שארלוט בובקאטס
ההורנטס עזבו לניו אורלינס אבל רוברט ג'ונסון וברני ביקסטאף התעקשו, ואמקה אוקפור וג'ראלד וואלאס יאבקו על לבבות אוהדי הכדורסל בצפון-קרוליינה
צפון קרולינה היא מדינה של כדורסל מכללות. חיי האזרחים סובבים מזה יובלות סביב אוניברסיטת צפון קרולינה, צפון קרולינה סטייט, דיוק, ווייק-פורסט והמאבקים בינהן. על כן, לא נראה שיש להם מקום לקבוצת כדורסל נוספת, בוודאי לא מקצוענית שנבנית על מודלים עיסקיים המתבססים על האוכלוסיה המקומית.
זאת הסיבה שהניסוי של ג'ורג' שין והשארלוט הורנטס נכשל אחרי קצת יותר מעשור. אחרי שראה את הדלדלות ההכנסות והצופים ביציעים, ובעיקר אחרי שנדחתה יוזמתו להקמת אולם חדש לקבוצה, ארז הבעלים של ההורנטס את
הפקלאות ועזב לניו אורלינס ב-2002. זמן קצר לאחר מכן הימר רוברט ג'ונסון על הקמת קבוצת NBA חדשה בשארלוט. הבובקאטס ינסו לעשות זאת טוב יותר מההורנטס החל מהשנה – הראשונה שלהם כקבוצה מן המניין.
כמו שזה נראה כרגע, סגל הבובקאטס דומה יותר לזה של ה'בלו-דבילס' מדיוק או ה'טאר-הילס' מצפון קרולינה, מאשר לקבוצת NBA. המאמן ברני ביקרסטאף, שמונה להוביל את המאמצים להקמת תשתית ראשונית לקבוצה החדשה, נמנע מללקט כוכבים בשוק השחקנים החופשיים או בדראפט האקספנשן. בשלב מוקדם זה, ביקרסטאף וג'ונסון מעדיפים להימנע מהתחייבות ארוכת טווח לשחקנים ותיקים. לאו דווקא בגלל העלות הכספית העצומה, אלא יותר בגלל הגמישות שתאפשר למאמן המנוסה לעצב את זהות הבובקאטס לקראת העתיד. אמקה אוקאפור, ג'ראלד וואלאס, ג'ייסון הארט ושאר הצעירים מספקים לו את הגמישות הזאת.
סגל
סנטר: מלווין אלי (26, 2.09 מ') – הסנטר הצעיר לא הצליח להוכיח את עצמו בקליפרס, בעיקר בגלל פציעה. בשארלוט לא יהיו לו יותר מדי מתחרים על מקום בחמישיה. פרימוז ברזץ' הסלובני (25, 2.14) רך מדי. ג'היידי ווייט (28, 2.06) גם רך, אבל כבד הרבה יותר מדי.
פאוור פורוורד: אמקה אוקאפור (22, 2.08) – הוא הוביל את קונטיקט לאליפות המכללות בעזרת האינטנסיביות ההגנתית שלו כחוסם וריבאונדר. אוקאפור אינו שחקן התקפה מלוטש, אך הוא אתלטי, נמרץ ולא מוותר אף פעם – גם מול שחקנים גבוהים ממנו וכאלה יש הרבה ב-NBA. זאת הפילוסופיה איתה הולך ביקרסטאף והיא באה לידי ביטוי גם במקרה של ברנדון האנטר (24, 2.02), פורוורד נמוך וכוחני – צ'ארלס בארקלי סטייל. ת'רון סמית' (24, 2.05) אינו חזק כמו האחרים, אך אקטיבי ממש כמותם.
סמול פורוורד: ג'ראלד וואלאס (22, 2.02) – אנרגיות אינסופיות וגוף אתלטי להפליא שיכול להכיל אותן. אלו התכונות המאפיינות את הסמול פורוורד המוכשר, שנותן את כל כולו לקבוצה ויקבל סוף סוף הזדמנות לשחק דקות רבות. דבר אחד שוואלאס לא עושה כל כך טוב הוא לקלוע מרחוק, אבל בשביל זה יש את ג'ייסון קאפונו (23, 2.03) – שוטר מדהים ולא הרבה יותר מזה.
שוטינג גארד: סטיב סמית' (35, 2.03) – הגארד הענק כבר די מבוגר (היחיד בקבוצה שחצה את גיל השלושים), אבל מסוגל לתרום רבות מנסיונו ומהיכולות המגוונות שלו כקלע ובעיקר כמוסר. אדי האוס (26, 1.86) אינו מרבה למסור אך מדובר בסקורר בנשמה, שנותן תפוקה התקפית מיידית. תמאר סליי (24, 2.03) גבוה, יתופקד לא פעם כפורוורד, אך נשאר תקוע לרוב מחוץ לקשת.
פוינט גארד: ג'ייסון הארט (26, 1.90) – אחרי שעשה את זה בגדול באירופה (שיחק במקדוניקוס מיוון) ובקטן יותר כמחליף במילווקי וסן אנטוניו, צפוי הרכז החזק לעשות את זה בגדול בחמישיה של הבובקאטס. ברווין נייט (29, 1.78), שלא ממש הצליח לעשות את זה באף קבוצה, יוסיף זריזות וכוח אש מן הספסל.
מאמן: ברני ביקרסטאף - הוא הצליח מאוד בסיאטל בשנות השמונים ובדנבר בשנות התשעים, שם השליט קצב משחק מהיר ותזזיתי. הוא החליט לנקוט בטקטיקה דומה בשארלוט. לא שיש לו ברירה: הסגל שלו לא רק צעיר מאוד (גיל ממוצע: 24.9). הוא גם נמוך ביותר (גובה ממוצע: 1.97 מ').
שחקן מפתח
ג'ראלד וואלאס - מאמן סקרמנטו קינגס, ריק אדלמן, קיווה שביקרסטאף יפספס את וואלאס ב'אקספנשן דראפט', אבל מאמן שארלוט קפץ מיד על המציאה והרוויח את אחד השחקנים האתלטיים והקפיציים בליגה. וואלאס נחשב עד לפני ארבע שנים לשחקן התיכונים הטוב בארצות הברית, אך לא הצליח לממש את הפוטנציאל באוניברסיטת אלבמה ובסקרמנטו. ובכל זאת, הפוטנציאל קיים והוא יכול להתפרץ בשארלוט, אם כי וואלאס צריך להקפיד שלא יתפרץ בבת אחת. ההטבעות המלהיבות שלו מסתיימות לא פעם בהתרסקויות מסמרות שיער.
רוצים ברעתם
מייק ששבסקי, רוי וויליאמס והרקטורים בקמפוסים בצפון קרולינה - המקצוענים הגיעו פתאום כדי לנגוס בשוק הכדורסל המקומי והעמוס גם כך. הם יתנחמו בכך שהבובקאטס צפויים לשלם שכר לימוד לאורך תקופה ארוכה מאוד, עד שיהפכו לקבוצה תחרותית בליגה.
לפנייה לכתב/ת 
