נשיא הטכניון: "היחס להשכלה גבוהה חייב להשתנות"

בראיון ראשון אחרי הזכיה בפרס נובל של פרופ' צ'חנובר והרשקו, אומר נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג, כי אנו קוצרים היום השקעה של לפני 25 שנה, "אבל עצירת היכולת לקלוט אנשים החוזרים מפוסט דוקטורט, תמנע פרסי נובל עתידיים". פרופ' אפלויג נמצא כעת בניו יורק לקראת כנס אגודת ידידי הטכניון, כנס שעשוי לקבל כעת תפנית.

"זה אכן חג שמח", הוא אומר. "עבור הטכניון זה היום הגדול ביותר. זה חג שמח במיוחד כמובן לחתני הפרס, לטכניון ולמדינת ישראל כולה, שפעם ראשונה זוכים מדענים ישראלים בפרס נובל במדעים והדבר הזה הוא תעודת כבוד למדע הישראלי".

הזכייה היתה דבר שחשבתם עליו בכלל?

"כן, זה היה צפוי כבר כמה שנים, גם לאור פרסים אחרים שהשניים קיבלו בשל אותה עבודה, כי התגלית של הרשקו וצ'חנובר היא תגלית בעלת משמעות אדירה לתחומים רבים הקשורים לביולוגיה ולרפואה. האמת ציפינו שהפרס ינתן ברפואה ,אבל אנחנו שמחים שהוא ניתן בכימיה בסופו של עניין".

"בהלצה ניתן לומר שמכיוון שאני עצמי פרופ' לכימיה אני מאושר שהפרס שניתן הוא פרס בתחום הכימיה. העבודה שלהם היא כמובן עבודה המבוססת על ביוכימיה – כימיה של מולקולות – חלבונים. הם גילו את המנגנון המסמן את החלבונים בתא שעומדים לעבור פירוק ואחר כך ליצור אותם מחדש, ועל ידי זה מערכת התאים מונעת הצטברות של חלבונים שיש בהם טעויות גנטיות או טעויות כתוצאה מפגיעת קרינה".

"המערכת הזאת, הנקראת יוביקיטין, מסמנת אותם למוות ואחר כך יש מכונה שלמה של מנגנונים כימיים שמפרקים את החלבונים לאבני היסוד שלהם, והתא יכול להשתמש אחר כך שוב באבני היסוד כדי לבנות חלבונים הבנויים כמו שצריך וללא פגמים גנטיים".

מה ההשלכה שתהיה לפרס כזה על הטכניון?

"כמובן שהפרס הזה ניתן על עבודה שראשיתה בערך לפני 25 שנה. זאת עבודה שהתפתחה ב-25 השנה האלה וההצלחה של הפרס לגאוניות וליצירתיות וליכולת המדעית הבלתי רגילה של שני האנשים הללו מבוססת על השקעות ועל יחס למערכת ההשכלה הגבוהה שהיה ב-20 השנים האחרונות. לצערי המצב היום של מערכת ההשכלה הגבוהה ולטכניון בפרט הוא שונה לגמרי".

"אני חושב שאחד המסרים העיקריים שצריך לצאת מהפרס, הוא שאם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולהישאר בחזית המדע והטכנולוגיה, ואם היא רוצה שיהיו פרסי נובל לחוקרים ישראליים שעובדים ופועלים במדינת ישראל כמו הרשקו וצ'חנובר, ולא רק לחוקרים ישראלים שחיים בארה"ב, היחס למערכת ההשכלה הגבוהה חייב להשתנות".

"בשלוש השנים האחרונות היו קיצוצים אדירים של הממשלה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, והדבר משפיע על מדענים צעירים, שאינם יכולים לעשות את פריצות הדרך שיביאו לפרסי נובל בשנים הבאות. בנוסף לקיצוצים התקציביים האדירים, יש בשלוש השנים האחרונות מתקפה בלתי פוסקת על האוניברסיטאות שבה מנסים לתאר את האוניברסיטאות כמוסדות לא יעילים, אליטיסטיים".

