גולשים כותבים

יהדות היא שפה

אני יהודי, ככה נולדתי. אני בן לשבט העתיק הזה. שפתי היא עברית ואזרחותי היא ישראלית. אני חי במדינה בה בני הלאום שלי הם הריבון, ספגתי מורשת ודרך חיים. וככזה אני מנסח לעצמי את דרכי הרוחנית.

אקדים ולומר שככל אדם, אני זקוק לכלים על-מנת להביע מעשית את עולם הרוח הזה שלי, באופן טבעי אני אשאב מעשים, טכניקות, פולחנים מההקשר התרבותי שלי. אבל אני מבין שזה לא הדבר עצמו. "היהדות" היא רק שפה. אני באותה מידה אוכל גם לשאוב וללמוד ממסורות אחרות, מגישה רוחנית אחרת. אבל זה שורשי יותר לגשת קודם אל התרבות שבה נולדתי ואני גדל בה ולאמץ מתוכה דרך חיים. והכל מתוך חופש בחירה ולא חלילה מתוך צייתנות עיוורת.

יהדות בשבילי היא עולם רוח רב פנים ועשיר, היא דרך מגוונת ומלאת דרכי חיים. מקור לגווני רוחניות מלוא הקשת. עולם ההלכה, הקוד המעשי של היהודים, מקדש את המחלוקת. התלמוד הבבלי, עמוד השדרה של פסיקת ההלכה הוא ספר חוקים יחודי. קשה למצוא ספר חוקים כזה, כמו התלמוד, ספר שבמקום להחליט, מתלבט. ספר שבמקום להיות חד משמעי הוא במתכוון רב משמעי. זה הוא מאפיין דומיננטי של שפת תרבותי.

לפיכך, תרבות שכזאת היא מרבץ אין סופי למציאת דרך אישית יהודית יחודית. ארון הספרים היהודים ראוי שישמש פתח לשמיעת קולות רבים, להומניזם, לסובלנות. למעשה אין חיה כזו "יהדות". יש יהודים, וכל אחד מהן מחליט על הגוון שלו. את "אלוהים" מגלים בהתבוננות על פריסת שלל צבעי הקשת האנושיים.

כדברי הנביא יחזקאל: כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן ... הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה (א,כח).

היהדות עבורי היא ספר קוד לתיקון העולם. לנסות ולהעלות מזור לתחלואי החברה. לא רק הגות השכל של יהודים במשך הדורות תועיל כאן, אלא בעיקר הגות הלב, הקהילתיות, הסולידריות החברתית. כל אלה הם מקור ללימוד וחיקוי כיצד ואיך יוצרים חברה צודקת יותר. כיצד אפשר בעולם אלים, קשה ונוקשה לנסות ולשמור על צלם דמות האלוהים שבנפשנו האנושית. הליכה בדרך היהודית מובילה אותי להקשיב למנגינת הלב שלי, על מנת למצוא דרך ולתקן את הלב. תיקון המידות האישיות, היכולת ליצור נפש גמישה, אלאסטית, בעלת גבולות ברורים אך משתנים. ללמוד את היכולת לאהוב את את בן המשפחה ואת הזולת, ובראש ובראשונה לאהוב את עצמי, להכיר בכוחותיי, במי שאני באמת.

היהדות שלי היא שימוש בשפה היהודית על מנת לנהות אחרי הנשגב, לגעת בנפש המשורר הפנימי. לטעום מתמצית הנשמה. לראות "אלוהים" אוניברסלי, "אלוהים" שמבין לא רק עברית. "אלוהים" מהסוג הזה שיודע להבין את הלב הפנימי שלי. "אלוהים" כזה שיש לו חמלה על כל אדם, יהודי או שאינו יהודי. "אלוהים" יותר רך, יותר מבין, לא קטנוני, שלא מסמן בפנקסו כסוחר בשוק. "אלוהים" מסוג אחר, גדול יותר, רחב יותר. (יאיר רוטקוביץ, מנהל פורום "יהדות חופשית" ב-ynet. הכותב הוא איש חינוך ועורך טקסי חיים יהודיים מתחדשים).

