מעבד המזון המושלם

עד לפני זמן קצר ידעתי שיש רק מעבד מזון אחד ששווה את הטרחה, זה של מג'ימיקס ורצוי הדגם הגדול, 5100. יש יפים ממנו, לרוב המותגים האחרים יש יותר כפתורים ואורות ופטנטים ומיני להבים מתהפכים, אבל הוא הפשוט, הוותיק, אין כמותו. יעיל, אמין, סוס עבודה מה שהיו קוראים פעם. עכשיו מצאתי עוד אחד, לא טוב ממנו, אלא אחר. זה החדש-ישן שלי לא יודע לקצוץ, גם לא ללוש או להכין מיונז, אפילו לגרר גבינה או ירקות אין לו מושג. אז מה כן? למעוך, לכתוש, להכין משרות, רטבים ומשחות תיבול למיניהן. נא להכיר: מעבד המזון החדש-ישן שלי.

כמו כל מכשיר מודרני היצור נעשה במזרח אבל זה עשוי לא מפלסטיק כמקובל אלא מאבן שחורה וקשה והוא בן שני חלקים בלבד: האחד עלי והשני מכתש. מצאתי אותו ב"קדם", חנות קסומה שנמצאת בהוד השרון. מדובר למעשה במקום של אספנים שמסתובבים בעולם ומביאים ארצה כלי בישול אותנטיים, כלי עבודה אמיתיים, כאלה שאנשי מטבח אוהבים לעבוד איתם.

אני כותב עכשיו ספר חדש ובמסגרת הנסיונות נכנסו למכתש עלי תימין, חצי שן שום, חצי פלפלון חריף טרי, חתיכת קליפת לימון, גרגרי פלפל ומלח. את כל זה הפך מעבד המזון השחור בחצי דקה למשחה ניחוחית שחוברה לה עם יוגורט נהדר של מחלבת שומרון ומלפפון טרי. יצא יופי.

אחר-כך הנחתי בסלסילות האידוי של הווק פרחי ברוקולי (אל תזרקו את גזע הברוקולי, קלפו אותו ובשלו עם הפרחים - אותו הדבר רק יותר טעים). עד שהברוקולי נעשה, אספתי במכתש גבעול למון גראס טרי קצוץ, חתיכה קטנה של ג'ינג'ר קלוף, פלפלון צ'ילי, כפית ריבת תפוזים מרירה, רבע לימון חתוך לקוביות על קליפתו ומלח. כתשתי היטב למשחה חלקה, הוספתי מעט סויה ושמן שומשום, ואת כל זה הלבשתי על הברוקולי. אושר גדול.

מתכון מנצח

ב"לחם ארז" אכלתי פעם תרנגולת נפלאה שכך נעשתה: פלפל צ'ילי טרי, 2-3 שיני שום, חופן קטן של עלי רוזמרין ומרווה, שמן זית, גרגרי פלפל שחור ומלח הונחו במכתש ונכתשו למשחה. עוף אחד קיבל מסז' מסָר, פנים וחוץ, עם משחת התיבול על תקן של שמנים ארומטיים, לבטנו נתחבו עוד מעט עשבי תיבול וחצי לימון, והנ"ל הוכנס לתנור של 200 מעלות לרבע שעה. בזמן שהעוף הזהיב הוכן הבצק:

החומרים:

1 ק"ג קמח

1/2 ק"ג מלח גס

1/4 כוס שמן זית

עשבי תיבול קצוצים

הכנה:

כל זה נלוש לבצק, רודד ועטף את העוף שצונן כמה דקות לאחר צאתו מהתנור עטיפה עבה, הדוקה ללא חורים, ואז חזר לתנור שחומו הורד ל-180 מעלות למשך שעה נוספת. מניסיון, לאחר שעתיים זה עוד יותר טוב. מסירים את הבצק מהעוף, חורצים עם סכין סביב סביב, או סתם שוברים ואוכלים, רצוי בידיים.