רהט: "מה שקרה כאן זה פיגוע, יש 50 יתומים"

כשפסקו היריות, היו עשרות בני אדם מוטלים על הארץ, חלקם זועקים בשל פצעיהם - וחלקם דוממים. ביום שאחרי הקטטה הקטלנית ברהט מתברר ש-4 בני אדם נהרגו: אחמד ג'בר אל ג'בור בן 56, ושתי נשותיו סמירה אל ג'בור (45), אם לארבעה ילדים, וחמאדה אלג'בור (52) אם ל-13 ילדים, הרוגה נוספת היתה אשתו של בנו, סבאח אל ג'בור, בת 24 ואם לששה ילדים, הקטן בהם בן חודשיים.

בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע עדיין מאושפזים היום (א') 4 בני אדם שנפצעו באירוע, שהחל בדריסה של מספר בני אדם בעקבות ויכוח בין נערים - והפך למתקפת ירי כוללת. שניים מהם מאושפזים במצב בינוני במחלקת טיפול נמרץ כללי, פצוע אחד מאושפז במחלקת הפלסטיקה במצב קל עד בינוני, ונער בן 17 מטופל במצב קל.

כוחות משטרה גדולים נמצאים מאז ליל אמש בעיר, והרחוב בו אירעה הקטטה סגור לתנועה ולכל אורכו ישנן עדויות דוממות על שהתרחש שם לילה קודם לכן.

מפקד מחוז הדרום, ניצב דודי כהן, אמר שמדובר ב"זירה שמדברת בעד עצמה". כוונתו הייתה לכלי הרכב השרופים, האבנים, האלות, הבזנ"טים, המקלות ושאריות הבגדים שנותרו פזורים ברחוב לאורך של כ-60 מטרים.

"זו למעשה קטטה רגילה שיש כמוה עשרות מדי חודש בין חמולות ומשפחות אצלנו במגזר. בדרך כלל מסתיימים האירועים בפציעות קלות וחבלות. כל מה שחשוב לבדואים הוא לחבול ולו פעם אחת בזה שתוקף אותו בכדי לשמור על כבודו ולומר 'תקפתי בחזרה'. גם הקטטה הזו לא היה בה שום דבר מיוחד מעבר לקטטות אחרות, רק שהפעם לא היה לאנשים שנהרגו מזל ובטח שלא יכלו להתמודד מול משאית הדוהרת לעברם ופוגעת בהם", אומר ל-ynet אחד המכובדים שהגיע לבקר את האבלים בסוכתם היום ברהט.

מפקד משטרת רהט, רב-פקד יוני זייטק, מודה כי ישנן קטטות רבות כאלה, שיש מהן לעתים גם כאלה שאינן כלל מגיעות לידיעת המשטרה, עד אשר מגיעים הפצועים לבית החולים. "אנחנו יודעים על הימצאותם של הרבה מאוד כלי נשק ואמצעי לחימה לא חוקיים בקרב הבדואים, ואנו תמיד חוששים מהרוגים באירועים בהם נפתח ירי. אך בקטטה הזו, למרות הירי שהיה, אף אחד מההרוגים לא נהרג כתוצאה מכך, אלא כתוצאה מדריסה. זה אירוע מטומטם שלא היה צריך להגיע אפילו לידי דחיפות. מריבה בין נערים שהם גם בני דודים שמתגוררים בבתים צמודים אחד לשני, הסתיים במותם הטראגי של ארבעה בני אדם", אומר רב-פקד זייטק ל-ynet.

ברהט מזועזעים מהקטל שהתרחש אמש. "טבח", קוראים לזה כמה מבני הישוב, "פיגוע קשה" בלשונו של ראש העירייה, טלטל אל ג'רינאווי. במסגרת המאמצים להרגיע את הרוחות, הועברו חלק ממשפחת אל ג'בור, ממנה יצא אחד החשודים ברצח, לכפר חורה הסמוך. במקביל הוצבו שומרים מטעם המשטרה על רכוש המשפחות בעיר.

"אינני יודע על מי לבכות ואת מי לנחם?" אומר ל-ynet שחדה אל ג'בור, שאחותו חמאדה ודודו אחמד נהרגו במהלך הקטטה. שחדה "הוגלה" לכפר חורה. לדבריו, "הכי קשה היום - שאינני יכול להגיד שלום לאחותי, שיקברו אותה היום ברהט. אינני יכול להשתתף בהלווייתה".

