מחצית מגברי אי בפסיפיק מואשמים באונס
הקולוניה הבריטית האחרונה בפסיפיק, בה מתגוררים בסך הכל 47 בני אדם, נסערת כפי שלא היתה מעולם. שבעה מהגברים במקום מואשמים באונס אכזרי של ילדות שביצעו במשך שנים רבות. להגנתם טענו הנאשמים כי מדובר בתרבות מינית בת שנים, שהחלה כאשר נחתו אבותיהם, מורדי ה"באונטי", על האי
"היחס לילדות באי שלנו הוא כמו אל חפצי מין. גברים יכולים לעשות בהן ככל שעולה ברוחם". כך קבעה אישה שבעברה התגוררה באי פיטקריין, אחד מהאיים המבודדים ביותר בעולם, הנמצא עדיין תחת המנדט הבריטי.
שמונה נשים, בהן אחת המתגוררת כיום בניו זילנד, ביקשו את הרשעתם של כמחצית מהגברים במקום. משטרת בריטניה התחילה לחקור את הדיווחים שהתקבלו מהאי כבר בשנת 1999, ולאחר חקירה בת חמש שנים, נפתח השבוע משפטם של השבעה.
בעדות שסיפקה במעגל ווידאו סגור מאוקלנד, ששודרה במשפטם של שבעה גברים תושבי האי המואשמים בסדרה של 96 עברות מין קשות, סיפרה האישה כיצד נאנסה לפחות ארבע פעמים בעודה ילדה.
במשך שנים ארוכות סירבו הנשים באי להתלונן על המעשים. הפחד מפני הגברים באי ומפני תגובת בני משפחותיהן שיתק אותן לחלוטין. רק לאחרונה, עבור חלק מהן כארבעים שנים לאחר התרחשות האירועים, הן החליטו לעשות מעשה.
דו"ח אמנסטי - נשים חשופות לאלימות
דם ודמעות - מלידה ועד מוות
נועה רז
דו"ח מיוחד של ארגון אמנסטי לרגל יום האישה הבינלאומי מגלה: אחת מכל שלוש נשים בעולם חשופה לאלימות או התעללות גופנית, על פי רוב מצד קרוב משפחה או אדם מוכר אחר; 80 אחוז מאוכלוסיית הפליטים בעולם מורכבת מנשים. תמונת מצב עגומה
שישה גברים נוספים, שבעבר התגוררו באי וכיום שוהים באוסטרליה ובניו זילנד, צפויים לעמוד למשפט דומה במהלך השנה הקרובה.
הנאשמים, ביניהם גם המושל המקומי סטיב כריסטיאן בן ה-53, מואשמים בין השאר במעשי אונס חמורים שהתבצעו באי, בכולם נאנסו ילדות מתחת לגיל 16. כריסטיאן, אגב, הוא צאצא ישיר של פלצ'ר כריסטיאן, ממובילי המרד על ה"באונטי".
בנו בן השלושים של כריסטיאן, רנדי, מואשם אף הוא בפרשה. בנוסף אליו מואשמים גם אביו החורג של כריסטיאן לן בראון ובנו בן ה-49 של בראון, דייב.
לטענת התביעה, כריסטיאן היה "מנהיג החבורה", והוביל גברים אחרים באמונתו כי מותר להם לקיים יחסי מין עם הילדות באי. עוד נטען כי הוא החל לאנוס ילדות כבר כאשר היה בן 15. בעדותה סיפרה אחת המתלוננות כי ההיסטוריה של האלימות המינית באי גרמה לה לפחד להתנגד לכריסטיאן, כאשר לדבריה "אסף אותי על האופנוע ואנס אותי במקומות מבודדים, על מצע של עלים שהכין במיוחד".
עוד סיפרה האישה כי אביה, ששמע ממנה על דבר האונס, הצדיק את מעשיו של כריסטיאן. לדבריה, נהג האב לחתוך אותה באמצעות סכין גילוח כעונש על כך שאיחרה לכנסייה בימים בהם נאנסה. "אין לי אמון באף אחד באי, לא היה בנמצא שום אדם שיכל לעזור לנו באותם הימים", אמרה בריאיון ל"אייג'" האוסטרלי.
