שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "בערוב היום": זיקנה לא וירטואלית

    אתר סנונית, המעצבת הגרפית אורלי שלם ומספר גופים אחרים, השיקו תערוכה וירטואלית העוסקת בזיקנה. אבל אין מה לדאוג, הפעם לא מדובר במבט מתנשא או רחמני, וגם לא בניתוח כלכלי קר של עלות מול תשואה, אלא ביצירות - גרפיות וטקסטואליות - שמציעות לחשוב מחדש על הדעות הקדומות שלנו

    בשבוע שעבר צוין יום האלצהיימר הבינלאומי בארץ בעולם. בישראל חיים 70,000 חולי אלצהיימר המוכרים על ידי הממסד הרפואי, ובעולם כולו לוקים במחלה כ-18 מיליון בני אדם. בעקבות העליה בתוחלת החיים, מספר החולים בה צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2020.

     

    המחלה חשוכת המרפא הזו גורמת נזקים לתאי המוח, וכתוצאה מכך נפגעות היכולות השכליות וההתנהגותיות של האדם. מטבע הדברים, מרבית החולים במחלה הם קשישים, אולם גם בני משפחותיהם, בני זוג, ילדים וקרובים אחרים - נפגעים ממנה לא פחות.

     

    הגיל השלישי נחשף בתקשורת לא אחת בהקשר של מחלות, עוולות וקשיים, אך אתר חדש שהושק לאחרונה בוחר להביט על בני הגיל השלישי מזווית שונה, במבט אוהב, ולעיתים אף מעריץ.

     

    שיתוף פעולה בין כמה גופים

     

    אתר החדש של סנונית, שאינו שוקט על השמרים, וממשיך לחדש ולהציע לנו תכנים מקומיים באיכות גבוהה, מביא לנו את התערוכה הווירטואלית "בערוב היום", הכוללת יצירות אמנות בנושא הזיקנה, מתוך רצון להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי.

     

    לדברי אוצרת התערוכה, המעצבת הגרפית אורלי שלם, "התערוכה מאפשרת דרכי ההתבוננות שונות בזיקנה, שיש ביכולתן לרגש ולעורר למחשבה נוספת, ולהראות שלזיקנה פנים רבות ומגוונות. במרכזה מוצגות יצירות של מעצבים גרפיים, שנתנו לזיקנה ביטוי אומנותי".

     

    הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין כמה גופים, מלבד סנונית, בהם המרכז לפלורליזם יהודי, אגודת אש"ל, אתר קונספציה ואתר ה"עוקץ" של מאיר סדן, ונולד מאהבה לקהילת הקשישים, לדברי שלם, "מצטיירת כקהל חלש, הזקוק לתמיכה ולעזרה", שהדיון אודותיו אינו מגיע כלל למרבית הציבור.

     

    "רציתי לצאת נגד מציאות זאת, ולעורר את החברה להתבונן מסביב ולהיווכח שלזקנה פנים רבות ומגוונות, ושכדאי להתבונן בה מעבר לסטיגמות המיידיות", הסבירה שלם.

     

    "חברה טובה וקשובה יותר"

     

    האתר אינו עוצר בביטוי האמנותי של הזיקנה בישראל, ומביא רקע עיוני טקסטואלי העוסק ביחס לקשישים במקורות, ולהבדיל, בהווה, וכולל גם כמה סיפורים ושירים של כותבים שונים, המתמקדים בהיבטים שונים של הזיקנה מנקודת מבט אחרת.

     

    למשל, קטע נוגע ללב משל עידו ארד, שמשווה בין הינקות לזיקנה, ושואל "קסמה של הינקות ברור לעין. הכל ראשוני. הכל בצפייה ודריכות לצעד הבא, להתפתחות הבאה. אך מהו קסמה של הזיקנה? מהו קסמן של שנים בהן נראה לנו שהכל כבר ברור והכל כבר ידוע. שנים בהן אנו סוחבים על גבנו מטען של חוכמה, ומסקנות אין סוף".

     

    ארד אמנם אינו מציע תשובה חד משמעית, אך שירו מזכיר לנו שוב, שלא הכל פשוט כפי שהוא נראה ממבט ראשון, לכל דבר יש פנים לכאן ולכאן, ולא כל מה שהורגלנו לחשוב - הוא אכן האמת. הנה ציטוט חלקי:

     

    "שלום אני לא ספסל,

    אני גם לא תמרור

    ואפילו לא תחנת אוטובוס

    אני רק איש עם מקל,

    שהולך לאט לאט,

    מאוד לאט."

     

    אגב, שלם מזמינה יוצרים (מעצבים וכותבים) נוספים לקחת חלק בתערוכה, ומזמינה אתכם לשלוח עבודות. האוצרת מביעה תקווה ש"הפרויקט שימש הזדמנות עבור המשתתפים בו, לחשוב, לנקוט עמדה ולהתבטא למען קהילת הקשישים ולמען עצמנו כחברה טובה וקשובה יותר". (רוני שני)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים