הראל סקעת: אני שובר את הראש ביחס לעתיד

נופר: ועכשיו השאלה... חודש בערך לאחר הגמר... איך אתה מרגיש אחרי הכל? הופתעת מהתוצאות? ואחרי חודש ומשהו איך אתה מתמודד עם ההערצה המטורפת הזו שיש סביבך?

"נופר מתוקה, לא צריך לקחת ללב את מה שקרה. זה כוחה של התחרות. דברים לא תמיד קורים כמו שאנחנו רוצים שיקרו.

לא הייתי מופתע מהתוצאה, כי אף פעם לא הלכתי בהרגשה שאני הולך לזכות, לא חשבתי על זה. למרות שניסו להחדיר לי את זה שאני הולך לזכות, עדיין דבקתי במה שאני מרגיש והייתי בראש פתוח לכל דבר שיכל לקרות. אני לא כועס, אני לא עצוב. אני חושב שמה שקרה לי ב"כוכב נולד" הוא מבורך, תרם לי, יתרום לי כל החיים. ידוע לי שכל נושא ההצבעות הוא לא סגור בליבם של האנשים. הרבה שואלים את עצמם שאלות, מה באמת קרה שם. אני רוצה להאמין שלא היתה מירמה וכל "משבשי התרבות בישראל" הם בדיה אחת גדולה, שלא באמת העבירו 350 אלף קולות. כי אם זה נכון, אז זה ממש עצוב שאנשים פוגעים במתכוון ביצירה טהורה של אנשים אחרים ומרמים את הקהל בבית. אסור להתעסק בזה וצריך להמשיך הלאה. כמו שעדיווה שרה, "גם האמת, גם הבדיה, מה שהיה כמו לא היה, נמוג כהרף עין...".

גלית: איך אתה מסתדר עם ההערצה המטורפת סביבך? מתי אתה יוצא עם שיר ראשון? האם אתה בקשר עם החבר'ה מכוכב נולד?

"אני מאוד מקווה ואעשה הכל על מנת שהסינגל יצא בהקדם האפשרי וכשאני אומר, בהקדם האפשרי, אני לא מתכוון לשבוע, שבועיים. כי לפי דעתי, שיר טוב שבא מהנשמה ומהבטן ומבפנים, לוקח לו זמן להיוולד. אני יכול להגיד שאני כבר עובד על זה. אני מאושר לקרוא שההתייחסות החיובית שלי לתחרות ולהראל מויאל, כן נראית לעין. אפילו שמנסים כל הזמן לחבל בה. אני מפרגן למויאל ואמשיך לפרגן למויאל, כי אני באמת חושב שפרגון זה בראש ובראשונה.  מה גם שאני חושב שיש הרבה על מה לפרגן. כל השקרים והנסיונות להראות שזה לא נכון, הם חסרי כל שחר ובאמת שטותיים ברמה שלא צריך להתייחס אליהם אפילו. האמת שלנו היא בנו ומי שרוצה להאמין, שיאמין. מי שלא מאמין, כנראה שמלכתחילה לא באמת רצה להאמין, אז זה מיותר".

ללא שם: לאחרונה התארחת בפורום של האתר שלך ואמרת שנפגעת מדברים שנאמרו עליך באמצעי התקשורת, האם אפשר לדעת ממה בדיוק נפגעת?

"ללא שם, הרבה דברים לא טובים מתפרסמים ונאמרים. אני וכל החברים שלי ב"כוכב נולד" למדנו להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית, אבל יש דברים שהם בקצה גבול היכולת שלי להתעלם מהם. מדובר באינפורמציות שקריות לחלוטין, שמומצאות כדי לגרום רע. עצוב לי שלפעמים מגיעים למצב כזה, ועוד יותר עצוב לי שאת הצד השני של המטבע אף אחד לא מכיר ואין באפשרותי להגן על עצמי. אני מאוד מקווה שמי שבאמת אוהב, ידע לעשות את ההפרדה בין דברים זדוניים לאמיתיים".

הכל זהב: רציתי לשאול מה היא שיטת העבודה שלך כשאתה עובד על שיר? האם מנתח אותו כמו תסריט? או אינטואיטיבית שר ורואה מה יוצא? עד כמה אתה מקשיב לביצועים המקוריים? עד כמה הם מדברים אליך?

