כנרת: ללכת על המים (כמעט)

שביל טיול חדש וסגול מסומן בימים אלה סביב הכנרת, וגילי סופר החל לצעוד בעקבותיו. בחמשת הקילומטרים שהוא טייל הפעם, הוא פגש חלק מהבעיות של הכנרת, כמו גביית כספים מפוקפקת וזוהמה איומה, אבל גם חלק מקסמיה: המים, השפיריות והאשלים

גילי סופר פורסם: 29.09.04, 10:15

ברדק בכנרת. כולם יודעים. זה כבר נכתב, נאמר, ובעיקר נחוווה על ידי רבבות מבקרים שזכו לתענוג המפוקפק שכרוך בנסיון הבלתי אפשרי כמעט למצוא פינת חמד על שפת האגם, ולא שאין (מלוכלכות כמובן). אחרי סוכות, הכל ריק והכל חופשי אבל בינתיים מחירים מופקעים, טינופת, גבייה לא חוקית ושאר חוליים יוצרים יחדיו את התמונה הברורה והמצערת של שוד החוף מידי הציבור. זו התמונה בפועל, לו היה העסק מתנהל על פי דין, המצב לא היה בעייתי כל כך.

גם הדין לא משהו. חוק החופים שנכנס לתוקף בסוף החודש לא חל על 60 הקילומטרים של חופי הכנרת. מאחר שכך, מתחיל סיבוב חדש במירוץ. בינתיים, בחברה להגנת הטבע החליטו להרים פרוייקט של סימון שביל חדש. סגול. אין עוד שביל סגול בישראל. יש כמובן מה שנקרא: 'הקו הסגול', שזה מינוח מהסדרה של 'הקו הירוק', אבל לא מדברים פה פוליטיקה.

עבודת רגליים

לכו על זה. סובו כינרת והקיפוה. רק ברגליים. שביל סגול זה באמת חידוש. איש מכם לא עשה את זה ואל תבלבלו את הביצים עם שחצ'ה שעשה את זה עוד ב-47'. נשאר לכם משהו בלב בשביל הארץ? לכו לבטוש

שפך נחל סמך הסמך לכנרת (צילום: גילי סופר)

את השבילים. ברגליים. צאו לסלול, לכבוש שביל חדש. הזריזים שבסקרני הארץ כבר עשו את הקטע החדש, לכבוד פינוי שדה המוקשים.

המסלול: כ-5 קילומטר, מחוף אשלים לחוף צלצל, לשניהם הכניסה חינם בעיקרון. אפשר כמובן ללכת בכיוון ההפוך. לי אין מה להתלונן: לא ביקשו ממני דמי חנייה לא בכניסה ולא ביציאה. אולי כי באתי בשעות שלא משתלם להם להעמיד את הילד שלוקח כסף.

עדיף לעשות את המסלול דרומה מכיוון שקל למצוא וקל להיכנס לחוף אשלים. אם באתם מדרום על כביש 92 המוביל מעין גב לצומת יהודייה, השילוט אומר צאלון שמאלה ממש אחרי צומת סמך, הידועה גם ככורסי. צומת סמך (סמכ ליתר דיוק, כמו דגים בערבית) נקרא כך על שם הנחל, ואולי גם איזה נס עם דגים קשור לכאן, וכורסי היא כנסייה ביזנטית. הכניסה לגן לאומי כורסי היא בתשלום, אז ויתרתי.

מיד כשיורדים שמאלה מהכביש, לא ממשיכים ימינה לצאלון אלא פונים שוב שמאלה. אין שלט לכיוון אשלים, אולי כי לא רוצים שתגיעו

לשם.השבוע הכשירו שם בשדה קוצים חניון לבאי פסטיבל 'בראשית' שמתקיים בחג בחוף דוגית. בעיקול החזק שמאלה (פעם שלישית שמאלה) תוכלו להאיר את עיניכם בסימון השבילים הסגול. זה בדיוק הזמן להתחיל ולחשוב איך להיפטר מן האוטו (הגרפיטי בערי אירופה כבר אומרים לא מאתמול: 'אין רכב, אין דאגות').