"כל האווירה שנגרמת על ידי הפוליטיקאים בציבור היא אווירה לחלוטין לא נכונה, והיא פוגעת קשות במוטיבציה של האנשים ובפרט במוטיבציה של אנשים צעירים להצטרף למערכת. לצערנו יש הרבה חוקרים צעירים מוכשרים שמעדיפים להמשיך את דרכם האקדמית בארה"ב ולא לחזור לישראל. הדבר הזה הוא הרה אסון למדינת ישראל בעתיד."

"אני מקווה שהעובדה שהרשקו וצ'חנובר קיבלו לראשונה בישראל את פרס נובל תעזור לנו מול המערכת הפוליטית כדי להסביר להם את הצרכים של מערכת ההשכלה הגבוהה ושל הטכניון בלבד. הטכניון הוא אחד המוסדות שנפגע ביותר בקיצוצים האחרונים. אני מקווה שהמערכת הפוליטית תבין שאם תהיה השקעה מתאימה ואווירה מתאימה במדינת ישראל, אז הצלחות כאלה יחזרו בשנים הקרובות".

"יש במדינת ישראל פוטנציאל אדיר של אנשים צעירים מבריקים שיכולים להתחרות עם אנשים בכל מקום בעולם, הם רק צריכים את האמצעים ואת האווירה המתאימה כדי שירגישו שהם עושים עבודה חשובה, ושמעריכים את מה שהם עושים, כי באווירה שהיתה בארץ בשלוש השנים האחרונות הם כמעט הצטיירו כאויבי הציבור".

אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו (צילום: רויטרס)

במה כרוכה השקעה כזו?

"רק כדי להדגים: חוקר צעיר ממוצע בתחומי המדע או הטכנולוגיה שאנחנו קולטים היום בטכניון, הקמת מעבדה עבורו עולה בין 300 אלף לחצי מיליון דולר. למזלנו יש עדיין כספים שמגיעים אלינו ממשאבים חיצוניים או מתורמים. אם היינו נסמכים על מה שאנחנו מקבלים ממדינת ישראל, לא היינו מסוגלים להקים אפילו מעבדה אחת לחברי סגל צעירים שבדרך כלל חוזרים מארה"ב לאחר תקופת פוסט-דוקטורט".

"המסר מאוד ברור - אם לא תהיה השקעה מתאימה ואווירה מתאימה האנשים לא יהיו בארץ. העולם פתוח, ולרוב האנשים יש הצעות עבודה מפתות ממוסדות יוקרתיים בארה"ב. אני מקווה שאפשר יהיה להשתמש בהשג הבלתי רגיל של הרשקו וצ'חנובר כדי להשתמש בזה כמנוף לגבי המדיניות של ממשלת ישראל באשר להשכלה הגבוהה".

מה לגבי נכונות תורמים פוטנציאלים להפנות כספים לטכניון בעקבות הזכייה?

"הפרס של הרשקו וצ'חנובר הוא דוגמה מצוינת לסיוע של התורמים. במקרה הזה מדובר על הפקולטה לרפואה שבה שניהם עובדים. ברוס רפופורט הוא ישראלי לשעבר ועדיין ישראלי בנשמתו. לו ולאשתו רות היה את החזון לעזור לנו להקים לפני למעלה מ-30 שנה את הפקולטה לרפואה בטכניון שזה משהו די ייחודי. אנחנו אחד המוסדות ההנדסיים-טכנולוגיים היחידים בעולם שיש לו בית ספר לרפואה".

"החזון היה ששילוב של רפואה והנדסה יהיה שילוב חשוב בעתיד, והוא הוכיח את עצמו וימשיך להוכיח את עצמו גם בעתיד. הם תרמו את התרומה הראשונית להקמת בית הספר והמשיכו לתמוך בו כספית. לאורך השנים זה כבר מסתכם בסכום של עשרות מיליוני דולרים, שבלעדיהם אף אחד מההשגים האלה לא היה מתאפשר. כל הפיתוח שנעשה בטכניון בשנים האחרונות נעשה מכספי תרומות. אם מחר בבוקר התרומות חס וחלילה היו נפסקות, לא היתה לטכניון אף אגורה להשקיע בפיתוח". 

