יום האלצהיימר: אבחון בגיל 50 ידחה התפרצות המחלה
לרגל יום האלצהיימר העולמי מפרסם הממסד הרפואי בארץ בפעם הראשונה הגדרות ברורות הקובעות, בין היתר, מתי צריך להוריד מהכביש חולה שלקה במחלה הנוראית. וגם: מה ניתן לעשות כדי להאט משמעותית את התפתחות המחלה כבר בגילאים המוקדמים
כ-70 אלף חולי אלצהיימר חיים כיום בישראל על פי ההערכות, ועד שנת 2020 המספר הזה צפוי לגדול בצורה מבהילה ולהגיע לכ-120 אלף איש ואשה. כ-18 מיליון איש ברחבי העולם חולים כיום באלצהיימר, המחלה שמכבה באיטיות את המוח עד שהיא מביאה למוות, ונחשבת למגיפה הגדולה של המאה ה-21.
היום (ג') מצוין בארץ ובעולם יום האלצהיימר הבינלאומי. לראשונה בישראל מפורסמים היום קווים מנחים לטיפול במחלה, המאגדים את הליכי האבחון, הטיפול וההתייחסות לחולי האלצהיימר. למטרה זו חברו כל הגופים הקשורים לטיפול במחלה, בהם פרופ' עמוס קורצ'ין, מנהל המרפאה לאלצהיימר במרכז הרפואי תל אביב, משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית, עמותת האלצהיימר, החברה הנוירולוגית, החברה הפסיכוגריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה.
"בכל הנושא של הטיפול בחולי אלצהיימר היה עד היום כאוס כללי, ואף אחד לא ידע מה מגיע לו" מסבירה יו"ר עמותת האלצהיימר, רות גולדברג.
מחלת האלצהיימר
עיקרי הקווים המנחים לטיפול
עופר מאיר
ישראל היא המדינה השנייה בעולם, אחרי קנדה, שמוציאה קווים מנחים לטיפול בחולי אלצהיימר. עד כה בשום מדינה בעולם לא התאחדו רשויות הבריאות המוסמכות לכדי הסכמה ציבורית וקלינית בדבר הטיפול בחולים. חולי האלצהיימר בישראל ובעולם היו נתונים לחסדיהם של רשויות הבריאות שהחליטו על פי קריטריונים שרירותיים על מתן שירותים ותרופות
"הקווים המנחים מסבירים בצורה ברורה את דרכי האבחון, מי זכאי לתרופה, לבדיקת CT, מתי להפסיק נהיגה ומתי לא, קבלת צוואה של חולה אלצהיימר לגבי סוף החיים שלו, קשירות, האם למסור דיאגנוזה לחולה ואיך למסור לו אותה וחלוקת אחריות בין הרופא והמטפל. המטרה של יום האלצהיימר הבינלאומי היא לעורר מודעות ולעודד אבחון מוקדם, והעמותה מפעילה קו חם לפניות הציבור, בטלפון 03-5787660".
פרופ' יעקב גינדין, ראש תוכנית המאסטר לרופאים בגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה ומנהל מחלקה בחטיבת הגריאטריה של מרכז רפואי קפלן-הרצפלד ברחובות: "יותר מ-40 אנשי מקצוע עבדו על הקווים המנחים במשך יותר משנתיים. זה היה מעשה מאוד רחב, וניסיון ליצור קונצנזוס בין כל הקבוצות שמעורבות בזה – אנשי מדע, רפואה, משפט, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומטפלים".
הבעיה העיקרית: חוסר אבחון
"כשמתחילות תופעות של שכחה יש התפתחות של תופעות שונות שלא היו קודם ואנשים שנוטים לעשות דברים שונים ומתחילים להשתנות", מסביר פרופ' גינדין, "במשפחה מתחילים לחשוש, ומחפשים פתרונות אבחוניים. אם מדובר בזקן סנילי בן 80 – אז יש דעה קדומה גם אצל רופאי משפחה ואצל עובדים סוציאליים שזה 'טבעי', ולכן בגלל ה'פאשלות' המקצועיות האלו, לעתים האבחנה שבעצם מדובר באלצהיימר לא מגיעה בזמן. הקווים המנחים נועדו למנוע את זה".
"מתוך התופעות הללו של השתנות, כ-60% יאובחנו כחולי אלצהיימר. השאר זה משהו אחר – הפרעות בכלי הדם, הפרעות הורמונליות, אירוע מוחי, עליית לחץ תוך-גולגלתי. חשוב לאבחן, משום שאם זה מהלך בר-שינוי ויש מה לעשות או למנוע, יש מצבים שבהם אפשר לעצור תהליך. גם אם יש לך אלצהיימר, יש היום טיפולים שיכולים לעכב את התהליך בעוד שנה או שנתיים – וזהו זמן יקר מאוד. אתה יכול להכין את המשפחה או את המערכת לנסיגה שלך בעודך בשליטה. כמטפל, אתה יכול לגרום למישהו שלא ייכנס לעסקה או ירכוש בית או ייסע בדיוק לטיול סביב העולם, כי הוא מרגיש שמשהו בו התחיל להשתנות והוא רוצה להתאוורר".
