מש' הבריאות החליט לעשות סדר בענף הקוסמטיקה
ועדה ממשלתית שהוקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה, ממליצה להנהיג בחינות רישוי לקוסמטיקאיות, להגביל את השימוש במכשירי לייזר בעלי קרינה גבוהה ולהגביר את הפיקוח על התחום. והקוסמטיקאיות? דווקא נשמעות מרוצות
הליכי חקיקת "חוק הקוסמטיקאיות" עדיין לא החלו, אבל ככל הנראה בעתיד הקרוב לעין, כאשר תיכנסו לקוסמטיקאית שלכם, תוכלו לראות, שבדיוק כמו רופא העור שלכם, גם היא נזקקה לתעודה רשמית ולרשיון ממשרד הבריאות.
זאת בעקבות מסקנות הוועדה הבינמשרדית לבחינת העיסוק בקוסמטיקה והפיקוח על טיפולים קוסמטיים פולשניים, שהגישה את הדו"ח שלה בימים האחרונים למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי. הוועדה הוקמה לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה ב-2002.
בוועדה, בראשותו של פרופ' אריה אורנשטיין, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית והמרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי "שיבא", השתתפו נציגים ממשרד הבריאות ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הוועדה פעלה כשנה וחצי ובמהלך עבודתה נפגשה גם עם נציגות הקוסמטיקאיות.
הוועדה קבעה כי "כיום ניתן לעסוק בקוסמטיקה ללא כל הכשרה", וכי הקוסמטיקאיות משתמשות לעתים גם בתכשירים ובחומרים שלא אושרו עכל ידי המשרד. פרט לחקיקת "חוק הקוסמטיקאיות", המליצה הוועדה (ר' מסגרת) על קיום בחינות רישוי לקוסמטיקאיות מטעם משרד התמ"ת, על הידוק הפיקוח הממשלתי על מכוני הקוסמטיקה ועל הגבלת השימוש במכשירי לייזר והמכשירים בעלי עצמת קרינה גבוהה כגון IPL לרופאים ולבעלי מקצוע אחרים בהתאם להנחיות הועדה העוסקת בהסדרת הטיפול בלייזר.
יו"ר הוועדה, פרופ' אורנשטיין: "דו"ח המבקר היה מאוד תוקפני בעניין, והוא העלה את כל הנושא של הפעילות בתחומים של קוסמטיקה במכונים השונים. חלק מהדברים שקוסמטיקאיות עושות גם רופאים עושים, ואין גבולות ברורים לעניין. המבקר העלה את כל הבעיות החוקיות שיש פה, ושאל הרבה שאלות בתחום".
"אנחנו ישבנו עם הרבה גופים ואנשים שהיה להם מה להגיד, בהם האיגוד הישראלי לקוסמטיקה וחברות קוסמטיקה", הוא מפרט. "באנו להגדיר את הגבולות של המקצוע, התוכן שלו וההשכלה שלו. היום, למשל, אין הגדרה מה זה קוסמטיקאיות – יש כאלו שלמדו 800 שעות, יש כאלו שעברו הכשרה של 1,600 שעות, ואילו אחרות פשוט לקחו נייר ועיפרון וכתבו 'קוסמטיקאית' על הדלת. מצב כזה פותח פתח לחוסר מקצועיות ועלול לפגוע בציבור ולגרום לו נזק, במיוחד כאשר המקצוע הזה הירשה לעצמו להמשיך ולהתפתח גם לתחומים שקשורים לרפואה, שטיפול לא נכון במסגרתם יכול לגרום לנזק".
ראש המחלקה לרפואה קהילתית במשרד הבריאות, ד"ר דרור גוברמן: "עד היום קיבלנו מספר תלונות על קוסמטיקאיות – אבל לא הייתה לנו סמכות לדון בהן. לטיפול הקוסמטי יש מסוכנות, והוא יכול לגרום לא מעט נזקים לעור של המטופלים, כמו כוויות מאמצעים שונים ומחומרים שונים שמשתמשים בהם. למעשה, כל הדברים המזיקים יותר לטיפול בעור, כמו שימוש בתרופות ותכשירים על העור או שימוש באמצעים פולטי אנרגיה, כמו מכשירי לייזר, מכשירים להסרת שיער וכדומה".
"הדו"ח מצא לראשונה צורך להסדיר את עבודת הקוסמטיקאיות באופן רב יותר מזה שעד היום הוסדר", הוא מסביר. "המצב הקיים הוא שההכשרה לקוסמטיקאיות מוסדרת כבר הרבה זמן, אבל לא קיימת חובה שמי שעוסקת במקצוע תעבור את ההכשרה הזו. מטרת הוועדה הייתה לבחון האם צריך להסדיר אותו, ומצאנו שאכן צריך. המלצנו איך להסדיר ולקבוע את הנקודות המרכזיות שצריך בעצם לעשות. מבחינה זאת זה דו"ח שהוא חדשני בכך שהוא מתייחס למקצוע הזה אחרת ממה שעד היום התייחסו אליו".
"הכוונה היא לבנות את המקצוע הזה כשם שבנויים מקצועות הבריאות האחרים", מוסיף מנהל המחלקה לרפואה קהילתית, "עם סף לכניסה, הליך הכשרה, כולל הכשרת המשך, בחינות רישוי ורשיון. ברגע שיהיה רשיון – גם יהיו אמצעים לקחת אותו למי שמזיק לציבור. אין בכך כדי לומר שכל הקוסמטיקאיות הן לא בסדר. לאחר האימוץ הפורמלי של המסקנות המשרד יצטרך לפתוח בהליכי חקיקה, שזה דבר מאוד ממושך, ויכול לקחת כמה שנים. ובמקביל מצאנו והגדרנו מספר דברים שניתן לעשות בלי להמתין לחקיקה דווקא – כמו בניית מסגרת ללימודי המשך, שכמה מכללות כבר מתעניינות בה".
הקוסמטיקאית רונית אברג'יל מ"המרכז לקוסמטיקה מתקדמת" בהרצליה: "המלצות הוועדה מקובלת עלי מאוד. אני אישית לא מחזיקה לייזר בכל מקרה, אבל אני חושבת שהתחום באמת די פרוץ ושהוא צריך להיות מסודר יותר. אני מעדיפה שתהיה לי תעודה ממשרד הבריאות שאני קוסמטיקאית מורשית, ככה שיראו שיש לי 'אבא' ו'אמא'. זה לא שהתחום הוא 'חאפרי' היום, אני בטוחה שיש בו הרבה מקצועיות, ושיש הדרכות נכונות ועושים את העבודה כמו שצריך. אני רק טוענת שזה צריך להיות מסודר. שזה יהיה מפוקח. אם לקוחה באה אלי – לפחות שתהיה לה התרשמות טובה שאני נמצאת תחת ביקורת או פיקוח".
קוסמטיקה. שוק פרוץ
צילום: חיים הורנשטיין
מומלצים
