שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איכות הסביבה? צה"ל מצפצף
    כשהתותחים רועמים, המפקדים מזהמים: דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום מותח ביקורת חריפה על צה"ל ומערכת הביטחון בשל הזילזול המתמשך בשמירת איכות הסביבה בישראל. ומה עוד: בגלי צה"ל, מסתבר, מי שמטפל בתקציבים אינו בעל ידע כלכלי או חשבונאי, וגם אופן ההעסקה של העובדים מפוקפק; והאם ידעתם שמתחם תעש המכיל אלפי נפלים מסוכנים היה אתר למסיבות אסיד סוערות? ואיך בעצם קובעים את תקני "הספורטאים המצטיינים" בצה"ל?

    המודעות לאיכות הסביבה בצה"ל ובמערכת הביטחון נמוכה - ומסכנת את חיי כולנו: כך קובע מבקר המדינה, השופט, אליעזר גולדברג, בדו"ח מיוחד העוסק במערכת הביטחון והתפרסם בצהריים (יום א'). הדו"ח מצביע על שורה של חריגות מחוקי איכות הסביבה שבוצעו בבסיסי צה"ל, וכן על נתק נמשך בין צה"ל לבין המשרד לאיכות הסביבה והוראותיו. למעשה, צה"ל עומד בתקנות איכות הסביבה פחות מכל מפעל ישראלי לייצור נעליים. גם התקציבים המושקעים בכך באגפים השונים בצבא מהווים לעג לרש.

     

    "לפעילות צה"ל יש פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ולזיהום האוויר, הים, הקרקע והטבע באמצעות גורמי הזיהום והפגיעה הבאים: פסולת מוצקה ונוזלית, שפכים, חומרים מסוכנים, רעש וקרינה. בדו"ח זה הועלו ליקויים, חלקם יסודיים, המצביעים על תמונת מצב מדאיגה בקשר לטיפול של צה"ל ומשרד הביטחון בנושא איכות הסביבה", קובע המבקר.

     

    ועוד בדו"ח: המבקר נועץ סיכות בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, ומותח ביקורת על אופן הניהול והעסקת העובדים. מי שמטפל בתקציבים, מסתבר, הם אנשים ללא השכלה פורמלית בכלכלה או חשבונאות. חלק מהעובדים מועסקים באמצעות חברות כוח אדם - למרות שהתנאים אינם מתאימים לכך.

     

    ביקורת חריפה נמתחת על משרד הביטחון גם בנושא חברת תעש: מסתבר כי אחד המתחמים הגדולים של תעש במרכז, המכיל אלפי נפלים ופגזים מסוכנים - כלל לא היה שמור, ואף הפך לאתר למסיבות אסיד שבהן נעשה שימוש בסמים. וגם: איך בעצם מחליטים מי זוכה לתואר "ספורטאי מצטיין" ולשורה של הטבות בשירותו - ואיך זה שאתלטים מובילים שלנו לא זכו לכך?

     

    איכות סביבה? בצה"ל ממשיכים לזהם

     

    נושא איכות הסביבה בישראל ושמירתה זוכה למודעות גוברת והולכת. באחד הדו"חות האחרונים שלו התייחס מבקר המדינה בחריפות למפעלים מזהמים – אבל נדמה שבצה"ל עדיין לא הבינו שמדובר בבעיה חריפה, הנוגעת לחיי כולנו.

     

    בנוסף לכך שהקשר בין צה"ל לבין המשרד לאיכות הסביבה רעוע עד לא קיים, למשל לגבי פירושם של החוקים לשמירת איכות הסביבה, הרי שתקריות של זיהום שמקורן בצבא ובמערכת הביטחון הן אירוע שכיח.

     

    הדוגמאות לא חסרות: ממצאים שהועלו בבדיקה של מינהלת הכנרת שבנציבות המים משנת 2001 בדבר עשרות מקרים בהם זוהמו קרקעות בבסיסים בפיקוד צפון בשמנים ובדלקים, חזרו על עצמם בבדיקות שהתקיימו גם בשנים 2002 ו-2003. לצה"ל כ-270 תחנות דלק ברחבי הארץ המשמשות לתדלוק כלי רכב מינהלתיים וכלי רכב משוריינים.