לדברי שחדה, "כולנו נרצחים, כולנו קורבנות. זו טרגדיה. אנחנו עדיין לא מעכלים את מה שקרה. משפחות וילדים נאלצו לעזוב את בתיהם. איננו יודעים מה קרה שם בדיוק. לא ישנו מאתמול, אנחנו באבל, לא יודעים מה לעשות, אנחנו לא יכולים לחזור לבתינו ברהט. שכחתי את משמעות השקט. האובדן האמיתי לא יורגש אלא רק אחרי סיום תקופת האבל. ורק אללה יודע אז מה יקרה. במיוחד אצל הילדים שאיבדו את אבא ואת אמא שלהם".

הדריסה החלה את הקטטה

ברהט לא הוקמה סוכת אבל. אחד מבני המשפחה, אברהים אל ג'בור, מסביר: "לפי המסורת, במקרים שיש בהם רצח אין סוכת אבל, האנשים מתאספים ולא מקבלים תנחומים".

איך פרץ האירוע? "היה ויכוח בין ילד והדוד שלו", מספר איברהים, "בסוף זה נפתר. התאספו בני המשפחה סביבם. ופתאום באה משאית בה נהג בחור בשנות העשרים לחייו ודרסה את כל 15 האנשים שהיו שם. הוא לא הבדיל בניהם, כך במכה אחת הרג ופצע חפים מפשע".

לדברי אברהים, "אחרי הדריסה, פרצו חילופי אש בין האנשים. היתה צריכה להיות תגובה. בני משפחת ההרוגים הבעירו אש במכונית והעלו אש בבית ששייך למשפחת הנהג, אחרי שפינו אותו". לטענתו, "המשטרה לא התערבה מההתחלה. יכול להיות שהיא הייתה חוסכת הרבה דם ונזק. היא נכנסה באיחור של יותר מחצי שעה. גם לא היה אמבולנס. ניסיתי לתת טיפול רפואי ולהציל חייהם של בני משפחתי ולא יכולתי".

סאלם אבו סוויף, ראש התנועה האיסלאמית ואחד השכנים של בני משפחת אל ג'בור בשכונה היה אף הוא עד לקטטה. "זה היה קשה מאוד, היו חילופי אש כבדים. ראיתי בית ומכונית שעולים באש והמשטרה סירבה לתת לכבאים להיכנס לזירה. השכנים עמדו חסרי אונים. רצינו לפנות פצועים, לכבות את האש, אבל לא יכולנו".

גם אבו סוויף טוען שהמשטרה הגיעה באיחור. "לפני שבוע נפתחה תחנת משטרה בעיר. כל התושבים היו שמחים. הם רצו שתהיה נוכחות למשטרה בעיר, כדי לפתור את הבעיות מסוג זה. לצערי הרב, התחנה הזו שהייתה במרחק של כמה מטרים מהאירוע - לא עשתה כלום. אנחנו לא מאשימים את המשטרה באירוע עצמו, אבל עליה היתה מוטלת האחריות למנוע את התפשטותו".

אבו סוויף לא נשמע אופטימי לגבי העתיד. "היום אי אפשר לדבר על סולחה ולא על הודנה. אפילו עם התערבות השייחים לא תהיה סולחה, רק נקמה על הרצח".

טלאל אל ג'רינאווי, ראש העירייה, מבטיח להרגיע. "אנחנו בעירייה הכרזנו על מצב חירום, לא נעסוק בכלום, לא בחינוך ולא בתשתיות עד שנרגיע את הרוחות, יכול להיות שזה ייקח חודש ימים או יותר. שלחנו מטעם העירייה עובדים סוציאליים ופסיכולוגים כדי לטפל בבני המשפחה. זה כמו פיגוע קשה. בני המשפחה כולם במצב קשה מאוד. יש מתח בעיר".

אל-ג'רינאווי משוכנע ש"זה האירוע הכי קשה שקרה אי פעם, לא רק בדרום אלא במגזר הערבי כולו. אני מקווה שהתושבים יפיקו לקח מאירוע קשה כזה. ללמוד להיות סובלניים יותר כפי שדת האיסלאם והמסורת הבדווית מלמדת אותנו. כתוצאה מהפשע הזה נהפכו חמישים ילדים ליתומים, הקטן בהם בן חודשיים".