שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שנה טובה לכם, מעיראק
    מיתאל אל-אלוסי, פוליטיקאי עיראקי שהגיע לכנס בנושא טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה ורמז על רצון של עיראקים רבים בשלום עם ישראל, הודח מתפקידיו הרשמיים והפוליטיים. במאמר מיוחד ל-ynet הוא מספר על ההחלטה הקשה לבוא לכאן ולהיחשף בפומבי, המחיר ששילם והאיומים על חייו, היחסים בין ישראל ועיראק ועתידה של מולדתו

    באתי לישראל לכנס מדעי ובינלאומי בו משתתפים מומחים, שגרירים ויועצים בכירים ביותר מ-33 מדינות ברחבי העולם, כדי לדון במשבר הטרור בעיראק, במזרח התיכון ובעולם כולו. אנחנו בעיראק סובלים מטרור יומיומי ולא יכולים ולעמוד מהצד, לבודד את עצמנו ולהסתפק בהאזנה לדעות מרחוק. באתי לכאן אחרי שהגדרתי את העמדה העיראקית והאינטרס העיראקי ואני מגן על עמי ועתידה של ממשלתי ומולדתי. אם לא היה אף עיראקי בכנס הזה, הייתי מרגיש שאינני ממלא את חובתי.

     

    זו לא הייתה החלטה קלה בכלל. אבל אני פוליטיקאי שנאבקתי למען עמי במשך תקופה ארוכה, ואינני בורח מאחריות. החוקה שלנו, עליה חתמנו בעיראק לפני מספר חודשים, מדגישה את כיבוד זכויות האדם. כתוב שם גם שצריך לתמוך בארגונים הלא-ממשלתיים, בחופש המחשבה והמפלגות. זו לא המצאה עיראקית אלא בשלות ותרבות אנושית אליה הגיעו העמים. אני מאמין בעקרונות האלה.

     

    אינני טוען שאני תמיד צודק, אבל אני דורש אומץ לב ויכולת לשאת באחריות. אחרי שסילקנו את סדאם, עלינו העיראקים להיות כנים ואובייקטיביים.

     

    כשבאתי לכאן לא באתי בחשאי. אין לי מה להסתיר. אני מאמין במה שאני עושה ואני נותן לאחרים לבקר ולהתווכח, ללמוד וללמד אותי. אני גם משפיע עליהם.

     

    אינני מייצג את הממשל העיראקי בביקור הזה ולא את מנהיגות מפלגת הקונגרס העיראקית בה אני חבר, ולכן לא הודעתי לד"ר אחמד צ'לבי, יו"ר המפלגה, על ביקורי.

     

    חשבתי מיליון פעם לפני שבאתי. ידעתי שתהיה תעמולה נגדי ושיבקשו לפגוע בשמי הטוב ואפילו לאיים על חיי, אבל אני גאה שאני עושה את הדברים בפומבי, ואינני חושב שאלה שעושים את הביקורים בחשאי יכולים לעשות את מה שעשיתי. ההבדל ביני לבין האחרים הוא שאני חושב בקול רם. על האחרים ללמוד שהפחד לא מביא תועלת.

     

    אני חי תחת איומים מתמידים מזה תשעה חודשים לפחות. אתמול (שני) בערב הגיע אלי טלפון רשמי שמנהיגות המפלגה הקפיאה את החברות שלי ונודע לי שאני מורחק ממנהיגות המפלגה ומתפקידי כמנכ"ל הוועדה הלאומית העליונה לסילוק מפלגת הבעת'. אם זה המחיר, אז זה מחיר מאוד זול.

     

    פניה של עיראק לשלום. יש מספר גדול של עיראקים נורמליים שרוצים לחיות חיים רגילים. האב רוצה לגדל את הילדים שלו, האם רוצה להגן על משפחתה והצעירים רוצים לחלום. היום עדיין יש מצב של מלחמה בין עיראק וישראל, אבל עיראק החדשה שלנו אינה מאמינה במלחמות. אנו מאמינים בהגנה על האדם ועל החופש. התומכים בדעה זו הם רבים אבל יש להם נקודות מבט שונות וזה היופי בחופש ובדמוקרטיה.