     

    166 מתחנות אלה ברמת רגישות גבוהה. מהדו"ח עולה כי רובן המכריע של התחנות שהקים צה"ל נבנו על אדמה ללא משטחי תדלוק הבנויים מחומר אטום שאינו סופג דלקים ושמנים, כמו כן, מאחר שאין בידי המשרד לאיכות הסביבה מידע על תחנות הדלק שהוקמו בצה"ל, ממילא לא הועברו דרישות נוספות באשר לתחנות הממוקמות באזורים רגישים לזיהום מקורות הים.

     

    הטיפול בשפכים: חלק ניכר ממערך הטיפול והסילוק של השפכים בצה"ל מושתת על בורות ספיגה ופעילותו של צה"ל להתנתקות מבורות אלה והתחברות למערכת ביוב או לבורות רקב אטומים, הייתה מצומצמת. כמו כן הטיפול בליקויים שנמצאו בפיקוח ובבקרה שקיים הצבא במהלך השנה האחרונה בנושא בריכות האידוי, היה לקוי.

     

    טיפול משרד הביטחון בזיהומים בהיקף נרחב: הטיפול של משרד הביטחון בשני זיהומים נרחבים – זיהום אקוויפר חצור (מבסיס חיל האוויר הגדול) ותחמושת בקרקעית הים מול חופי תל אביב – התאפיין בעיקרו בקבלת החלטות בדבר קיום בדיקות והערכות בנוגע להיקף הזיהום ולגורמים האחראים ליצירתו. דרך טיפול זו, שנמשכה למעלה מ-20 שנה בנוגע לזיהום האקוויפר בחצור ומספר שנים בנוגע לזיהום בסמוך לחוף הים בתל אביב, לא הניבה כל החלטה בדבר הטיפול הדרוש בנוגע לזיהומים אלו ובביצוע פעולות ממשיות להסרתם.

     

    גם בנושא פעולות הבדיקה, חקירה, ואכיפה בנוגע לאירועים בתחום, מצא המבקר ליקויים. הדו"ח מציין כי פעילות צה"ל בנושא הייתה מצומצמת ביותר ואילו נוהל שאישר היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2001 בעניין אכיפת חוקי איכות הסביבה בצה"ל שמטרתו לקבוע כללים לתיאום אכיפתם של דיני איכות הסביבה בצה"ל בין המשרד לאיכות הסביבה לבין צה"ל - לא יושם כהלכה.

     

    הבעיה העיקרית היא, קובע המבקר, שבצבא פשוט לא חושבים שזה נושא שצריך להשקיע בו כסף. המבקר בדק את התקציבים שהקצו זרועות שונות לנושא איכות הסביבה. חיל הים הקצה 3.97 מיליון שקל בשנת 2003 - אך בפועל ביצע פעולות בשיעור 1.01 מיליון שקל (25%). חיל האוויר השתמש רק ב-15% מהתקציב בנושא בשנת 2003 ואילו אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שהקצה 5.06 מיליון שקל, לא השתמש ולו בשקל בודד לנושא בשנת 2003.

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד פועל ליישום המלצות המבקר בנושא על ידי שינויים נהליים וארגוניים מתחייבים". מצה"ל נמסר בתגובה: "המודעות והטיפול בנושאי איכות הסביבה גברו מאוד בצה"ל בשנים האחרונות. במסגרת זו, טופלו מרכיבים רבים בתחום איכות הסביבה והחל מיסוד תהליכים לטיפול בכלל ההיבטים של הנושא. מטבע הדברים, מדובר בנושא מורכב שהטמעת הטיפול בו בארגון ארוכה ומחייבת משאבים רבים. סגן הרמטכ"ל סיכם באחרונה על הכנת תוכנית רב שנתית למתן מענה לפערים הקיימים בתחום איכות הסביבה בכלל צה"ל והגדרת סדר עדיפות לטיפול, כחלק מתוכניות העבודה.

