היום בביהמ"ש: הממשל האמריקני נגד תעשיית הטבק

התביעה האזרחית הגדולה ביותר בהיסטוריה - הממשל האמריקני נגד תעשיית הטבק - מגיעה היום (ג') לבית-המשפט. משרד המשפטים האמריקני תובע מיצרניות הסיגריות 280 מיליארד דולר - החזר הרווחים שהושגו לכאורה באמצעים של מרמה והטעיית הצרכנים.

התביעה, שהוגשה כבר לפני חמש שנים, מתבססת על חוק מ-1970 נגד ארגונים מושחתים ונגועים בסחטנות (חוק RICO). החוק נחקק במסגרת המאבק בפשע המאורגן ונועד לאפשר העמדת מאפיונרים לדין.

לטענת הממשל - תעשיית הסיגריות קשרה קשר במשך עשורים רבים להוצאת כספים במרמה והונאת הציבור לגבי הסכנות שבעישון ולגבי טבעו הממכר של

הניקוטין הנמצא בסיגריות, תוך כדי ניסיון לטפח מעשנים עתידיים על-ידי כך שהפרסום שלהן הופנה לילדים. בבסיס התביעה עומדים מסמכים פנימיים של תעשיית הסיגריות, שהופיעו בתביעה קודמת נגדן, בהם מכירים גורמים רשמיים בתעשיית הטבק בנזקים הבריאותיים הקשורים לעישון, ומודים בפנייה לילדים בפרסום.

הנתבעות הן פיליפ מוריס USA והחברה האם שלה, קבוצת אלטרייה; אר.ג'יי ריינולדס טבק; בראון & ויליאמסון טבק; בריטיש אמריקן טבק; לורילארד טבק; קבוצת ליגט; המועצה האמריקנית למחקר הטבק; ומכון הטבק. שני המוסדות האחרונים כבר פורקו, אך, לטענת הממשל, הנזק שגרמו ממשיך להתקיים.

השופטת המחוזית גלדיס קסלר אישרה בתחילת השנה את המשך ההליכים וקבעה,כי הממשל רשאי לדרוש סכום של 280 מיליארד דולר אם ינצח בתביעה. השופטת פסלה שניים מארבעת האישומים של הממשל כנגד התעשייה, וקבעה, כי הממשל לא יוכל לתבוע את כיסוי נזקי הטיפול במעשנים שחלו.

השופטת דחתה 10 בקשות של התעשייה לפסול את האישומים הנותרים, קנסה את יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס בסך 2.7 מיליון דולר בגין מחיקת אימיילים שהיו עשויים להיות רלוונטיים לתביעה, וחייבה את היצרנית בריטיש אמריקן טבק למסור מסמכים מרשיעים פוטנציאליים לידי התביעה.

בנוסף לסכום האגדי מבקש הממשל להטיל הגבלות נוספות על תעשיית הטבק, ביניהן הגבלות על פרסום בחנויות ואיסור על שימוש בתיאורים מטעים כמו "לייט".

לדברי עו"ד לשעבר במשרד המשפטים, וויליאם שולץ, שעזר בהכנת התביעה, הממשל מתכוון לטעון כי האסטרטגיה של תעשיית הטבק היא יצירת ספק לגבי הסכנות הבריאותיות שבעישון, ספק שגורם למעשנים להמשיך לעשן ולאנשים אחרים להתחיל לעשן. ההונאה נמצאת בכך שהחברות יודעות את הסכנות הבריאותיות, אך יוצרות ספק ומחלוקת לגביהן כדי לחזק את המכירות.

עורכי הדין של התביעה ינסו להוכיח שיצרניות הסיגריות הכחישו כי ניקוטין הוא חומר ממכר אפילו כאשר ידעו אחרת, שהחברות קידמו סיגריות "לייט" כבטוחות יותר מסיגריות רגילות למרות שידעו שהדבר אינו כך, ושהחברות ממשיכות להכחיש את היקף הנזק שנגרם כתוצאה מעישון פסיבי.

בין העדויות הבולטות מטעם התביעה, צפויה זו של מי שהיה הנציב של מינהל המזון והתרופות הפדראלי, דיוויד קסלר (אין קשר משפחתי עם השופטת). בעדותו, אשר רובה-ככולה כבר הוגשה בכתב לבית-המשפט, קסלר מתאר מימצאים ממחקר אשר המינהל ערך בעשור הקודם לגבי עישון בקרב ילדים; המחקר מצא כי "המוקד העיקרי של יצרני הסיגריות היה, להכניס בסיגריות כמויות מתאימות של ניקוטין".

יצרניות הסיגריות מכחישות את הטענות לגבי הונאה. לטענתן, לאחר ההסדר בסך 206 מיליארד דולר שהושג ב-1998 עם 46 מדינות והסדרים נוספים, השתנה האופן שבו משווקים סיגריות, חוסלו ארגוני מחקר וקידום מכירות, ונכפו על חברות הסיגריות הגבלות פרסום, שמונעות אפשרות להונאה בעתיד.

לדברי פרקליט של פיליפ מוריס, ויליאם אוהלמאייר, "החברות עשו טעויות בעבר, אבל זה לא אומר שהייתה הונאה כלשהי". לדבריו, התביעה שגויה, גם מבחינת העובדות וגם מבחינת החוק. אוהלמאייר טוען, כי הסכום שמבקש הממשל הוא אבסורדי. לדבריו, אם יזכה הממשל במשפט, הוא יהפוך לבעלים של חברות הטבק, מכיוון לא יהיה בידן לשלם את הסכום האמור.

עורכי הדין של משרד המשפטים ממעטים להתבטא בנושא, אך במסמכים שהוגשו לאחרונה לבית המשפט נאמר כי קשירת הקשר וההונאה לכאורה "הסתכמו ברווחים אדירים במחצית המאה האחרונה, אך השפעתם על בריאות הציבור הייתה חמורה ביותר". ביחס לטענות לגבי השינויים שהתרחשו בתעשיית הטבק טוען משרד המשפטים, כי התנהגות התעשייה בעבר מעוררת חשש סביר שהיא תמשיך לבצע עוולות דומות גם בעתיד.

המשפט עשוי להימשך כחצי שנה, וצפוי לגרום לשינויים מהותיים בתעשיית הטבק, ביניהם, ככל הנראה, עלייה חדה במחירי הסיגריות, שינוי אופן השיווק וקידום המכירות של התעשייה, והוצאות בסך מיליארדי דולרים על תוכניות להפסקת עישון.

להערכת המרכזים לפיקוח ובקרת מחלות, עישון סיגריות גורם לכ-440 אלף מקרי מוות בשנה.