דמי הקישוריות: חברות הסלולר לשלב האחרון במאבק
למה המאבק של חברות הסלולר מזכיר את המאבק של הבנקים נגד הפחת העמלות? כי בשני המקרים רוצים לקחת להם. ולמה אולמרט כל כך נחוש להצליח? בגלל נתניהו
ההבדל היחיד הבולט בין המאבקים שמנהלים היום חברות הסלולר והבנקים הוא הקמפיין הפרסומי: הבנקים מנהלים קמפיין אגרסיבי, בעוד שחברות הסלולר לא נעזרות במדיום הזה (בינתיים?).
מעבר לזה, קווי הדמיון בין שני המאבקים הללו בולטים: מספר קטן של גופים גדולים, ששולטים ללא עוררין בענפים שלהם, מנהלים מאבק נגד הרגולטור (הממשלה), שמנסה להביא להפחתה ניכרת בהכנסות שגובים הגופים מהציבור.
אתמול (א') יצאו חברות הסלולר לשלב האחרון במאבק על השמנת מבחינתם. זאת, בעקבות הדרישה להפחתת דמי הקישוריות (הסכום שמשלם הצרכן בשיחה מרשת לרשת).
את הדרישה יזם שר התקשורת, אהוד אולמרט, והוא תובע מהחברות להפחית את דמי הקישוריות מ-45 אגורות (לפני מע"מ) כיום לרמה של 15 אגורות בינואר 2006. אולמרט תובע גם להפחית את דמי הקישוריות בהודעות טקסט (אס.אמ.אס) מ-28.5 אגורות כיום ל-1 אגורה.
כמו כן תובע משרד התקשורת מחברות הסלולר לשנות את שיטת החיוב הנהוגה כיום, שבה זמן השיחה בפועל מחושב לפי יחידות בנות 12 שניות, לשיטה שבה יחושב הזמן לפי יחידות בנות שנייה אחת. בשיטה הקיימת כיום מעגלות החברות את זמן השיחה כלפי מעלה (כלומר, אם דיברנו 13 שניות, נחויב כאילו דיברנו 24 שניות, וכן הלאה), דבר הגורם לצרכנים לשלם יותר.
אתמול שלחו חברות הסלולר את ניירות העמדה שלהן, המנומקים היטב, למשרד התקשורת. ביום חמישי הקרוב יגיעו נציגי החברות עם שלל היועצים שלהן ליום שימוע, שבמסגרתו תציג כל אחת מהחברות את טיעוניה.
באיזה סכומים מדובר
הפחתת דמי הקישוריות תביא לפגיעה של 2.7 מיליארד שקל בהכנסות השנתיות של הענף. שינוי שיטת החישוב עשוי לפגוע בהכנסות בסדר גודל של כ-250 מיליון שקל נוספים לשנה.
למה משרד התקשורת מתערב?
בשורה התחתונה: לטובת הצרכנים. דמי הקישוריות אינם ניתנים למיקוח. משרד התקשורת מעוניין להתערב, כדי לקבוע את דמי הקישוריות בהתאם לעלויות. לדעת המשרד, הסכום שגובות כיום החברות מייקר את עלות השימוש בטלפון הסלולרי ללא הצדקה.
עלות שיחה בתוך אותה רשת סלולרית עומדת כיום על כ-60 אגורות לדקה, בעוד שעלות שיחה מרשת סלולרית אחת לשנייה היא כמעט כפולה - 1.13 שקלים לדקה.
מה טוענות החברות?
הטענות של חברות הסלולר מתחלקות לכמה סוגים:
טיעונים נגד אופי המהלך: אי אפשר להנחית על החברות את ההנחיות החדשות, מבלי לשתף אותן בעצם התהליך.
טיעונים נגד קביעת התעריף החדש: המחירים החדשים לא נכונים, כי הנתונים אינם נכונים. חוות הדעת של סמנכ"ל משרד התקשורת, הכלכלן אסף כהן, נגועה בטעויות עובדתיות: הוא משווה את התעריפים בישראל לשווקים לא רלבנטיים, כמו סינגפור, שבה המנגנון של התמחור שונה מישראל (מקבל השיחה משלם את דמי הקישוריות).