     

    "בעניין בורות השופכין, צומצם תקציב אחזקת הבינוי צמצום של ממש בשל פערי התקציב הקיימים, והמענה לבורות השופכין ולשאיבת השופכין קטן מאוד. למרות קשיי התקציב האלו הושקעו כ-5.2 מש"ח לחיבורי ביוב בשנת העבודה 2003".

     

    גלי צה"ל: מישהו פה מבין בחשבונאות?

     

    מבקר המדינה מקדיש חלק מיוחד בדו"ח לתחנת הרדיו הצבאית, הפועלת מאז 1950.התחנה פועלת כיחידה צבאית הכפופה לקצין חינוך ראשי, הכפוף לראש אכ"א. בדצמבר 2003 הסתכמה מצבת כוח האדם על 317 חיילים ועובדים, בנוסף היו באותה עת כ-300 חיילים במילואים.

     

    המבקר מותח ביקורת על שורה של פעולות ניהוליות שבוצעו בתחנה, בכל הנוגע לחוקי העבודה והניהול במשק הישראלי. לגבי הניהול התקציבי:

     

    א. תקציב גלי צה"ל משקף רק כמחצית מהעלות השנתית הכוללת להפעלת התחנה, ושאר העלויות ממומנות מתקציביהם של אגפי המטה הכללי. במצב זה מוגבלת היכולת לאמוד ולנתח את כלל הפעילות של התחנה מבחינה כלכלית.

    ב. עסקאות חליפין שביצעה התחנה, בהיקף של מיליוני שקלים, לא קיבלו ביטוי בתקציב התחנה.

    ג. הפעילות התקציבית, הכלכלית והשיווקית מתבצעת עם כוח אדם שאינו בעל השכלה פורמלית בתחומי הכלכלה, החשבונאות או מנהל עסקים.

     

    נושא בעייתי נוסף הוא כוח אדם: זה שנים רבות לא מיושמים בגלי צה"ל כללי רישום ופיקוח שנקבעו בהוראות הצבא לגבי בקרה על שעות עבודה של אזרחים עובדי צה"ל – וזאת בנוגע לעיתונאים הבכירים של התחנה, קובע המבקר.

     

    בעייה נוספת היא שעובדים רבים בגל"צ מועסקים זה שנים רבות באמצעות חברות כוח אדם - על אף שלמרביתם לא מתקיימים התנאים לצורת ההעסקה זו. פיקוח על שעות עבודתם נמצא לקוי וכן נמצא שגל"צ לא קיזזה מתשלומי חברת כוח האדם את הימים בהם שירתו עובדי התחנה במסגרת שירות מילואים.

     

    בנושא ניהול התקליטייה, קובע המבקר כי עשרות אלפי התקליטורים, שמחזיקה גל"צ, אינם מטופלים כאפסניית צה"ל, וממילא לא מולאו מרבית ההוראות של צה"ל בתחום זה. כמן כן, נמצאו ליקויים ברישום של מלאי התקליטורים, ובפיקוח אחר השימוש בהם על ידי עובדי התחנה.

     

    ארכיון הקלטות השידור: כ-60 אלף סרטים מגנטיים שעליהם מוקלטות כ-70 אלף שעות שידור, אינם מוחזקים בתחנה בתנאים אשר יבטיחו את שלמותם, כנדרש בפקודות מטכ"ל. קיים סיכון ממשי לפגיעה ולאובדן של ההקלטות המהוות נכס בעל ערך היסטורי רב.

     

    תגובת דובר צה"ל: "תחנת גלי צה"ל נבנתה והתרחבה במשך העשורים האחרונים, כ"טלאי על טלאי", ולעיתים מבלי שהדבר קיבל את הביטוי הנכון בפקודות צה"ל ובהוראות משרד הביטחון. בעקבות הליקויים שעלו בדו"ח מבקר המדינה, נמצאים צוותים של משרד הביטחון וצה"ל בתהליך של בניית נהלים והסדרת סוגיות הקשורות בהתקשרויות התחנה, בתקציבה, בהעסקת עובדיה, באבטחת מבנה התחנה ובנושאים נוספים המוצגים בדו"ח. משרד הביטחון וצה"ל רואים בדו"ח מבקר המדינה כלי עבודה לשיפור ולתיקון של תהליכים בעבודת התחנה. העיסוק בנושאים האלה מתבצע בצוותים משותפים זה כמה חודשים שכן הדו"ח בכל הנוגע לגלי צה"ל מנחה את משרד הביטחון לחדש ולהתאים נהלים מתאימים לעבודת התחנה. עבודה זו מתקדמת במהירות, כאשר חלק ניכר מהליקויים תוקן זה מכבר".

