קבוצת NBA ביום: מיאמי היט
המעבר של שאקיל אוניל עשוי להפר את האיזון שבין המערב והמזרח. אמיר בוגן עם כתבה ראשונה בסדרה, לקראת פתיחת העונה בליגה הטובה בעולם
מתקפת הוריקן בדרום פלורידה? רעידת אדמה במרכז קליפורניה? סוף העולם כנראה עדיין לא הגיע, אבל משהו הופר באיזון שבין החוף המזרחי של ארצות הברית לחופה המערבי. יש בוודאי כאלה שיסבירו את התופעות הללו בפרפר שמנפנף את כנפיו באפריקה. סיבה אחרת יכולה להיות המעבר של שאקיל או'ניל מלוס אנג'לס למיאמי – או במילים אחרות, משק כנפי השאק. השחקן הדומיננטי ביותר בליגה בעשור האחרון לקח את 150 הק"ג שלו מווניס ביץ' לסאות' ביץ' ודי בכך כדי להרעיד הלוחות שבקרום כדור הארץ ולגרום לרעש אדמה. בכל מקרה, המעבר שלו להיט גרם לפחות לרעש תקשורתי בארצות הברית ובעולם כולו.
הסגל
סנטר: שאקיל או'ניל (32, 2.15 מ') – הוא עדיין חזק ופיקח, וגם אם איבד מעט מהגמישות והזריזות שלו, אין במזרח או בליגה כולה מישהו שיכול להתמודד עם הסנטר הגדול והמאיים ביותר שידע משחק הכדורסל מעודו. מייקל דוליאק (27, 2.11) שהגיע מקליבלנד הוא מחליף ראוי שיאפשר לשאק לנוח ויקלע גם מחצי מרחק. וואנג ז'י-ז'י (27, 2.15) יעזור לאו'ניל ללמוד סינית תקנית, שתחליף את ה"צ'ינג, צ'אנג, צ'ונג" המעליב שלו כשיפגוש את חביבו יאו מינג
פאוור פורוורד: אודוניס האסלם (24, 2.03) – למרות נחיתות הגובה שלו, הפורוורד הבשרני מפגין נוכחות מתחת לסל בגלל חריצותו והנטיות הכוחניות שלו. גם מאליק אלן (26, 2.10) נוהג באותה דרך, אך ייתכן שיועדף בחמישיה, כי האסלם ושאקיל הם שני שדים גדולים מדי על בקבוק אחד. בגלל זה הוחתם כריסטיאן לייטנר (35, 2.10), שיודע לעשות את העבודה גם רחוק מהסל.
סמול פורוורד: ווסלי פרסון (33, 1.98) – לאמאר אודום וקארון באטלר הם מחיר שהיה שווה אולי לשלם תמורת שאקיל, אולם עכשיו נותרו ההיט בלי סמול פורוורד טבעי ופרסון יאלץ את עצמו להיות כזה, פשוט כי הכי ותיק. אם ראסול באטלר (25, 2.01) והרוקי דורל רייט (19, 2.01) המוכשרים יוכיחו כי הם מוכנים לתרום משמעותית כבר עכשיו, עשוי פרסון להתפנות למלאכת הקליעה מבחוץ, בה הוא טוב כל כך.
שוטינג-גארד: אדי ג'ונס (33, 2.00) – הנהנה העיקרי מהצטרפותו של או'ניל צריך להיות ג'ונס, ששיתף פעולה בעבר עם הסנטר בלייקרס והפך לכוכב. מאז פינה את מקומו לטובת קובי בראיינט, איבד ג'ונס מעט מהקרדיט שניתן לו, אולם הנוכחות של האיש הגדול תעשה לו את החיים לקלים יותר, כך שאפשר לצפות לעליה באחוזי הקליעה הנמוכים שלו. סביר להניח שהוא ופרסון ימטירו שלשות – גשמי ברכה קריטיים מבחינת ההיט.
פוינט-גארד: דוויין ווייד (22, 1.93) – ההפתעה הנעימה ביותר משנתון הרוקיז אשתקד, הצליח לעשות הסבה מוצלחת משוטינג-גארד במכללות לרכז ב-NBA ומתפקד בהצלחה גדולה בשתי העמדות. קיון דולינג (24, 1.91) הוא מקרה דומה שהצליח הרבה פחות, אך הוא עדיין קלע מצוין מעמדת הרכז. כדי שלהיט יהיה בכל זאת עושה משחק טבעי ומנוסה, דיימון ג'ונס (28, 1.90) הובא ממילווקי כדי להשלים חבורת רכזים מגוונת ומבטיחה.
מאמן
סטן ואן גאנדי (שנה שניה בקבוצה) - עוזרו האפרורי של פאט ריילי ירש את מקומו בתחילת העונה שעברה והצליח להוביל את ההיט לפלייאוף. העונה, סידר לו ריילי (היום נשיא הקבוצה) את שאקיל, מה שיאפשר לוואן גאנדי מגוון רחב של תרגילים - אולי אפילו גירסא מחודשת של "התקפת המשולש" בין או'ניל, ווייד וג'ונס.
שחקן מפתח
דוויין ווייד - ההיט הפתיעו כשבחרו את הגארד הלא מוערך ממארקט חמישי בדראפט 2003, אולם אחרי עונת רוקי מבריקה אף אחד כבר לא מפקפק בו. זאת גם הסיבה שקבוצות יריבות יקדישו לו תשומת לב רבה יותר, או לפחות היו שמחות לעשות כן לולא שאקיל היה עכשיו במיאמי. עם סנטר דומיננטי כל כך לצידו, ניהול ההתקפות הופך ללחוץ פחות ו-ווייד יוכל לתקוף יותר את הסל ולשגשג בדומה לפני הארדאוויי, ג'ונס ובראיינט.
רוצה ברעתם
קובי בראיינט - מלבד השנאה התהומית שהוא חש כלפי או'ניל (שנאה שנחשפה בשיא כיעורה מאז עזב האחרון את עיר מלאכי החבלה) בראיינט רוצה להפריך את האקסיומה שהצלחתו נבעה מנוכחותו של שאקיל. אם המודל של הלייקרס יחזור על עצמו במיאמי ו-ווייד יהפוך פתאום לכוכב על, אותו קובי מופלא יראה פתאום הרבה יותר אנושי, במיוחד אם הוא עצמו לא יצליח לעשות זאת לבדו ב'סטייפלס סנטר'.
לפנייה לכתב/ת 
