להתרגש במכתש

הסתיו הוא מעין הקדמה לבאות, ויש תכונה באוויר. בשמים להקות של עופות נודדים הממהרים להגיע למחוז חפצם בטרם יבוא החורף, החצבים מזדרזים להעלות את שרביטי הפריחה הלבנים, לפזר זרעים ולהמתין, ואנחנו מסבים בסוכות ומתבשמים מלילות הסתיו בטרם נתכנס בביתנו סביב האח (או התנור החשמלי).

הסוכה היא הד לראשית התהוות עמנו, כשעדיין נדדנו, בטרם הגענו אל הנחלה. בחג זה אתם מוזמנים להגיע אל עיר קדומה שהנדודים היוו בסיס לקיומה - ממשית, אחת מחמש ערי הנבטים הפזורות בנגב, דרכן הובילו הנבטים שיירות גמלים עמוסי תבלינים ובשמים.

אל גן לאומי ממשית נגיע דרך כביש מס' 25 המחבר את באר-שבע, דימונה וצומת הערבה. 6 ק"מ מזרחית לדימונה, על-פי השילוט, נמצאת העיר העתיקה. בממשית מתקיימת בשנים האחרונות מסורת של החייאת רחוב השוק במהלך חג סוכות. 'שוק נבטי' ססגוני משחזר את האווירה ואורח החיים הנבטי בעת העתיקה, בשלל ריחות, צבעים, צלילים וטעמים (לפרטים: טל' 6556478 - 08, 9954409- 08).

ממשית, הנקראת 'כרונוב' בערבית או 'ממפסיס' בשמה הלטיני-נוצרי, החלה את ימיה הראשונים כעיר נבטית, ומאוחר יותר שלטו כאן הרומאים והביזנטים. בתקופה הביזנטית נבנו כאן בתי מרחץ, אורוות סוסים, בתי ממשל ומינהלה וכמובן כנסיות שחיזקו את מעמד הנצרות בנגב. מאות שנים עמדה העיר בשיממונה עד תקופת המנדט הבריטי, אז נבנו בה מבני מנהלה, תחנת משטרה וסכר לעצירת המים בנחל ממשית לצד הסכרים הנבטיים.

להתאפר בצבעי מדבר

לאחר ביקור בעיר ובשוק הססגוני נצא לטיול של כמה שעות באיזור מישור ימין-מכתש קטן ומעלה עקרבים. נצא מהעיר לכביש דימונה-סדום (כביש מס' 25) ונפנה ימינה. לאחר כ-2 ק"מ נפנה שוב ימינה בצומת רותם וניסע דרומה צמוד למסילת הברזל העוברת ממערב לנו. לאחר 12 ק"מ נגיע לצומת המכתש הגדול. נפנה ימינה. משני צידינו מתנשאים מצוקים אדירים. זהו 'שער המכתש'. נמשיך עד חניון האקליפטוסים והחולות הצבעוניים ונעצור להתרעננות. הילדים ישתוקקו ודאי לאסוף את החול הצבעוני שנחשף כאן לבקבוקים. אפשר גם 'להתאפר' עם צבעי המדבר אבל לזכור כי המכתש הוא שמורת טבע, ואין לאסוף או לחרוט על סלעים ומבנים.

אנו עומדים בתחתית מכתש גדול, הנקרא גם מכתש חתירה. המכתש הגדול הוא תופעה גיאולוגית ייחודית לנגב (בנוסף למכתשים רמון ומכתש קטן). במבט ראשון היינו חושבים שהוא קער גדול ממדים, אך התבוננות מעמיקה יותר מצביעה על כך שהמכתש איננו אלא קמר שעבר 'היפוך'. בראשית היה כאן קמר מאורך דמוי כיכר לחם. השכבות העליונות של הכיכר קשות, אבני גיר ודולומיט, ולבו חומר רך ופריך, אבני חול.

הכול החל כשנחל החל להתחתר בראש הקמר. הוא נגס בשכבות הקשות והסיר אותן עד שהגיע לחלק הרך של הקמר, אז נעשו הנגיסות קלות יותר ויותר. המים סחפו איתם את החלקים הפריכים והשכבה הקשה העליונה נותרה ללא תמיכה והתמוטטה. כך הפך הלחם הקמור שלנו למכתש בעל מוצא אחד במזרח - 'שער המכתש'.  

תהליכים אלו התרחשו בעידנים קדומים כאשר משטרי הזרימה של הנחלים היו עוצמתיים ותכופים. 'התמזל מזלו' של הנגב שהאקלים המדברי והיבש לא סיפק את האנרגיה הדרושה להסרת כל קירות המכתש, ואנו יכולים לעמוד היום פעורי פה נוכח הנופים הציוריים והמרשימים.