חזירים על ארבע ועל שתיים

מסריח. זה חוף פתוח ממש. אין פה שריף או רס"ר שיידאג לעניינים, אז ג'יפה. החל בניילונים וכלה בחרא. עקבותיהם של החזירים והצבאים, הן בצורת שסע. עקבות החזירים ההולכים על שניים הם בעיקר בצורת נייר טואלט (וחרא אנושי טרי ומסריח, ובשפע), ונייר רך פחות, וקרטונים ופלסטיקים עם תצלומים של אוהלים או חכות. ערימות על ערימות. לא בדיחה. צריך פה טרקטור עם פלטפורמה שיעשה כמה נגלות טובות.

נקודת המוצא לטיול היא שפך נחל הסמך. אם לשפוט על פי כך שמצאתי שם גם חוף חולי, ועל פי הבליטה הנאה שעשה כאן קו החוף, היו פה זרימות יפות. כעת הוא חרב הנחל, אכזב גם במפה, ולמרות זאת, בקו החוף השפך עמוק עמוק ואי אפשר לעבור אותו אם לא יודעים לשחות (המלצתנו כרגיל: לכו לבריכה העירונית). אפשר לעקוף את הנחל משמאל. המעבר בערוץ היבש הוא ממש בסמוך לרחבה בה התקיים אשתקד פסטיבל בראשית.

זו אולי תהיה פעם שמורת טבע. בינתיים היא עוד לא מוכרזת. יש כאן משטחי אבנים שבעונות אחרות מכוסים במים, וחול, וצמחייה במים ומחוץ להם. הפרסה השסועה בבוץ מזכירה לי את קיומם של החזירים. החיים רוחשים כאן, וזוג עם תינוק מתחבר לנחת ולטבע. ציפורים לא חסרות כאן. אנפות בקר ואנפות לילה, ואנפות אפורות ועורבים וקורמורנים, וקטנים יותר וקטנים פחות. ואולי אי שם בין הקנים גם איזה קן. מקום מצויין ללכת בו לאיבוד. וסבכי פטל וחישות קנים.

חישה היא 'חורשה, יער קטן, מקום עצים דקים, קנים וכדומה'. לי זה הזכיר קצת חושה בנוסח סיני, בעיקר בגלל החללים

חישת קנים (צילום: גילי סופר)

והמנהרות שיוצרים בהם הזמן. לעתים רחבים וגבוהים ככלי הרכב (והשביל המסומן עובר דרכם), לעתים בגודל אדם, על המחילות הקטנות יותר ויתרתי. אני תופס לי מחילה והולך, דורך שפוף על הזבאלה עד לחוף. יש פה הכל: ממזרונים ובאנגים, ועד חיתולים, אריזות, ושאר שאריות מנגל וכיסאות פלסטיק שמישהו החליט להשאיר לבאים אחריו. עצי אשל במים. וזוג בנות.

במים חלזונייה יפהפייה וצדפות. לכולם יש שמות שאולי יתבררו לי עד שאגמור, אם בכלל, להקיף את הכנרת. אם אתם עדיני רגליים, עדיף שיהיו לכם גם שקפקפים. מקו המים ועד שהמים מספיק עמוקים לטבילה הליכה ארוכה למדי. והמים ירוקים כאשר פוקחים בהם את העייניים עד שזה שורף, קצת.

אנשים כסוסי יאור

רואים את האנטנות הגבוהות? סימון השביל מגיע עד אליהן ממש, ועובר בצמוד לגדר שמקיפה אותן. לא לפני שחולפים בסבך קיקיון (רעל, וגם סם - תרופה ושמה שמן קיק). אחרי האנטנות איזה צינור פלדה יורד למים, וחוף כורסי. חוף לא מוכרז שגם אם אינו נקי ללא רבב, יחסית למקום ממנו מגיעים הוא גן עדן. לגמתי בירה במהירות שיא, שאפתי מלוא ריאות שלווה, והמשכתי ללבנון (מבטאים כמו הדג, לא כמו מדינת הארזים). חוף גדול מאוד, מטופח מאוד, מפורסם מאוד, המוני אפילו. פעילות ימיה, נקי מאוד. הבירה יקרה ב-20 אחוז מהקודמת. אחריו חוף חלוקים, שם האבנים גדולות יותר.

