משרד הבריאות יממן הורמון גדילה לילדים שנולדו קטנים
תינוקות שנולדו במשקל נמוך לגיל ההריון שלהם ואינם מדביקים את פער הגדילה עד גיל שנתיים, נוטים לפתח בבגרותם סוכרת, כולסטרול גבוה ומחלות כלי דם. בקרוב צפוי ההורמון להיכנס לסל התרופות
כ- 5% מהתינוקות שנולדים בכל שנה בישראל, נולדים קטנים יחסית לגיל ההריון (בדרך כלל: משקל קטן מ-2.6 ק"ג ואורך של 46 ס"מ בממוצע), והדבר עלול לגרום להם לפתח תסמונת מטבולית מסוכנת בהמשך החיים.
בעקבות מחקר חדש שנערך בארץ, וכלל טיפול בהורמון גדילה, צפוי הטיפול החדש להיכנס בקרוב לסל התרופות.
"ישנן סיבות שונות לפגיעה בהתפתחות העובר בזמן ההריון", מסבירה דר' נחמה צוקרמן-לוין, אנדוקרינולוגית ילדים בבית החולים "מאייר" לילדים שבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "בין הסיבות: עישון בזמן ההריון, יתר לחץ דם ותזונה דלה של האם. על אף שרוב הילדים 'מדביקים' את פערי הגדילה במשקל ובגובה עד השנה השנייה לחייהם – כ-10% מהם נותרים נמוכים בילדותם. בבגרותם עלולים ילדים שנולדו קטנים להיות נמוכים בכ-20 ס"מ בממוצע מבני גילם".
בעיות של נמוכים: מחלות ודימוי עצמי ירוד
"ילדים שנולדו קטנים נוטים לפתח בבגרותם שורה של מחלות", היא מפרטת, "כמו סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם ומחלות קרדיו-וסקולריות. בנוסף, במחקרים נמצא שלילדים נמוכים יש תפיסה עצמית נמוכה, הם סובלים מחוסר פופולאריות, הישגים אתלטיים ירודים ותחושת ערך עצמי נמוכה. לעתים קרובות מתייחסים לילד נמוך בהתאם לגובהו ולא בהתאם לגילו או יכולותיו, והתייחסות זו מוסיפה לפגיעותם של הילדים".
בשנה החולפת ערכה חברת התרופות נובו נורדיסק, בשיתוף עם 4 מרכזים רפואיים בישראל (המרכז הרפואי רמב"ם, מרכז "שניידר" לרפואת ילדים, המרכז הרפואי "סורוקה" וביה"ח "קפלן") מחקר שבו טופלו 40 ילדים שנולדו קטנים בהורמון הגדילה נורדיטרופין סימפלקס. מנתונים ראשונים עולה, כי לאחר שנת טיפול ילדים שטופלו בהורמון גדילה צמחו בעוד 8-10 ס"מ לגובה, ו"נכנסו" לעקומת הגדילה הנורמלית.
"גובהו הנמוך ביותר של גבר בוגר 'נורמלי' הוא 162.5 ס"מ, ושל אשה – 150.5 ס"מ", מסבירה ד"ר צוקרמן-לוין, שנטלה חלק במחקר. "ללא הטיפול, אותם ילדים לא יגיעו לאותו גובה מינימלי, ל'קו התחתון', שהוא הגובה הנורמלי הנמוך ביותר באוכלוסייה. עד היום לא היה פתרון לאותם ילדים, ופשוט לא טיפלו בהם".
"כיום", היא אומרת, "משום שהטיפול עצמו אושר על ידי משרד הבריאות אבל עדיין לא נכנס לסל התרופות, מה שאפשר לעשות זה לגשת לרופא ולקנות את זה באופן פרטי. מדובר בסכום של כמה אלפי שקלים בודדים לטיפול בכל חודש, במשך תקופה של כמה שנים. בסך הכל זה טיפול יקר, שעולה עשרות אלפי שקלים, וניתן מגיל שנתיים שלוש עד קרוב לגיל ההתבגרות".
ד"ר דוד גיליס, אנדוקרינולוג ילדים במרכז הרפואי "עין כרם": "הורמון הגדילה הוא הורמון ייחודי לבני אדם, שאי אפשר להפיק מחיות, והוא קיים בגוף באופן טבעי בבלוטת ההיפופיזה שנמצאת ליד המוח. עד 1983 הפיקו אותו ממוחות של אנשים מתים, אבל אז בעקבות הופעה של מחלת קרויצפלד-יעקב אצל אחד המטופלים – הופסק לחלוטין השימוש בהורמון שמבוסס על הטכניקה הזאת".
"ב-1985 החלו לייצר אותו במעבדה בשיטות של הנדסה גנטית", הוא מפרט, "וכיום ניתן לייצר אותו בכמויות בלתי מוגבלות. ישנם שלושה הורמוני גדילה שמשווקים בארץ – ביוטרופין, של החברה הישראלית BTG; גנוטרופין ונורדיטרופין סימפלקס. ההורמון מאושר לשימוש בישראל בילדים וגם נמצא בסל, במקרים של חסר בהורמון גדילה, תסמונת טרנר, אי ספיקת כליות ותסמונת פרדר וויליס".
השלב הבא: הורמון גדילה לבוגרים נמוכים
"בחודשים האחרונים אישר המשרד את השימוש בהורמון גם בהתוויה נוספת", הוא מספר, "שכותרתה 'תינוקות שנולדו קטנים לגיל ההריון'. השימוש הספציפי הזה בהורמון הגדילה עדיין לא נכנס לסל. בכל מקרה, כל מי שרוצה לעשות שימוש בהורמון גדילה צריך לקבל אישור מהוועדה הממלכתית להורמון גדילה, שטופס הפנייה אליה ניתן על ידי אנדוקרינולוג ילדים מומחה".
"באירופה התקבל אישור לטיפול הזה לפני כשלוש שנים", מוסיף ד"ר גיליס, "ועכשיו זה נכנס גם לארץ. השלב הבא הוא, שכל מי שהוא נמוך, והגובה שלו צפוי להיות מתחת לאחוזון ה-1 או ה-2 – יוכל גם הוא לקבל אישור לשימוש בהורמון גדילה. צריך לקחת בחשבון שאין לזה סוף, זה עולה הון תועפות וכמובן מעורר שורה ארוכה של שאלות אתיות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי ההורמון מועמד להכללה בסל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות במסגרת דיוני ועדת הסל שיחלו בקרוב.
גובה. עניין של מחלות ודימוי עצמי ירוד
צילום: יונתן בלום
מומלצים