ישעיהו היה פה

נצא חזרה לצומת מכתש גדול. פנייה ימינה תוביל אותנו אל עין יורקעם, קניון וגב מים מרשים באפיק הנחל, בעיקר לאחר שיטפונות. נמשיך מצומת המכתש שמאלה לעבר מישור ימין, ונפנה ימינה לאחר כ-3 ק"מ בצומת משולטת המובילה אותנו לכיוון מזרח אל המכתש הקטן.

נחצה בזהירות את מסילת הברזל וניסע לאורך התוואי המנדטורי שחיבר את באר-שבע עם אום-רשרש, לימים העיר אילת. דרך זו נסללה בשנת 1927 והיתה עד שנות ה-50 הדרך היחידה לאילת. בשנת 1953 נפרץ מעלה העצמאות בסמוך למצפה רמון כנתיב נוסף דרומה. ורק בשנות ה-60 נפתח לתנועה כביש דימונה-סדום-צומת הערבה.

נמשיך לנסוע לאורך מישור רחב ידיים. מצפון ניתן לראות את חולות מישור ימין ונחל ימין ובו פזורים עצי שיטה, פינה מוצלת למטיילים. בצדי הכביש החוצה את מרבדי החולות ומישורי הלס נבחין בשושנות עלים מסולסלים ובשרניים שהגיחו מן החולות בטרם תפרח כאן החבצלת (צמח מוגן) הבולטת בפרחיה הלבנים בעלי הניחוח המשובח. פסוק אחד בספר ישעיהו מכיל בתמציתיות מפתיעה מידע רב על מורכבותו של חבל הארץ הדרומי: "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת" (ישעיהו, ל"ה, א'). קריאה בפרקים ל"ד, ל"ה מצביעה על הכרת המדבר האינטימית של הנביא ועל השימוש המיוחד שהוא עושה כדי להעביר מסרים רוחניים לעמו.

סיפורים על ימים רחוקים

נמשיך בנסיעה בנחל מעלה כ-10 ק"מ, נגיע למגרש חנייה ומשם מרחק הליכה של 1 ק"מ מזרחה, על שביל מסומן בצבע אדום, נגיע למצפור מכתש קטן. הנוף הנשקף מכאן עוצר נשימה. המראה מאפשר להבין מדוע נבחרה המילה מכתש לתיאור תופעה גיאולוגית זו. מצוקים בגובה של מאות מטרים מזדקרים מעל קרקעית המכתש וסוגרים עליה סביב סביב (לחם, מכתש, זוכרים?).

מנקודה זו נצפות הבריכות הדרומיות של מפעלי ים-המלח ומעבר להם הרי אדום אשר בירדן. נשוב על עקבותינו אל המכונית. נחזור כ-1.5 ק"מ ונפנה שמאלה בציר מתפתל כ-3.5 ק"מ עד תצפית נוף מרשימה מראש מעלה עקרבים. מכאן נצפה בנחל צין ומעיינותיו: שמורות טבע עין-צין ועין-עקרבים, הערבה הצפונית ורכס הרי אדום. מדרום-מערב מתנשא מעל שדות הפוספטים הר צין, מקום קבורתו של הכהן אהרן על-פי המסורת היהודית. נחלוף על פני האנדרטה הניצבת בצד הכביש לציון פריצת הדרך על-ידי חיל הנדסה. 

נרד בפיתוליו של מעלה עקרבים מגובה 402 מ' מעל פני הים עד לגובה 80 מ'. בצד הדרך תצפיות נוף מוסדרות. ממערב לנו רואים את מעלה העקרבים הרומי ואת המדרגות החצובות בסלע על תוואי הדרך הקדומה שנסללה בתקופה הרומית. כאן עברו שיירות עמוסות סחורות ותבלינים ממפרץ אילת והערבה אל ממשית, הנגב הצפוני בואך עזה ומשם בספינות לרומא.  

בקצה הירידה נעבור על פני מבנה עתיק (מימין) - מצד צפיר. מצודה זו היא אחת מני רבות שנבנו על-ידי הרומאים על מנת להגן על הדרך העתיקה. נחלוף על פני שילוט המורה על כניסה שמאלה לעין-צין ועין-עקרבים. נמשיך ישר אל צומת עידן בכביש הערבה, שם מסתיים טיולנו. 

בסמוך לצומת נמצאת עיר אובות העתיקה, המזוהה עם תמר המקראית. במקום מצודת משמר מתקופת המלוכה הישראלית והרומית ועץ שיטה עתיק יומין. נשב לצלו של העץ המשתפל אל הקרקע מפאת גילו המופלג (אלף שנה) ונתמסר לרחש ענפיו וגזעו הצופנים ודאי סיפורים על ימים רחוקים רחוקים.

משך המסלול: יום שלם

אופי המסלול: משולב. נסיעה ברכב + סיור רגלי

• כתבו: יורם חמו, פקח הערבה, וסאס פיאלקו, ממונה על קליטת מבקרים במחוז דרום, רשות הטבע והגנים