החופים היו ריקים למדי. פה ושם במים בני אנוש כסוסי יאור. כלי השיט בטלים מעבודה, סוכות המציל נטושות כולן, והחופים 'מוסדרים': מנוקים מהאבנים הגדולות והאשלים בקטעים המוכרזים והלא מוכרזים. פה ושם איזה ציפור מים עובר או עורב על סף המים. היציאה דרומה מהחוף על קו המים מובילה לחוף נוקייב (שם זמני?), שהיה עוד בתחילת השבוע שדה מוקשים.

אפילו פה ניילונים בכל, הגיעו עם הזרם. כשני קילומטר של שביל רחב לאורך קו המים עד גופרה. מימין - הכנרת שכבר הספיקה להתרחק עשרות מטרים מקו המים, ומשמאל הגדר של שדה המוקשים. מעבר לגדר חצבים פורחים וגם צינור שופכין. אין שירותי חוף והגישה לא נוחה, אבל שני קילומטר חוף.

לכבוד החג: ערבה. שיח אברהם פורח. ערבה שומרונית, צמח בלי טעם ובלי ריח. עליו יזכירו לרוב החיים על הגלובוס עלה מריחואנה. הוא לא משוננן, ילדים, ואין כל טעם בלנסות ולעשן אותו. ובכלל, לא בריא לעשן.

תשמרו את הקבלה

אם רציתם סיבה נוספת לטייל בקרבת מקווי מיים אלו הן השפיריות. זה יכול לקרות גם עם מעופפים אחרים, אבל ללכת כברת דרך, מלווים בענן שפיריות, זה משהו. אין מה לצלם או

כנרת כינרת בין חוף גופרה ל חוף חלוקים (צילום: גילי סופר)

להסביר. רק לחוות. דווקא בקצה הדרומי של חוף נוקייב, עצים גדולים יותר נותני צל. איקליפטוסים, וגם זית לא עתיק במיוחד נטוע בבמה, מעיד שמפלס האדמה היה פעם גבוה במטר בערך.

מה יש לומר על גופרה? מסריח. השם והמפה אומרים שיש בו מעיינות עמוסי גופרית. לא חיפשתי, לא מצאתי. גם כאן כבר שבילי בטון על החוף. טיילת. מים בברזיות הטיילת אין. כחוף רחצה הוא מספק את הסחורה, וכמו בכל מקום אחר מותר להם לגבות עבור חנייה 55 שקלים ליממה לרכב פרטי, ואסור להם לגבות מס גולגולת, בין אם באתם ברגל ובין אם ברכב כזה או אחר. כמו בכל מקום אחר, לא ממש מקפידים על זה.

אל תנסו לחפש את חוף צלצל. בפועל הגדר של גופרה מקיפה גם אותו ואין אליו גישה ברכב. המבקשים להגיע לשם ברכב יכולים לעשות זאת רק דרך הקופה של גופרה.

ממש על קו החוף צמד שקמים נחמדים ואפשר לעצור להפסקה תחתם. אפשר לחתוך דרך הבננות לכיוון הכביש (אם יש איסוף). אפשר גם להחליט לשלם עבור חניה ולהישאר, להמשיך ברגל דרומה - בזכות מעבר חדש שנפתח השבוע במסגרת פריצת שביל סובב כנרת, או ללכת על המים עד לטבריה. אנחנו נמשיך מסביב.

לא פחות חשוב

אם נגבה מכם כסף שלא כדין (תשמרו את הקבלה) ניתן לפנות באמצעות הדואר למפקח המחוזי על החופים במשרד הפנים מחוז הצפון, קרית הממשלה, נצרת. לחליפין, אפשר לשלוח פקס לאחראית על תלונות הציבור במשרד הפנים, הגב' נחמה פלוגה, פקס: 6294786 - 02.