טיעונים נגד הפגיעה בהכנסות: הורסים את הענף. זה לא נכון שאין תחרות בענף, דווקא יש.
במשרד התקשורת נחושים
חברות הסלולר ינסו למצוא פגמים בעבודה של חברת הייעוץ אנליסיס, שעליה מתבססת הדרישה להפחתת דמי הקישוריות. אם הן יצליחו, הן ישאפו להקמת ועדה חדשה, מה שיקנה להם זמן ואולי ידחה את הקץ. אבל במשרד התקשורת משדרים נחישות, ועושים הכל כדי לא לעשות פאול טכני.
בחברות הסלולר מרגישים שמשרד התקשורת סימן את המטרה והוא נחוש בהחלטתו לבצע את המהלך. לכן, נערכות החברות לשלבים נוספים במאבק.
השפנים הנוספים
חברות הסלולר נערכות לגרוע מכל. קרוב לוודאי שהן ישלפו את כל כלי הנשק שלהן במסגרת המאבק הזה. הן יאיימו שיפטרו עובדים ושיפסיקו השקעות. ראשי החברות והבעלים הזרים יגיעו במיוחד לארץ, ימחו נגד ההחלטה ויאיימו להקטין את השקעותיהם בישראל (אי אפשר לעשות פה עסקים). סביר להניח, שעורכי הדין כבר מכינים את הפנייה לבג"ץ.
האם החברות יצליחו להוכיח בבג"ץ כי משרד התקשורת חרג מסמכותו? ספק, אבל הן ודאי ינסו. המטרות העיקריות אלין ישאפו החברות: להרוויח זמן, להביא לשיעורי הפחתה נמוכים יותר ולפריסה על פני מספר רב יותר של שנים.
הסלולר והבנקים
כמו בנושא הבנקים והעמלות, גם כאן טוענים ראשי חברות הסלולר, כי אין מקום להתערבות של הרשויות בשיטות החיוב שלהן. בשני המקרים גם סביר להניח, שהחברות יפצו את עצמן במקרה שהכנסותיהן ייפגעו באמצעות העלאה של התעריפים במקום אחר.
חברות הסלולר שכרו את שירותיו של יועץ התקשורת אייל ארד, כדי להילחם ברוע הגזירה. האם השלב הבא יהיה קמפיין פרסומי בנוסח המודעות של הבנקים נגד הפרדת קופות הגמל? האם נראה מודעות שבהן יופיעו אמהות שיתלוננו שהפחתת דמי הקישוריות יביאו לייקור תעריפי הסלולר והן לא יוכלו להרשות לעצמן להתקשר לבנה החייל?
אולמרט ונתניהו
מאחורי שני המאבקים הגדולים הללו - זה של הבנקים וזה של חברות הסלולר - עומדים שני שרים, שכנראה חשוב להם מאוד לצבור נקודות זכות בקרב הצרכנים, אולמרט ונתניהו.
נתניהו, שנחשב תמיד למי שפועל למען בעלי ההון, רואה במאבק נגד הבנקים סמל לשינוי התדמית הזו. אצל אולמרט הסיפור דומה. גם התדמית שלו הייתה תמיד כמי שמקדם יוזמות של תעשיינים ובעלי הון. ההודעה על הפחתת דמי הקישוריות נחשבה להטלת פצצה ושינוי זווית אצל אולמרט.
מול ההישגים והרפורמות של נתניהו בשנתיים האחרונות, אולמרט נחוש בדעתו לצבור הישגים. וכך הופכת הפחתת דמי הקישוריות גם לשאלה פוליטית. אם אולמרט ישנה את דעתו, זה יהיה בשוליים, מעריך אחד מבכירי ענף התקשורת, הוא לא ייסוג מהמהלך, שנתפס לטובת הציבור.