זקני הבורסה התקשו להישאר אדישים אליה. בסולבר ניצלו את ההנפקה הלוהטת, שבה גייסו כ-109 מיליון שקל, לגיוס בזק נוסף של 100 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח.
ואז הגיעה הנפילה: סולבר דיווחה לפני כשלושה שבועות על מעבר מפתיע להפסד כבד ברבעון השני של 2004. בחברה טענו כי מדובר במקרה חד-פעמי של הוצאות גדולות ולא צפויות לרכש, אבל את האמון של המשקיעים כבר היה קשה להחזיר. מניות סולבר נחתכו בעשרות אחוזים, וגם ההודעה על רכישה חוזרת של מניות על-ידי החברה לא ממש הועילה. הסיכוי שסולבר תגייס היום הון בבורסה נראה קלוש (לא שהיא בונה על מהלך שכזה), ולראשי החברה ממתינה כעת מלאכת שיקום ארוכה, אם כי לא בהחלט לא בלתי אפשרית.
ההצהרה של השנה: לב לבייב
"אפריקה ישראל תגיע לשווי של 5 מיליארד דולר בתוך 5 שנים"
בענף היהלומים זה סוד גלוי. מילה של לב לבייב, ככל הנראה היהלומן
לב לבייב יו"ר אפריקה ישראל
עיסקת הבזק של השנה: כור ותדיראן-קשר
לפחות כשמדובר בעיסקאות ביטחוניות, יונתן קולבר מנכל קונצרן כור, נוהג לעבוד מהר. שעות ספורות לאחר שהמגעים למכירת חלק ממניות אלישרא לאלביט מערכות גוועו, מצאו בקונצרן קונה חדש: התעשיה האווירית ששילמה 100 מיליון דולר טבין ותקלין עבור 30% ממניות אלישרא. אם מדובר היה בעיסקה מוצלחת או לאו ניתן להתווכח, אבל בשבוע שעבר שוב הדהימה הזריזות של כור את שוק ההון. במומ זריז, שנמשך על פי פירסומים שונים כ-6 שעות בלבד, סיכמה כור על רכישת השליטה בתדיראן-קשר מידי הקרנות שמרוק ופימי. גם כאן, יעברו עוד הרבה מים בירקון עד שיתברר אם עיסקת הבזק היתה עוד מהלך מוצלח במיוחד (לפחות כמו עיסקת אלישרא).
עיסקת בעלי העניין של השנה
האחים עופר ימכרו לצים אוניות במיליארדים
מה לא נכתב על עיסקת החברה לישראל וצים? שהמדינה מכרה את צים בנזיד עדשים, שחברת הספנות שווה פי 4 לפחות מהמחיר שבו נמכרה, שהענף בכללותו עומד לפני שנים מצוינות, וששוב בעלי ההון גוזרים קופון שמן על נכס ציבורי.
איך שלא בוחנים את זה, החברה לישראל חתומה על אחת העיסקאות
יולי עופר (צילום: דני סלומון)
אם יורשה לנו להמר, יש לנו גם מועמדת חזקה לעיסקת בעלי העניין של השנה הבאה: תדיראן-קשר, שבשליטת כור, רוכשת את אלישרא, הנמצאת אף היא בשליטת כור.
הנפילה הגדולה של השנה: משפחת דנקנר
השנה החולפת נתנה גושפנקה רשמית לצניחה בעסקיה ובמעמדה
שמואל דנקנר (צילום: מיכאל קרמר)
איש העסקים מאיר שמיר היה אחד המתעניינים בעיסקה שבינתיים לא יצאה אל הפועל, בין היתר בזכות השיפור ברווחיות הבנק ובמחיר מניותיו בבורסה.
העיסקה שלא יצאה: גילת לא קונה את יוז
הרבה חלומות אפפו את חברת גילת תקשורת לוויינים. רובם לא יצאו אל הפועל והותירו את החברה, את בעלי מניותיה ואת בעלי החוב שלה מול שוקת שבורה. בעקבות ארגון מחדש של חובות ומינוי הנהלה מקצועית חדשה, הוצת אשתקד הדימיון מחדש. גילת התמודדה על רכישת חטיבת הלווינים של NHS, שבבעלות רופרט מרדוק. הניתוחים סביב הסיכויים, וההערכות לפוטנציאל הטמון בחברה המאוחדת, הביאו לזינוק חד במניית גילת שגירדה כבר את מחיר 10 הדולר.
הכל היה טוב ויפה, עד שיום בהיר אחד התבשרנו שגילת ירדה מרשימת המתמודדים. ולמה? בשל חששה של יוז מאי-אישור העיסקה על-ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים בארה"ב. בעלי המניות של גילת כבר רגילים לתרחיש: מניית החברה צללה כל הדרך חזרה למחיר של 4 דולר, והמנכ"ל אורן מוסט הודיע על פרישתו שנה בלבד מאז מינויו. מקורבים לחברה נשבעים שהמיזוג עם יוז, או הרוכשת הפוטנציאלית, עדיין רלוונטי, וצפוי להתרחש עם השלמת המכרז. אנחנו מחכים.