שירות אבחון מוקדם לבני 50 ומעלה
במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל אביב מציעים בשנה וחצי האחרונות שירות בלעדי לבני 50, המאפשר להם לזהות אם הם נמצאים בקבוצת סיכון לאלצהיימר, ולהקטין את סיכוייהם לחלות במחלה הנוראית. מנהל השירות לסקר המוח במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי, ד"ר ניר גלעדי, נוירולוג בכיר ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מסביר: "זאת תוכנית ייחודית מסוגה בעולם. הגישה שאנחנו נוקטים היא לנסות ולהקטין את גורמי הסיכון, ועל ידי זה לדחות או אפילו למנוע את התפתחות הסימנים של אלצהיימר".
"אנחנו שמחים לקבל אנשים מגיל 50 ומעלה", הוא אומר, "מתוך הנחה שמחלת האלצהיימר מתפתחת במשך 20 או 30 שנה בהדרגה במוח. טיפול בגורמי הסיכון באמצע החיים משפיע על איך ניראה בשליש השלישי שלהם. רשימת גורמי הסיכון היא גדולה, ובראשה – כל מה שקשור בטרשת עורקים או יכול לגרום לטרשת עורקים, יתר לחץ דם, עודף שומנים והשמנת יתר".
"מעבר לגורמים האלו",מפרט ד"ר גלעדי, "גורמים נוספים הם מיעוט פעילות מנטלית במשך היום, דיכאון, חרדה, היסטוריה משפחתית ודלקות כרוניות, בעיקר דלקות חניכיים או דלקות אחרות לא מטופלות. כל אלו הם גורמים שניתן, פרט לסיפור המשפחתי, לטפל בהם. על ידי טיפול בגיל מספיק מוקדם אתה יכול לדחות את המועד. אם מחלת האלצהיימר מתפתחת בגילאי 75 ומעלה אצל מרבית האנשים, והמחלה מתחילה בין 20 ל-30 שנה קודם, כלומר בסביבות גילאי 50-60 – אלו הם הגילאים שאנחנו רוצים לטפל בצורה יותר אינטנסיבית בבריאים".
"ברגע שאנחנו מגדירים לאנשים את רמת הסיכון שלהם – אנחנו מעודדים אותם בקפדנות יתר לטפל בגורמי הסיכון. אין לנו טיפול פלא או צמח יפני או תה בורמזי לאלצהיימר.
סיפור אישי
אבא, אמא, ורונלד רייגן
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד לא נזקקה למלך העולם, נשיא נערץ שסיים את חייו מושפל ונדכא, בלתי אחראי למעשיו, ומוחו מחורר כמו גבינה שוויצרית, כדי להכיר בעריצות המוח, להתוודע לתעתועי האלצהיימר. תודה, את הרוטינה הזו היא כבר מכירה מהבית. אחרי שאביה מת בתחילת המחלה, היא מתגעגעת לאמא, שהיתה חכמה וצינית ומרושעת ומצחיקה והיום יש לה חורים בתוך המוח. בניגוד לדעה המקובלת, היא חושבת שהחולים סובלים הרבה יותר מהמטפלים שלהם
"כך, למשל, הפרעות הליכה מינוריות באדם בן 60 יכולות במקרים מסוימים להעיד על הפרעות קוגניטיביות שהאדם ישים אליהן לב רק 8 שנים לאחר מכן. ואז אני אומר לו שהוא ברמת סיכון גבוהה. אנחנו משתמשים במערכת הליכה ממוחשבת שנותנת לנו מדדי הליכה מאוד רגישים, מעבר למה שהאדם עצמו מודע אליהם. אנחנו יכולים לזהות הפרעות קוגניטיביות שייקח לאנשים 5 או 10 שנים עד שהם יהיו מודעים אליהן".
"דבר נוסף שאנחנו משתמשים בו זה בדיקה מיוחדת של דופן העורק הצווארי שהולך למוח. עובי הדופן התברר כמדד מאוד רגיש לטרשת. ואז אפשר לומר לאנשים לשמור טוב יותר על כולסטרול נמוך או לתרגל בקפדנות את התפקוד המנטלי שלהם . באים אלינו לשלושה ביקורים בבית החולים, ובביקור האחרון מתקבלים לשיחה אצל נוירולוג שמנתח את התוצאות ונותן לך את רשימת גורמי הסיכון פלוס המלצות. קופות החולים עדיין לא מממנות את סקר המוח, והוא עולה 950 שקל".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