     

    הפילוסופיה של הביטחון הלאומי הערבי מתבססת על סיום המשבר הישראלי-פלסטיני כשלב ראשון, ורק אחר-כך התחלה של שלום כללי. אני אומר – כדי לפתור את המצב הזה עלינו לדעת ששפת הנשק והרצח לא תסיים את המשבר, כי אם שפת ההקשבה והדיאלוג, מציאת אינטרסים משותפים והתנהגות שמטרתה לשרת את השלום והביטחון באזור.

     

    חלק מהממשלות באזור כמו סוריה ואיראן סוחרות בבעיה הפלסטינית. אפילו יש מנהיגים פלסטינים שסוחרים בבעיה הפלסטינית. אינני רוצה להיות אחד מהסוחרים האלה. אני רוצה להביע את האינטרס העיראקי דרך המחוייבות הפוליטית שלי. די שהאדם הנורמלי הפך לקורבן של שליטים ללא לגיטימציה, ולפוליטיקאים-סוחרים שהפכו למיליונרים על חשבון האדם, האנושות והמולדת. היום יותר מאי פעם, העיראקים מוכנים לקבל את הדעה האחרת ולהיות חלק מהדיון.

     

    השאלה החשובה עד איזה גבול יוכלו הממשלה הישראלית או הממשלה העיראקית לצאת מהמסגרת הפוגעת שנכנסו לתוכה שנים ארוכות, וידעו שלכל צד יש זכות בשלום ביציבות ושגשוג.

     

    סבלתי ב-24 השעות האחרונות מהחלטות שפגעו בי אישית, במשפחתי, בביטחוני ובמצבי הכלכלי, אבל אני שמח שיש רבים בעיראק שהתחילו לדון בעניינים האלה ולשאול ולחשוב בקול רם. זה הדבר הכי חשוב שהשגתי כתוצאה מהביקור הזה.

     

    האם סילוקו של סדאם גרם שמחה בעיראק? כן. האם בסילוקה של מפלגת הבעת' הפשיסטית והנאצית יש שמחה לעיראקים? כן. האם יש ביטחון בעיראק והתחלה של שיקום כלכלי? לא.

     

    עיראק שמחה על השינוי שחל ב-9 באפריל אבל הכישלון הגדול נעוץ בשירותים כמו מים, חשמל, בתי חולים וכו'. המחסור בשירותים הוא זה שמסבך את העניינים. ההתערבות הזרה היא שמסבכת את העניינים. וגם השטחיות ביחס של האמריקנים לבעיות בעיראק – זו חלק מהבעיה.

     

    בעיה אחרת היא נוכחות של שרידי מפלגת הבעת', מאפיות של סדאם, של אל-קאעידה. כולם רוצים להרע לעיראק. על כולם לדעת שאנחנו רציניים ומתאמצים כדי לפתור את הבעיה הזו, אבל אנחנו צריכים זמן ותמיכה. הצלחת עיראק משמעותה ההצלחה ביציבות הכלכלית. כישלון משמעותו תוהו ובוהו לכולם.

     

    לצורך זה אנו זקוקים לארה"ב ולכל המדינות המאמינות בשיחרור עיראק. אני מאמין שיש אינטרס אמריקני שדחף אותה בכיוון הזה ואני רוצה להתייחס אליו, אבל מתוך עמדה של ריבונות ואינטרס עיראקי. נוכחות הטנקים האמריקנים ברחוב העיראקית היא פרובוקטיבית והממשלות העיראקית והאמריקנית צריכות למצוא פתרון מעשי למצב הרע הזה, כמו למשל הסכמים בינלאומיים לפיהם יהיו בסיסים בהשכרה לכוחות האמריקנים על אדמת עיראק, אולם תוך כיבוד החוקה העיראקית.

     

    אמריקה נמצאת ביותר ממדינה אחת בעולם: בדרום קוריאה, בגרמניה ואפילו בבריטניה. אם נוכחות הבסיסים האמריקנים משרתת את האינטרס העיראקי ונתונה תחת מגבלות ברורות, אז היא יכולה להיות מועילה. העם העיראקי מוכן לקבל הכל אם העניינים יוצגו בכנות ובשפיות ואם הם משרתים את האינטרס העיראקי. צריך לעבור מהמילים והסיסמאות והתיאוריה כדי שהעם העיראקי ירגיש את השינוי החיובי והתועלת.

     

    הטענה שהטרור בעיראק התחיל אחרי הפלישה האמריקנית היא שטחית. הטרוריסטים הללו היו בעיראק כחלק ממוסדות הבעת' ומשטר סדאם. הם היו רוצחים. הורסים משפחות, כפרים וערים. אבל הם סולקו מהשלטון. המציאות שאנו חיים היום בעיראק איננה תוצר של המלחמה. לצערי הרב, זהו גל טרור שפוגע בעיראק, במזרח התיכון ובעולם ולא יסתיים תוך שנה או שנתיים. המלחמה בטרור היא מלחמה בה משתתפים כוחות רבים ועלינו למצוא שפה לשיתוף פעולה כדי להגן על ביטחון החברה והעם שלנו.

     

    מפלגת הבעת', כמו העקרונות הנאציים, הלכו לדעתי ללא שוב. סדאם הוא פושע שיובא למשפט העיראקי ויישפט כמו כל פושע, גנב, אנס ושקרן.

     

    עיראק שואפת לדמוקרטיה. זה יבוא לא מתוך חלומות אינטלקטואליים או רצונות של פוליטיקאים אלא מתוך אומץ הלב לקבל החלטות ומתוך ניסיון ולמידה אובייקטיבית. אל לנו לעמוד מול הצעירים ולהגיד להם "אין לכם את הניסיון ולכן איננו בוטחים בכם". עמים בעולם הצליחו משום שהם עודדו את הניסיון והלמידה ואת קבלת ההחלטות הפוליטית והדיון בהם באופן פומבי וכן. הבשלות הזו צריכה כמובן זמן ליישום.

     

    אני סבור שהנביאים לא יכלו לפתור את בעיות כל האנושות, ושהפוליטיקאים אינם עושי-ניסים, ולכן אסור לעמים ולארגונים האזרחיים לחכות לאור הירוק מהשלטונות. עליהם לסמוך על חלומותיהם. יבוא היום שבו יצטרכו הפוליטיקאים להיכנע לרצונות הבוחרים. הערכים האנושיים הגדולים הם הטובים ביותר ועלינו להגן עליהם.

     

    בכנות אני מאחל לכל יהודי, לכל מוסלמי ונוצרי, ברכה ושלום. אני מאחל לאב ולאם שמחה בגידול ילדיהם. אני מזכיר לכולם שבעיראק יש משפחות שזכותן לחלום על עתיד טוב יותר לילדיהם.

     

    מיתאל אל-אלוסי התארח בכנס השנתי ה-4 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. הביאו לפרסום: סלוא עלינאת ורונן בודוני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רונן בודוני
    מיתאל אל-אלוסי. חשבתי מיליון פעם
    צילום: רונן בודוני
    צילום: איי אף פי
    אנו סובלים מטרור יומיומי. צריך לעבור מסיסמאות למעשים
    צילום: איי אף פי
    צילום: איי פי
    הנוכחות האמריקנית פרובוקטיבית אבל יכולה להיות מועילה
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    יש בעיראק משפחות שזכותן לחלום
    צילום: איי פי
    מומלצים