הטכניון עדיין נמצא בעשיריה הראשונה של האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם?

"אכן. יש ועדות הערכה בינלאומיות שבאות כל שנה לשתי מחלקות אחרות ועושות הערכה של הרמה האקדמית – גם המחקרית וגם של ההוראה. ללא יוצא מן הכלל, כל הוועדות שהיו בשנים האחרונות אמרו שהמחלקות שהם סרקו הן בין 10 המחלקות הטובות בעולם. היתה ועדה בהנדסת חשמל, במדעי המחשב, בתעשיה וניהול, בהנדסה אזרחית. כולם שיבחו את הרמה האקדמית והלימודית של הטכניון וכתבו את זה במפורש בדוחות שלהם".

"בתחומים מסוימים הם אפילו אמרו שאלו המחלקות הכי טובות שהם סקרו, אבל אני מדגיש שהדבר הזה בנוי על מה שעשינו לפני 15 ו-20 שנה. היום אנחנו קוטפים את הפירות, ומאוד מודאגים ממה שיקרה בעוד 10-15 שנה, אם לא יהיה שינוי מהיר ובולט בסדרי העדיפות של מדינת ישראל מבחינת היחס להשכלה הגבוהה".

מה דעתך על העובדה שיותר מיממה לאחר ההודעה על הפרס, ראש הממשלה ושרת החינוך לא התקשרו?

דיקן הפקולטה לרפואה: מצוינות היא דגלינו

את דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ' רפאל ביאר, תפסה הידיעה על זכיתם של שניים מחוקריו בפרס נובל בעת חופשה בגליל. ביקשנו ממנו את נקודת המבט שלו לזכיה של פרופ' הרשקו ופרופ' צחנובר: "זה כבוד אדיר לפקולטה לרפואה על שם משפחת רפופורט ולטכניון ולאקדמיה הישראלית. הפקולטה לרפואה בטכניון חרתה על דגלה מאז שהיא נוסדה את המצוינות במחקר ואת ההוראה כמשימות העיקריות שלה ולכך אנחנו מחנכים את אנשי הסגל שלנו ואת הסטודנטים, ואני חושב שההשג האדיר שהשגנו בזכות הרשקו וצ'חנובר היא אות ומופת לעיקרון הזה".

"זה מוכיח עד כמה האקדמיה חזקה בארץ מצד אחד ומצד שני גם מבליט את הצורך להמשיך ולהשקיע באקדמיה ובמחקר כי בזה חוסנה של מדינת ישראל. אנחנו פקולטה ייחודית שבה מלמדים רפואה בבית ספר הנדסי טכנולוגי – זה מלמד על כך שרפואה והנדסה הולכים יד ביד ומהעובדה שהתגליות הגדולות במדעי החיים בעתיד יבואו משילוב מוצלח בין רפואה וביוטכנולוגיה ועקרונות הנדסיים".

המגבלות בארה"ב על חקר תאי הגזע עזרו לטכניון?

"אני לא יודע. לא קיבלנו יותר כסף מארה"ב כדי לבצע מחקר. יתכן שהמגבלות האיטו קצת את המתחרים שלנו בחו"ל, אבל ללא השקעה כספית משמעותית בתשתיות מחקר ביוטכנולוגיות בארץ ובאוניברסיטאות יהיה קשה לשמור על המובילות שהצלחנו להשיג גם לטווח הארוך".

"תקציבי המחקר שעומדים לרשות חוקרים בארץ לעומת חוקרים בחו"ל הם פחות מעשרה אחוז מחוקר אמריקאי ממוצע ואין ספק שהמחקר במדעי החיים יקר ועולה כסף ודורש תשתיות וזאת צריכה להיות משימה לאומית של משרד המדע, משרד החינוך ומשרד הבריאות שצריכים להרתם אליו כי בזה חוסננו".

אבי בליזובסקי הוא הוערך הראשי של אתר הידען