תביעה: ניתוח מיותר גרם למותו של בן 24
הוריו של צעיר שנפטר לאחר ניתוח לכריתת כיס המרה תובעים מיליוני שקלים מבית החולים סורוקה. טוענים: "האבחנה 'אבנים במרה' היתה שגויה, הגם שבננו סבל מכשל חיסוני ולא היה מקום לבצע בו את הניתוח". סורוקה: "ועדה חיצונית של משרד הבריאות קבעה כי אין מקום לדבר על רשלנות"
תביעת רשלנות רפואית: הוריו של בן 24 מבאר שבע, שנפטר כתוצאה מזיהום לאחר ניתוח שעבר במרכז הרפואי סורוקה לכריתת כיס המרה, בשל אבנים שלא היו בו – תובעים כעת פיצוי של מיליוני שקלים. בית החולים מכחיש את טענות ההורים על רשלנות רפואית, וטרם הגיש כתב הגנה לבית המשפט המחוזי.
המקרה אירע ביולי 2001, כאשר הצעיר, שרון איפרגן ז"ל, פנה לחדר המיון של סורוקה והתלונן על כאבים בבטנו. "בדיקת אולטרסאונד שפוענחה בתחילה על ידי רופא מתמחה במכון הרנטגן, קבעה כי המנוח סובל מדלקת בלבלב, הרחבת דרכי המרה וכן כי קיים ספק שישנן אבנים קטנות בכיס המרה", נטען בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד שי פויירינג.
אולם, ממשיך כתב התביעה ומגולל את הסיפור, "שעות ספורות לאחר מכן פוענחה אותה בדיקה בשנית – אלא שהפעם היה זה רופא בכיר, מומחה ברנטגן, אשר קבע מפורשות שאין כל עדות לאבנים במערכת דרכי המרה וכן גם לא בכיס המרה עצמו. למרות הקביעה המפורשת של המומחה, שוחרר המנוח לביתו יומיים מאוחר יותר, כשהוא מצויד במכתב שחרור ובו מופיע דווקא תיאור התשובה הראשונית של המתמחה".
"בהתבסס על הפיענוח המוטעה זומן המנוח מיידית באמצעות מכתב השחרור לאשפוז חוזר שבוע מאוחר יותר", טוענים התובעים, "וזאת לשם ניתוח להסרת כיס המרה. כל זאת נעשה בפזיזות ומתוך התעלמות בלתי מובנת מתשובת הרופא המומחה".
על פי כתב התביעה, סבל איפרגן סבל מתסמונת מולדת על שם JOB, שמשמעותה פגם במערכת החיסון. "בפועל הוא סבל בשל כך מזיהומים חוזרים במערכות גופו השונות, וטופל במהלך השנים פעמים רבות במרכז הרפואי סורוקה. בנוסף, הוא טופל בקביעות ולצרכי מניעה באנטיביוטיקה וסטרואידים".
בהחלטה על הניתוח, טוענים ההורים, לא הושם דגש מספיק על הספק שהועלה באשר לאבנים במרה, מעצם הרגישות העצומה שהיתה לבנם מניתוחים באשר הם, שכן הם מהווים גורם ידוע לזיהומים. וכן, הם טוענים, הרופאים התעלמו מהעובדה שבנם טופל בסטרואידים – תרופה הפוגמת בכושר הריפוי של פצעים ניתוחיים.
"די ברגישותו הייחודית של שרון לזיהומים", הם טוענים, "כדי שייעשה כל מאמץ להימנע מביצוע ניתוח לא נחוץ, ובכלל זה כי ייערך דיון רפואי נרחב בעניין עצם עריכת ניתוח וזאת לאור הספק באשר לקיומן של אבני מרה או לכל הפחות כדי לגרום לאנשי הצוות שטיפלו בו להתייעץ ברופא רנטגנולוג בכיר וזאת לאור הספק שהביע המתמחה לקיומן של אבנים. לו עשו כן היו נחשפים לבדיקת המומחה שקבעה כי אין כלל אבני מרה".
כשבוע לאחר הפנייה למיון נותח הצעיר בבטנו בשיטה הלפרוסקופית (שבה עושים בבטן חתך קטן, דרכו מחדירים מצלמה וכלי ניתוח אל הבטן). במהלך הניתוח נצפו הידבקויות קשות באזור כיס המרה – ולמרות זאת המשיך הצוות בשיטה הלפרוסקופית ולא עבר לפתיחה מלאה של הבטן. במהלך הניתוח לא נצפו אבנים במרה, וכיס המרה המזוהם נקרע, ונשפך לחלל הבטן.
כעבור שלושה שבועות התקבל איפרגן שוב לאשפוז בעקבות זיהום בטני, ונלקח לחדר הניתוח לשם ביצועה של לפרוסקופיה חוקרת. לאחר שהוחדרה מצלמה לחלל הבטן נצפתה כמות רבה של מרה בחלל. בהמשך נמצא מקור הדלף בצינור מרה שהיה ממוקם במיטת כיס המרה, ולאחר תפירת הצינור הדולף נסגרה הבטן.
שבועיים לאחר מכן אובחנה הרחבה נוספת בדרכי המרה ומאגר נוזלים במיטת כיס המרה. למחרת נפתח החתך הניתוחי על כל שכבותיו, ותוכן בטנו של הצעיר פרץ החוצה. הוא נלקח שוב לחדר הניתוח לשם סגירה מחודשת של החתך הניתוחי. יומיים לאחר מכן הופיעו אצלו סימנים של דלקת הלבלב, וכעבור ימים ספורים הוא נפטר מזיהום.
מהמרכז הרפואי "סורוקה" נמסר בתגובה כי משרד הבריאות הקים ועדת בדיקה חיצונית בעניין, שבדקה את הנושא וקבעה כי הרופאים עשו את כל אשר נדרש מהם, ואין מקום לדבר על רשלנות. "לדעתנו החולה קיבל טיפול נכון והאינדיקציה לניתוח היתה מלאה", נקבע במסקנות הוועדה. "הרופאים עשו מאמץ מקסימלי לטפל בחולה, והיו בקשר עם משפחתו כל הזמן. החולה נפטר מסיבוכים עקיפים של הניתוח, על רקע מצבו הבריאותי הקודם. לא מצאנו בסיס לטענת הרשלנות". לבית המשפט טרם הוגש כתב הגנה.
ההורים טוענים לרשלנות (אילוסטרציה)
צילום: סי די בנק
מומלצים