אישה אחרת טענה כי נאנסה על ידי דייב בראון כבר בהיותה בת חמש. בנוסף סיפרה כי בראון אנס חמש ילדות נוספות, כולן מתחת לגיל 13. לטענת התביעה ביצע בראון את מעשיו הן בכנסייה המקומית והן במהלך טיולי דיג שקיים עם הילדות.
התובע במשפט טען כי "האישומים כולם מצביעים על הלך רוחו של בראון, לפיו ילדות צעירות זמינות לו תמיד, מתי שרק יבחר".
להגנתם טענו הגברים כי לא מדובר באונס, זאת מכיוון שבאי ישנה מסורת רבה בשנים של קיום יחסי מין עם ילדות צעירות. לטענתם, מסורת זו החלה כבר בשנת 1790, כאשר הגיעו מורדי ה"באונטי" למקום. החוק הבריטי, השולט באי, אוסר על קיום יחסי מין עם נערות וילדות מתחת לגיל 16.
כריסטיאן, המואשם בין השאר באונס של ילדה בת 11, טען כי אינו אשם והבהיר כי "יחסי המין על הילדה קוימו בהסכמה מלאה". בסך הכל הועלו נגדו שישה אישומים של אונס וארבעה מקרים של תקיפה מינית, כולם בין השנים 1964 עד 1975.
התנגדות למשפט באי המבודד
פיטקריין הוא, כאמור, אי מבודד כמעט לחלוטין. הוא ממוקם מזרחית לקו התאריך הבינלאומי, במרחק 2,160 קילומטרים מטהיטי, ומתגוררים בו בסך הכל 47 תושבים. הגישה העיקרית לאי היא דרך הים, אך אין בו נמל בטוח. חופיו סלעיים, וזו גם הסיבה בעטיה אין במקום נמל תעופה או אפילו משטח נחיתה מסודר.
בנוסף, אין באי תשתיות חיוניות שונות, כגון ביוב או טלפוניה. המעוניינים להגיע למקום נאלצים לטוס לאחד מאיי תאילנד, משם הם שטים בספינות רעועות במשך 36 שעות.
על מנת לנהל את המשפט כהלכתו, הביאה ממשלת בריטניה למקום שוטרים, כלא מאולתר, עובדי בית משפט וגדוד של כתבים. כולם הגיעו על מנת לנהל ולסקר את המשפט היחידי שנערך בשנים האחרונות על פני האי הזעיר. שלושה שופטים מניו זילנד הגיעו אף הם למקום על מנת לקחת חלק במשפט.
על אף שהמשפט נוגע בנושאים כאובים ביותר, רבים מתושבי האי מתנגדים לעצם קיומו. הסיבה לכך היא פשוטה: הגברים הם אלה המשיטים את הספינות המגיעות לאי. אם ישלחו השבעה למאסר ממושך, עלול הדבר לבודד לחלוטין את האי ולחסום את גישת תושביו לעולם החיצוני.
חלק מהנשים שהתלוננו על הנעשה בתחילת הפרשה משכו בינתיים את תלונתן, וטענו כי הוטעו על ידי השוטרים. אחת אף טענה כי המשטרה הציעה לשלם לה במידה ותסכים להעיד.
מרלדה וורן היא אחת מהנשים שסיפרו לשוטרים כי קיימו יחסי מין בגיל 12. "ידעתי בדיוק מה אני עושה, ולא הכריחו אותי לעשות כלום", סיפרה בראיון לרשת ABC.
קרול וורן, קרובת משפחתה של מרלדה, יצאה גם היא להגנת גברי האי. "זה ענן שחור שתלוי מעל ראשנו מזה זמן רב, אני לא מאמינה שבאמת היה פה אונס. כל העסק הזה קשה מאוד, ואני מקווה שנעבור אותו בשלום", אמרה.
גם אחייניתן הצעירה של השתיים, דרלין גריפיתס, סבורה שאין כל רע במעשי הגברים. "קיימתי יחסי מין בגיל מאוד צעיר, אבל אני חושבת שזה בגלל שהייתי ממש 'לוהטת'. קיום יחסי המין הפך אותי מסתם ילדה לילדה גדולה".
לפנייה לכתב/ת 
כריסטיאן (משמאל) מובל למשפט
צילום: איי פי
"כמו חפצי מין" (אילוסטרציה)
צילום: מאיר אזולאי
העידו במעגל ווידאו (אילוסטרציה)
מומלצים