     

    אחי, יש מסיבת אסיד בתעש

     

    פרק בעייתי במיוחד מקדיש המבקר לנעשה בקרקעות שבאחריותה של חברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש). בהסכם הנכסים ובהסדר המקרקעין להקמתה נקבע, כי יוחכרו לתעש כ-80,000 דונם, שאת מרביתם הקצה מינהל מקרקעי ישראל תמורת תשלום. כ-8,000 דונם מביניהם הוקצו לפני קום המינהל, בלי תשלום, מרביתם נמצאים באזור השרון, ושוויים נאמד בכ-2 עד 4 מיליארד דולר.

     

    ומה מתרחש בחלק מהמתחמים האלה? מסתבר שדברים מופלאים במיוחד. במתחם במרכז הארץ, שנכלל במקרקעין שהועברו לתעש עם הפיכתה לחברה והוא כולל למעלה מ-300 דונם, ישנם אלפי פריטי תחמושת ונפלים, רובם המכריע שלל ממלחמת ששת הימים. בשטח הנפלים מצויים, במצבורים ומתחת לפני הקרקע, פגזים, רימונים, מוקשים, חומרי נפץ וקטיושות. והפלא ופלא: מצבורים אלו לא אובטחו במשך כ-35 שנה.

     

    וכמובן, במהלך השנים נגנבו מהמתחם פריטי תחמושת רבים. בנוסף לזאת, במתחם ובשביל הכניסה אליו יש מצבורי פסולת, וכן נגנב חול מהמתחם ומסביבתו הקרובה במשך שנים. בספטמבר 2003 מצאו נציגי משרד מבקר המדינה בשלושה מקומות במתחם פסולת של בקבוקי בירה, בקבוקי מים, סיגריות, בלונים וכלי עישון לסמים ("בנגים"). על פי עדויות המשטרה במקום נערכה מסיבת "אסיד" עליזה שבה השתתפו צעירים שהשתמשו בסמים.

     

    המבקר קובע: "במהלך השנים לא לקח על עצמו משרד הביטחון אחריות על מצבורי התחמושת, על פינויים, על אבטחתם ועל מציאת הפיתרון לפינויים או לאבטחתם. תעש לא פעלה די למניעת כניסת בלתי מורשים למתחם, ולא פעלה שגורם אחר יעשה כן, כדי להקטין את הסיכון לשלום הציבור הנובע ממצבורי התחמושת והנפלים. רק בנובמבר 2003 הנחה מנכ"ל המשרד על הצבת שמירה בשטח הנפלים, בלי לקחת אחריות כוללת על מצבורי התחמושת ופינויים".

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "פעילות פינוי השטח מנפלים, תחמושת ופסולת תתבצע על ידי התעשייה הצבאית במסגרת הסכם שאמור להחתם בינה ובין מנהל מקרקעי ישראל. עד לסיכום הדברים בין התעשייה הצבאית והמינהל- קיבל על עצמו הממונה על הביטחון במערכת הביטחון לדאוג לשמירה במקום, ושמירה כאמור מוצבת בפועל".

     

    מתעש נמסר: "המתחם פונה על ידי תעש בשנת 1992 ונתון זה ידוע לכל הגורמים. במהלך כל השנים הללו תעש, מתוך אחריות ציבורית, פעלה כדי למצוא פתרון לסילוק המפגעים בשטח. התחמושות השונות המצויות בשטח אינן מתוצרת תעש ולא הועברו למתחם על ידה. מדובר בתחמושות ממבצע קדש וממלחמת ששת הימים וחברה פרטית הופקדה על הטיפול בה ואיסופה על ידי משרד הביטחון. לתעש מעולם לא הייתה נגיעה לתחמושת זו. לאחרונה, תעש הצליחה להביא להסכמה של מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון כדי להביא ידי פתרון הבעיה על ידי פינוי הנפלים דרך סינון החול באתר".

