יובל לדנזל
"ביום הולדתי אפליג בספינה בקאריביים עם אשתי והילדים, ואשתה כוס יין טוב", מגלה דנזל וושינגטון איך יחגוג את גיל 50. כעת הוא בפסטיבל ונציה, מקדם את סרטיו החדשים "נקמה בוערת" ו"השליח ממנצ'וריה"
בפסטיבל הקולנוע של ונציה התייצבו שלל כוכבים. אחד הבולטים שבהם היה ללא ספק דנזל וושינגטון, שהגיע עם שני סרטים חדשים שהוקרנו מחוץ לתחרות הרשמית: "נקמה בוערת", מותחן אקשן של טוני סקוט, ו"השליח ממנצ'וריה", עיבוד של ג'ונתן דמי ("שתיקת הכבשים") לסרט המפורסם מראשית שנות ה-60.
ב"נקמה בוערת" מגלם וושינגטון את ג'ון קריזי, רוצח שכיר שעבד בשעתו בשירות ה-CIA וכיום סובל מאלכוהוליזם. חברו הטוב (כריסטופר ווקן) מסדר לו עבודה: לשמש שומר ראש לבתו (דקוטה פאנינג) של תעשיין מקסיקני עשיר. ג'ון משתקע בלית ברירה במקסיקו סיטי, ומגלה שהמשטרה מושחתת ומסייעת לפושעים לחטוף בני עשירים תמורת כופר. כשהילדה נחטפת, הוא יוצא למסע נקמה שטוף דם. "ג'ון קריזי הוא אדם שעשה הרבה דברים למען המדינה שלו, לפעמים דברים אפלים", מעיד וושינגטון על הדמות, "ועכשיו רואים את תוצאות מעשיו על אישיותו. הוא הפך לאיש אבוד. הילדה שעליה הופקד היא בעצם כמו מלאך, שלימד אותו לאהוב מחדש ולחיות שוב".
אתה מאמין בנקמה?
"לא. אני סולח, אבל לא שוכח. אני מגן על עצמי, אבל לא אצא אחרי מישהו כדי להרוס אותו, מכיוון שהוא פגע בי ועולל לי משהו רע. אני מאמין בצדק".
"נקמה בוערת" מאמין בעצם בלקיחת החוק לידיים. הסרט מעלה את השאלה מה היית עושה אם זה היה קורה לילד שלך. במהלך מסע הנקמה שלו, הורג קריזי אנשים אכזריים. אז נכון שהוא לוקח את החוק לידיים, ואפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אבל כל אדם במלחמה לוקח בעצם את החוק לידיו.
"אומנם אני אישית לא הייתי עושה מה שקריזי עשה, אבל אני לא שולל שימוש בנשק או בכוח", מצדיק וושינגטון. "לפעמים צריך לעשות את זה, למשל כשתוקפים את המדינה שלך, ואז אנשים כמו קריזי יוצאים להגן על החפים מפשע. אגב, בצילומי הסרט היה לי חשוב, בסצינה שבה קריזי מעלה באש דיסקוטק ששימש את כנופיית החוטפים, לא לחסל סתם אנשים. אמרתי לבמאי, 'טוני, אני לא יכול לפוצץ מקום מלא אנשים חפים מפשע'. לכן הוא ביים את הסצינה כך שאנשים שרק בילו במועדון יצאו ממנו בשלום".
לא קורא ביקורות
בקרוב נראה את וושינגטון גם ב"השליח ממנצ'וריה", שם הוא מגלם קצין בצבא ארה"ב, שמתקשה לישון וסובל מחלומות רעים. הוא נוהג להרצות על מארב, שאליו נקלע עם הכוח שלו במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. גיבור הקרב הזה היה בנה של סנאטורית (מריל סטריפ) שתלטנית, שהציל את חבריו וזכה בעיטור גבורה. בעוד הסנאטורית מריצה את בנה למשרת סגן הנשיא בבחירות המתקרבות, הקצין וושינגטון מתחיל לחשוד שמשהו אינו כשורה. מתברר כי המועמד לסגן הנשיא עבר בשעתו שטיפת מוח על ידי תאגיד ענק, שרוצה להשתלט על ארה"ב.