ההבטחה הגדולה שעדיין לא קוימה: מי-עדן
בדיוק לפני שנה סגרה חברת המים המינרליים את העיסקה שבמסגרתה מוזגו עיסקי המים המינרליים שלה באירופה עם אלה של דנונה העולמית. העיסקה יצרה למי-עדן רווח הון חד פעמי גדול, ולא מעט תקוות שנתלו בחברת המים המינרליים בכדים הגדולה באירופה שזה מקרוב קמה. אבל ההבטחה הגדולה עדיין לא התגשמה. הנה השורה התחתונה של דוחות מי עדן ברבעונים שאחרי המיזוג: הפסד של 62 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2003, הפסד של 23 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004, והפסד של 40 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. בסך הכך, הפסד מצטבר של 130 מיליון שקל שמחק את רווח ההון מעיסקת דנונה, והותיר כמה סימני שאלה.
במי עדן טוענים כי המיזוג גורר הוצאות חד פעמיות לא קטנות, והאיזון כבר נראה באופק. מקור הפסדים נוסף הוא פעילות המשקאות הקלים של וירג'ין שכבר עברה מהעולם. בכל מקרה, את המשקיעים ששלחו את מניות מי-עדן לירידה של 25% בשנה העברית החולפת, זה פחות הרגיע.
הנהנית הגדולה מההפקר: מעברות, יצרנית המטרנה
עד לפני 10 חודשים מעברות היתה עוד חברה אפרורית עם מוצרים משעממים: מה כבר יכול לעניין במזון תינוקות בשוק רווי תחרות? אבל אז בא המשבר שאליו נקלעה המתחרה העיקרית, רמדיה, שהזניק את מניות החברה הקיבוצית לשמיים. במעברות מיהרו לנצל את ההזדמנות הנדירה שנקרתה בדרכם לצורך גיוס אג"ח (שבו נרשמו ביקושי ענק), ולרכישה של אלטמן, יצרנית תוספי מזון וויטמינים. בינתיים, נרשמה עליית מדרגה של ממש בתוצאות הפעילות העיסקית של החברה שדיווחה על רווח של 8.4 מיליון שקל בסיכום המחצית הראשונה של 2004, פי 7 מרווחיה בתקופה המקבילה.
קשה עדיין להעריך אם תתאושש רמדיה ומתי, אבל ברור כי בבוא היום המיוחל היא תמצא את המתחרה מקיבוץ מעברות חזקה יותר ועשירה יותר.
פליטת הפה של השנה: חזי חרמוני
יש כמה וכמה סיבות לכך שעיסקאות ענק לא יוצאות אל הפועל. סיבה אחת
חזי חרמוני מנכ"ל תדיראן קשר
לאחר שסיכם עם חברת אלרון על רכישת מחצית מהשליטה באלביט מערכות, התראיין חזי חרמוני, מנכ"ל תדיראן-קשר, ושטח את טיעוניו על המהלך, שעתיד היה להקפיץ את החברה שלו כמה וכמה מדרגות. חרמוני נגרר לדיון על ביצועיה של אלביט וטען בלהט, כי אם הוא היה מנהל אותה, הוא היה עושה אחרת והיה מצליח להגדיל את רווחיה. בעל השליטה באלביט, מיקי פדרמן, נעלב.
בשוק ההון מספרים, כי ההתבטאות של חרמוני היתה מהגורמים המרכזיים להחלטתו של פדרמן לרכוש בעצמו את המניות של אלרון, ובעצם לעשות (כמעט) הכל על מנת שהוא וחרמוני לא ישבו בדירקטריון אחד. אמר ועשה. חרמוני נותר עם ההצלחה הגדולה של תדיראן, וספק אם בקשת הסליחה התקשורתית שלו שבוע מאוחר יותר השיגה את האימפקט המקווה.
דפיקת הלב הגדולה של השנה: מניית טבע
קלישאה עתיקה גורסת כי כל מה שעולה, בסוף גם יורד. זה נכון לגבי כל המניות, אבל יש כאלה ששכחו שתסריט אימים שכזה יכול לחול על מניית טבע. עד לפני חודש וחצי, מניית טבע היתה שם נרדף לאי של יציבות בעולם בורסאי סוער. אבל מאז החל משהו לא טוב לעבור על מנית חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם שהרגילה את המשקיעים בעלייה אינסופית שהובילה אותה לשווי של 20 מיליארד דולר בנאסד"ק.
לירידות, שאגב לא נחשבות לחריפות יותר מדי (חוץ מאשר בעולם המונחים של טבע), יש מספר סיבות: מלחמת מחירים חריפה שפוקדת את תעשיית התרופות הגנריות, חשש מאובדן נתחי שוק של תרופת הדגל קופקסון בשל כניסת מתחרה, ועוד. הנהלת טבע, בראשות המנכל ישראל מקוב ומנהל הכספים דן זיסקינד, יצאו לקרב בלימה קשה. את הנפילה במניות החברה הם הצליחו לעצור, אבל את החששות ואי הוודאות ממה שצופן העתיד עדיין לא.
מומלצים
