מסעדה על רקע משפחתי

מאחורי כל בשלן ומארח ביתי מסתתר מסעדן בפנטזיה או בפוטנציה. יש מי שהעזו ופתחו בבית מסעדה של ממש, עם שולחנות ערוכים, מלצרים ושעות פתיחה מסודרות. הכל עובד כמו במסעדה רגילה, רק שהיא מתבשלת בבית. אם בדרך לשרותים תציצו ימינה ושמאלה, תראו את החיים הפרטיים של השף.

בית שלום: מהפרה לשולחן

חיימק'ה הוד הוא מה שנקרא 'מלח הארץ': דור רביעי במטולה, חקלאי, גבן, ועכשיו (כמו כמעט כל החקלאים באזור) גם עוסק בתיירות. יחד עם אשתו מרים הוא מארח ב'בית שלום' – ביתם בן 108 השנים של סבו וסבתו (עליהם השלום), מראשוני המבנים במטולה. לאחרונה שופץ המקום ומשפחת הוד הקימה בו את מערך הצימרים והמסעדה החלבית שלהם, ממש בחצר הבית הפרטי שלהם.

התיירות משתלבת היטב עם החקלאות: ב'בית שלום' מגישים ביצים מלול המטילות המשפחתי, חלב שמגיע מהחליבה

בית שלום מטולה משפחת חיימק'ה הוד מסעדה צימר צימרים

של הבוקר, גבינה וחמאה תוצרת בית, ריבות מעצי הפרי שבמטע, סלט מערוגת הירק, זיתים מעצי הזית ואפילו התפוחים שבעוגת התפוחים מגיעים מהעץ המשפחתי. גם שאר המתכונים, מבטיחים בני הזוג הוד, מתגלגלים במשפחה כבר כמה עשרות שנים. מעבר לאווירה הכפרית והפסטורלית, מדובר בהזדמנות נדירה לטעום מאכלים וחומרי גלם בשיא טריותם, חוויה מרעננת לעירונים שבינינו.

'בית שלום' פתוח לארוחות חלביות לאורך כל היום, בתאום מראש, ואפשר גם להישאר ללון בחדרי האירוח שבבית.

בית שלום", רחוב הראשונים מטולה 6940767 – 04. מחיר: 50 שקלים לאדם. 

מיכאלי: צרפתי ורומני נפגשו ברשפון

יהודית ועוזי מיכאלי פתחו בביתם מסעדה. לא מדובר בשלושה שולחנות ליד המטבח, אלא מסעדה של ממש, עם עשרות שולחנות וכיסאות, מפות לבנות ומרפסת גדולה שצופה על הנוף.

יהודית מיכאלי וצוות של סו-שפים עומדים מאחורי הסירים ומבשלים אוכל צרפתי 'גורמה', עם השפעות מרומניה, ארץ אבותינו. מלצרים מיומנים מסתובבים בחלל המסעדה ומשרתים את האורחים, וכל זה קורה

בתוך הסלון רחב המימדים של בני המשפחה. ארוחה ב'מיכאלי' היא עניין רציני, וכדאי להקדיש לה זמן ולבוא מוכנים לארוחה נינוחה וארוכה.

בימים נעימים מומלץ לשבת במרפסת הגדולה, שמקיפה כמעט את כל הבית. מהמרפסת רואים את ערוגות הפרחים, והתבלינים של המשפחה ומדי פעם, להשלמת התמונה הפסטורלית, גם עוברת רכבת.

"מיכאלי" הפרחים 4, מושב רשפון, 9518418 - 09. שעות הפעילות: ד'-ו' 19.30-24.00, שבת 13.00-16.00. מחיר: כ-150 שקלים לסועד. לא כשר.

אלגונקווין: שמורת טבע צרפתית

רלי וצביקה שולמן פתחו את מסעדת 'אלגונקווין' לפני חמש שנים. המטרה היתה להקים מסעדה ביתית, כפרית, בסגנון צרפתי, בביתם הפרטי במושב בניה.

את הבית, המסעדה והחלום הם הביאו איתם מקנדה, שם שהו מספר שנים. שם המסעדה (אם תגידו אותו מספיק פעמים תתרגלו...) הוא כשמה של שמורת טבע קנדית, זיכרון מתוק של בני הזוג. 

התפריט מורכב ברובו ממנת צרפתיות קלאסיות בסגנון כפרי: קדרות בשר ביין, אוסובוקו, שוק אווז וכדומה. לקראת

מסעדת אלגונקווין משפחת שולמן מושב בניה מסעדה

החורף המתקרב, התפריט רוענן והושקה ארוחה חדשה שנקראת 'הערב בכפר' ("Le Soir a la Campagne", בצרפתית זה נשמע יותר טוב), ובה מנות כמו כבד אווז ביין מרסלה על פרוסות אגס צלוי, קלמארי בחמאה ושום, שוק אווז בדובדבנים, ברווז בקלוודוס או קדרת מולים ביין וירקות.

אחד האגפים בבית הגדול של השולמנים הוסב למסעדה רומנטית עם 60 מקומות ישיבה, נרות, פרחים ומוסיקה נעימה. בימי הקיץ מוציאים את השולחנות החוצה לחצר המטופחת.

"אלגונקווין" משק 21, מושב בניה, 9421044 - 08. מחיר: 150-200 שקלים לאדם. פתוח כל יום,20:00 - 24:00, חובה להזמין מקום מראש. לא כשר.

פרדוקס: בבית של הפרות

למשפחת יחיאלי מאלון הגליל יש רפת גדולה, אקולוגית וידידותית לסביבה, ויש גם פרות שחיות ברפת ברווחה (ובשמחה, כך מקווים), ויש גם מסעדה, ממש מעל הרפת ומעל ראשי הפרות. חשוב להרגיע: במסעדה אין ריח של פרות. 

יהודה, אבי המשפחה, בכלל התכוון לבנות קומת משרדים, אבל כשראה כמה נהדרות הפרות שלו וכמה יפה הנוף שנשקף מהגג – שינה מהר את התוכניות. הבן מיתר מנהל את המיזם החדש

מסעדת פרדוקס מושב אלון הגליל משפחת יחיאלי מסעדה

ויש גם שף שמתמחה, איך לא, במאכלי בשר דרום אמריקאים.

התפריט הוא מעדות ה'כולם' (מנות שכולם אוהבים): לראשונות תמצאו מנות כמו קרפצ'ו, סלטים שונים ומרקים, למנות העיקריות יש פסטות ויש בשרים: סטייקים, אוסובוקו וגם דגים ועוף, למי שלא נעים לאכול את הבת-דודה של הפרה שמתחתיו. אפשר לשלב בארוחה שיעור קצת על חיי הפרה ופועלה. בשעות הערב המקום הופך לטאפס-בר אופנתי.

"פרדוקס" מושב אלון הגליל (סעו בעקבות הפרה) 9862417 - 04. מחיר: כ-100 ₪ לסועד (לארוחה מלאה), פתוח כל השבוע 12:00 - 02:00.

הסעודה האחרונה: צמחוני בסטייל

הבית של בלה ולורנס שולדבראנד נמצא בכניסה למושב אמירים, פעם סמל לסגפנות ואאוט-סיידריות, והיום מאחז של נהנתנות ופינוק. הזוג שולדבראנד לקחו את עניין הפינוק הצמחוני עוד צעד אחד קדימה, בביתם יש מערך של סוויטות אירוח מפוארות, בריכת שחיה פרטית וגם מסעדה שמגישה מבחר מטעמים צמחוניים.

הארוחה שמגישה בלה היא קבועה (ללא בחירה מתוך התפריט) ומכילה מספר גדול של מנות שמשתנות מעונה לעונה, בהתאם למה שצומח בגינה: מרק, סלטים מסוגים שונים, מאפי ירקות וגבינה, פירות, פרחים וקינוחים. כל המנות מגיעות מקושטות בפרחי הגינה, מתובלות בעשבים טריים ומתפוצצות מיופי ופריחה. לפעמים צריך להזיז קצת את הבוקה כדי להגיע לאוכל...

כדאי לבוא מוכנים מראש לארוחה ארוכה ונינוחה, לזכור שאין בשר ולהיות פתוחים לטעמים חדשים. לאמירים כדאי להגיע כל השנה, אבל בחורף תמצאו במרכז המסעדה אח בוערת ונוף של גליל רטוב ורענן. קירות הבית משמשים גלריה לציוריה של בלה, שבעצם עוסקת באמנות (ולראיה שם המסעדה - 'הסעודה האחרונה' - על שם הציור המפורסם של לאונרדו דה-וינצ'י).

'הסעודה האחרונה', מושב אמירים, בית רביעי מימין, 6989788 - 04. מחיר: 150-200 ₪ לאדם. פתוח בסופי שבוע (ה'-שבת), חובה להזמין מקום מראש.

עוד ביקורי בית: בתים מוסיקליים, בשלנים עממיים.