ב"השליח ממנצ'וריה" נכנס וושינגטון לנעליו של פרנק סינטרה, שכיכב בסרט המקורי. "לא ראיתי בכלל את הסרט ההוא, ואני שמח על כך, כי הכל היה רענן עבורי ולא היה עלי לחץ בגללו", הוא אומר. "גם לא נכנסתי לנעליו של סינטרה. התחלתי את דרכי בתיאטרון, ואחד התפקידים הראשונים שלי היה אותלו, ולא נכנסתי ללחץ בגלל שלורנס אוליביה עשה אותו. זה פשוט אומר שאותלו הוא חומר טוב, ושכל אחד מאיתנו יכול לעשות זאת. כך גם עם התפקיד שלי ושל סינטרה ב'השליח ממנצ'וריה'. אבל אם סינטרה היה שר בסרט המקורי, זה היה מלחיץ מבחינתי, כי אני לא יכול לשיר".
וושינגטון, שמחזיק שני אוסקרים בסלון, מודה שהוא לא קורא ביקורות שנכתבות עליו. "בתחילת הקריירה שלי למדתי שלא לקרוא ביקורות רעות, כי זה יכול לבאס ולעצבן אותי. אז אני לא קורא בכלל ביקורות, אבל אנשים מתקשרים אלי ומדווחים לי. אני בהחלט יודע מתי אני עושה סרט מחורבן, וגם כבר לא מתרגש מעניין האוסקרים. אני לא חושב שתפקידי ב'יום אימונים מסוכן', שזיכה אותי באוסקר, היה התפקיד הטוב ביותר שלי. פשוט הגיע תורי. לפעמים נותנים לך את הפרס לאות הערכה על כל השנים. בעבר הנושא הזה הטריד אותי יותר, אבל כיום הוא לא ממש מעסיק אותי".
מה הלאה?
"התפקיד הבא שלי יהיה אחד מסוחרי הסמים רבי ההשפעה והכוח בהיסטוריה של אמריקה. אחרי שורה של תפקידים קודרים, אני רוצה לעשות משהו יותר קליל ומשעשע. אני גם עומד לביים בשנה הבאה את סרטי השני כבמאי. זה יהיה סרט קטן ויפה על בית ספר קטן בטקסס ב-1935, שעוסק בתחרותיות, כאב ואהבה".
נגד זכות הציבור
וושינגטון הוא אחד היחידים בהוליווד שמצליחים לשמור על חיי נישואין ומשפחה מאושרים ונטולי שערוריות. "אני שומר על חיי הפרטיים מפני התקשורת", הוא מצהיר. "מה שעשיתי אתמול בלילה זה ענייני הפרטי. אומנם רק ישנתי, אבל זה עדיין הביזנס שלי בלבד. אשתי ואני לא מופיעים במגזינים ובטורי הרכילות. אני לא רוצה להיות כמו בראד פיט וג'ניפר אניסטון, שנמצאים בכל מקום. זה טירוף מה שקורה איתם ולשכמותם. אנשים נוהגים להגיד לי: 'אתה מפורסם ואתה עשיר, אז זכות הציבור לדעת'. אני רוצה לראות את המו"ל ואיל התקשורת רופרט מרדוק מופיע בעיתון בעירום. הרי גם הוא עשיר ומפורסם".
בדצמבר הקרוב תחגוג 50. איך אתה מרגיש? אתה סובל ממשבר הגיל המפורסם?
"ממש לא. אני אוהב את הגיל הזה ואני מרגיש בריא ומאושר כמו שלא הרגשתי בחיי. אני יודע להעריך כעת באמת את מה שהשגתי בחיים. האהבה שאני מקבל מהמעריצים היא זכות, וגורמת לי לרצות לעבוד קשה יותר ולא לקחת כמובן כאליו את מה שאני עושה. יש לי חיים נפלאים ואני מודה על כך".
אתה אכן נראה נהדר, ואין לך בכלל קמטים.
"יש לי גנים טובים. אמא שלי בת 80 והיא נראית כמו בת 60".
ואיך אתה הולך לחגוג את היובל?
"אני חוגג את זה כל יום. ביום הולדתי אפליג בספינה אי שם בקאריביים עם אשתי והילדים, ואשתה כוס יין טוב".