"כשאני פוגש שיר לראשונה, אם לא שמעתי אותו עדיין, אני דבר ראשון קורא את המילים ומוצא את נקודות החיבור בין החיים שלי והאישיות שלי לבין המילים. דבר מאוד בסיסי וחשוב כשניגשים לשיר זה למצוא את האני שלך ואת מה שאתה רוצה להגיד ואת מה שאתה מרגיש בשיר. ברגע שמצאתי ויש חיבור, זה כבר יותר מחצי עבודה. בשבילי שיר זה לא רק לשיר יפה, זה לא רק צבע קול יפה, זה המון מילים. מי ששומע את השיר בבית, לא רואה אותי, לא רואה מה עובר עלי ואת זה אני יכול להעביר דרך המילים. אני משתדל לבטא כל מילה בצורה נכונה מתחילתה ועד סופה, כי שוב, המילים של השיר הן השיר עצמו, לא רק הלחן. אני משתדל לא להאזין יותר מדי לביצועים המקוריים, יותר מפעמיים בערך, כי נורא חשוב לי להביא את עצמי ולשיר את השיר כמו שאני רואה אותו ומרגיש אותו. כל השירים ששרתי מדברים אלי, אחרת לא הייתי שר אותם. אני חייב לציין שנורא פחדתי בבחירת השירים שלי ב"כוכב נולד", בגלל רמת הטקסט, רמת המורכבות שלהם ורמת המוכרות שלהם. פחדתי שהקהל לא יתחבר ותגובה כמו שלך, מפריכה את הפחדים".

אלון: מדוע סירבת בתקיפות להופיע במסיבות יום חמישי במועדון "התיאטרון" ביפו, על אף שכל חבריך (לירון, עדי, מויאל, שירלי וסשה) נענו בשמחה? האם אין בכך העברת מסר שלילי מיותר לקהל המעריצים?

"שלום אלון, ציינתי בעבר וחשוב לי לציין גם היום שהמון מהמידע והאינפורמציה שנמסרת ומפורסמת היא לא נכונה וחסרת כל שחר. אני אף פעם לא סירבתי להופיע בשום מסיבה ובשום ליין או אירוע כזה או אחר. אגב, הופעתי ב'תיאטרון' וכבר נסגרו הופעות נוספות בקרוב".

מעין:  מה הדבר הכי טוב שלקחת מהחוויה הזו של כוכב נולד? ומה היית נותן כעצה לאנשים שהיו רוצים להיבחן לעונה הבאה? והאם אתה חושב שבגיל 16 שווה לנסות או להשתפשף עוד קצת ולצבור נסיון ואז ללכת בגיל יותר מבוגר? איך מסתדר עם הלו"ז הצפוף הזה?

הראל סקעת (צילום: אורי אליהו)

"שלום מעיין, הדברים שלמדתי מ"כוכב נולד" רבים ויעזרו לי במהלך חיי במקצוע. יש דברים שיותר חילחלו לתודעה שלי והם לדעת לקרוא את הסביבה המקצועית שאיתה אתה עובד, האנשים.

לא להיות כל כך תמים ותמיד לחשוב שהכל ורוד, אלא לפקוח עיניים ולהבין שהרבה דברים קורים לא כמו שהם צריכים לקרות, וזה לא בשליטה של אף אחד ואף אחד לא עושה את זה מרוע או מכוונה לפגוע. בהרבה מקרים השתלשלות הדברים היא לא כמו שצריכה להיות. אני יכול להגיד שמנער תמים ונאיבי, הפכתי טיפ..טיפ..טיפה ליותר עירני. למדתי שלעבוד בקבוצה זה נפלא וכיפי.

אני בכלל חושב ש"כוכב נולד" תינצר חזק מאוד בקריירה שלי ובאישיות שלי. אני ממליץ ואפילו דורש מכל מי שאוהב לשיר ויגש בשנה הבאה לאודישנים, להיות הוא, להביא את עצמו, לא לנסות להיות חיקוי של אף זמר, של אף אדם. אנחנו זה מה שיש לנו וגם אם ננסה להראות אחרת, בסופו של דבר זה יתגלה. חוץ מזה, אנחנו צריכים להיות מאושרים בחלקנו, להיות אנחנו, עצמנו. בהצלחה!".

ליאת, מה אתה מעדיף, הופעות בהן יש לך קשר ישיר עם הקהל, או מקומות בהן הקהל טיפה יותר רחוק, ויש איזה דיסטנס מסויים. באיזה הופעה עד היום הכי נהנת?

"שלום ליאת, דבר ראשון, אני חייב לציין שאני נורא נהנה בהופעות בכל מקום. לגבי סוג האינטרקציה עם הקהל. הרבה יותר כיף שהקהל קרוב אלי לבמה, שאני מסוגל להושיט יד ולגעת, ולתת יד למעריצים. למרות האזהרות החמורות מצד המאבטחים, אני עדיין משתדל לעשות את זה ומתעקש. אני חושב שזה עושה המון, גם לי וגם לקהל. ברגעים מסויימים במהלך ההופעה, כשאני במגע עם הקהל, קורה לפעמים שאני כמעט ונופל. ברגעים כאלה, אני נאלץ לזוז אחורה.