שומר על החגים

נתחיל בכך שנולדתי בבית דתי. זה משפיע על כל המערכת של היותי יהודייה. אני רואה ביהודי אדם השומר את החגים היהודיים. כאן המקום להעיר שלדעתי רוב החגים הם לאומיים. כמעט ואין, חוץ מראש השנה ויום כיפורים, חגים דתיים במלוא המובן המילה. דבר שני - יהודי הוא אדם שהתגייר מבחינה דתית. סך הכל היהדות היא כן דת, ולכן חשוב הגיור. יהודי גם חייב להרגיש חלק מהעם היהודי. שייכות לעם או לקהילה היא חלק אינטגרלי מהיותנו יהודים. (הגולשת קרן 53)

מקיים מצוות

יהודי הוא מי שמקיים חלק נכבד ממצוות התורה היחודיות ליהודי, כמו שמירת שבת וכשרות. (בן גרא)

ואהבת לרעך

"ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים" - הרבה הרבה יותר רלוונטייים ועקרוניים. שבת וכשרות כבודם במקומם מונח, אבל פרופורציות בבקשה. (יאיר)

יהודי בחו"ל

בארץ, בין כולם, אני לא מרגיש יהודי. אני לא הולך לבית הכנסת ואין לי חיבה גדולה לדת. את היהדות שלי אני מרגיש קודם כל בחו"ל. כשנורבגית אחת אמרה לי פעם שאף פעם היא לא פגשה יהודי, הרגשתי הכי יהודי בעולם. קצת לא נעים להודות, אבל הזהות הזאת נוחתת עלי רק על דרך השלילה, כשאני מרגיש זרות וניכור. ובעניין השבדית - היא אמרה שהיא רוצה להכיר עוד כמוני. אמרתי לה שיש בארץ הרבה. אולי היא תבוא לבקר. (אמירים111)

עם חוקים

חוקי היהדות הם חוקי התורה שניתנה במעמד הר סיני למשה רבינו והם התורה שבכתב ובעל פה (ועוד הפעם אומר כי מי שמתכחש לזה, למה הוא מתעקש להיקרא יהודי? הוא בהחלט יכול להמציא לעצמו שם חדש). (דורון ל)

אין יהדות אחת

יהדות הינה 'דמיות משפחתית' - לא ניתן להגדיר אותה באופן לוגי חמור, כלומר על ידי סידרה של תנאים הכרחיים. מכאן שאין 'יהדות' אחת אלא 'יהדויות' רבות, להן זיקה אחת לשנייה. (האיש משנקין).

מנהגים לכל תקופה 

המנהגים היהודים הם מנהגים שתמיד התאימו ויתאימו לרוח התקופה בכל תקופה. יש לנו כל כך הרבה מצוות שכוללות את מגוון הנושאים, וחגי ישראל הם באמת מיוחדים ויפים. בעיקרון, הדברים האלה גורמים לי להרגיש גאווה בהיותי יהודי. (בדיוק באמצע).

יהודי בחייו ובמותו

סבא שלי פעם אמר לי שכל החיים שלו הוא ביקש לא להרגיש יהודי אלא להרגיש ישראלי. על ערש דווי הוא הודה שהוא נכשל. דווקא ברגעים הגדולים בחיים, של לידה, של מוות, של שמחה ושל קינה, ברגעים כאלה אני מרגיש שהיהדות נמצאת בתוכי, ואני לא צריך לעשות משהו בשביל להפוך לכזה. לא רק בגלל המסורת, אלא פשוט אתה חש משהו גדול, מבורך ומאיים באותה מידה, שיושב עליך ולא מרפה, משהו שאתה נאחז בו כשם שהוא נאחז בך. אולי אני לא יהודי יום יום, אולי אני לא חובש כיפה, אבל ברגעים הקריטיים בחיים שלי, בלידתי ובמותי, אני כנראה הרגשתי וארגיש הכי יהודי בעולם. אבל לך תדע. אולי גם לא. (אמירים111)