שוב, אני נורא נהנה בכל ההופעות. כל הופעה לגופה".

ליאת: מה אתה מאחל לעצמך השנה הזאת? איזה שאיפות אתה רוצה להגשים?

"שלום ליאת, בפתיחת השנה החדשה אני מאחל לעצמי שאצליח להגשים את עצמי, את החלומות שלי, את הציפיות שלי, שאמשיך למצוא מנוחה ושלווה בעולם החדש שנכנסתי אליו, שכולם טוענים אגב, שהוא נורא. אני לא חושב כך. אני חושב שכל אדם אחראי לעצמו ואם הוא מצליח למצוא את הטוב בחיים הפרטיים שלו, אז הכל נראה הרבה פחות נוראי. אפילו שזה קשה. אני מאחל לעצמי שאני אהיה אמן שעושה אמנות ולא אמן שכל ההוויה שלו מסתכמת בתמונה בעיתון, אלא ביצירה אמיתית".

נילי: איך מתמודדים עם הלחץ הציהור? האם לקח לך זמן לאזור אומץ ולומר לא לאנשים כשהם מפריעים לך בעיסוקים פרטיים? מי מלחיץ אותך יותר? ציפיות הציבור או הציפיות שלך מעצמך? 

"שלום נילי, את צודקת. הלחץ הוא עצום והוא בא ממש בשניה. מבן אדם אלמוני, הפכתי להיות אדם שכמעט כולם מכירים ויש לזה את החסרונות ואת היתרונות. אין בדיוק נוסחה להתמודדות עם הלחץ, אבל אני מודה לאלוהים על האהבה הגדולה שיש למעריצים ולקהל שאוהב אותי, שעוזרת לי לקבל את כל התמיכה, הלפעמים קצת מלחיצה הזאת, הרבה יותר קל. אני לא אומר לאנשים שהם מפריעים לי, כי אני לא באמת מרגיש שהם מפריעים לי. העיסוקים הפרטיים שלי הם כבר מזמן כבר לא כל כך פרטיים...די התרגלתי לזה. הציפיות שלי מעצמי הן בראש סדר העדיפויות. אני חושב שאם אני אוכל לעמוד בציפיות של עצמי, סביר להניח שגם אעמוד בציפיות של הקהל. כי בדרך כלל זה חופף".

מעין: מה התפקיד שלך בפסטיגל? אתה שר שיר יחד עם הראל מויאל ביחד או שכל אחד לבד?

"שלום מעיינית, התפקיד שלי בפסטיגל נקבע תוך שניה בערך...בהסכמה מלאה עם הבמאי, בהבנה שזה הכי מתאים לי. הילד הנצחי, פיטר פן. אני ומויאל מבצעים כל אחד שיר בנפרד".

שני: הראלי.. אם לא הייתה זמר .. מה היית?

שלום שני, שאלה מעניינת. אני לא חושב שיצא לי יותר מדקה בחיים שלי, לחשוב מה הייתי רוצה להיות אם לא הייתי זמר. זה טבוע בי ובנשמתי ואין לי כל כך ברירה.

אורטל: האם זה נכון שתשחק בעונה השניה של השיר שלנו? 

"יש מספר הצעות וכיוונים כרגע, אחד מהם זה 'השיר שלנו'. מאוד הייתי רוצה לשחק, אבל בראש סדר העדיפויות שלי, עומד התקליט. זה מאוד תלוי מה יקרה עד תחילת הצילומים, אם אני אצליח לאסוף חומר לתקליט ולהתחיל לעבוד עליו. ואם אמצא אפשרות לשלב בין השניים, מה טוב...

בינתיים כל יום אני שובר את הראש לגבי הסוגיה הזו".

דברי סיכום: אנשים יקרים שלי, היה לי כיף, מאוד מאוד נהניתי. אני מברך על ההזדמנות ורוצה להודות לצוות ynet. כפי שאתם יודעים אין באפשרותי להכנס לפורומים בצורה סדירה ולענות על שאלות. למרות שמאוד הייתי רוצה וכל שאלה מאוד חשובה לי והייתי רוצה לתת מענה לכל אחד ואחת מכם, אבל לצערי זה לא כל כך אפשרי. אני בטוח שאתם מבינים שאין אפשרות לענות על כל השאלות... אני יוצא מכאן בהרגשה אדירה של חום ואהבה שקיבלתי מכם. זה מאוד חשוב לי ונותן לי המון כוח להמשיך ועל כך אני מודה לכם... אני אוהב כל אחד ואחת מכם באשר תהיו ומקווה שנפגש גם בעתיד. אני מאחל לכולכם שנה טובה, שנה של הגשמה, של סיפוק, של אהבה וכמובן בריאות. שלכם, הראל סקעת.