     

    ספורטאים מצטיינים: איך האתלטים נשארו בחוץ?

     

    צה"ל מכיר בחלק המיועדים לשירות ביטחון, העוסקים בתחומי הספורט, המוזיקה והמחול כמצטיינים בתחומם, וכן בקבוצה נוספת של ספורטאים המכונים ספורטאים "פעילים". קבוצות חיילים אלה נהנות משירות בתנאים מיוחדים על מנת שיוכלו לשמר את יכולותיהם. מנתוני אגף כח אדם נמסר כי בדצמבר 2003 עמדה המכסה הכוללת על כ-800 חיילים וחיילות בשירות חובה. בפועל 324 הוכרו כמצטיינים בתחום הספורט, הריקוד והמחול ואילו 334 הוכרו כספורטאים פעילים.

     

    הממצאים:

     

    א. נמצאו פערים ניכרים בין ההסדרים שלפיהם נהג צה"ל בכל הנוגע לספורטאים, מוזיקאים ורקדנים לבין הוראות אכ"א בנושא. לא נמצא תיעוד על הרקע ועל הנימוקים להנהגת אותם הסדרים

    ב. צה"ל קובע את המכסה של הקבוצה על סמך מכסה שנקבעה לפני שמונה שנים מבלי שמנהל הספורט במשרד החינוך בוחן את הנושא. הדבר גורם לכך שאין בחינת צרכים בין ענפי ספורט ובחלוקה בין בנים לבנות. בשל מגבלת המכסה, נמנעת הכרה בספורטאים "פעילים" - כך ששבעה אתלטים שזכו במקומות ראשונים באליפות ישראל באתלטיקה לנוער, לא הומלצו להכרה בקבוצה זו.

    ג. כ-200 ספורטאים בענפי הכדורגל והכדורסל אשר לא הוכרו כספורטאים מצטיינים או פעילים מקיימים פעילות שוטפת בליגות הבכירות בארץ, וזאת תוך כדי שירותם הצבאי. בפועל הם זוכים לתנאים של ספורטאים מצטיינים או פעילים ואף להחזרי הוצאות, פרמיות ולמענקים במהלך תקופת שירותם הצבאי מבלי שקיבלו לכך היתר.

    ד. מיצוי הספורטאים המצטיינים ו"הפעילים" בשירותם הצבאי לקוי: נמצא כי רק 26% מהם השתתפו בקורסים שיקנו להם מקצוע צבאי, כנדרש בהוראות ולכן רובם שובצו בתפקידים של פקיד או עובד כללי. גם הנחיית ראש אכ"א כי ייבחן שילוב חיילים אלה בשירות בקהילה, לא יושם.

    ה. ליקויים נמצאו גם בכל הקשור בבקרה על יישום ההסדר שקבע אכ"א בדבר החזר הוצאות חודשי לספורטאים. נמצאו מקרים בהם הספורטאים קיבלו תמורה הגבוהה בעשרות אלפי שקלים מהסכום המרבי שקבע צה"ל.

    ו. נמצאו עשרות מקרים שצה"ל אישר לחיילים בקבוצה זו חופשות שעולות על 90 יום בשנה, הרף שנקבע באכ"א.

     

    תגובת צה"ל: "אף שצה"ל הוא ארגון לוחם, אשר ייעודו להגן על ביטחון המדינה, מכיר צה"ל גם בצרכים החברתיים במדינה ועל כן מאשר צה"ל כל שנה מאות חיילים כספורטאים מצטיינים ופעילים. בימים אלה מושלמת הכנתה של הוראת קבע בנושא, אשר עודכנה בהתאם למדיניות ולעקרונות צה"ל לגבי אוכלוסייה זו, ולהסדרים שנקבעו בין אגף כוח האדם בצה"ל ובין משרד החינוך. אגף כוח אדם מקיים עבודת מטה לבחינת החלופות לשיפור מיצוי השירות, לרבות שילובם בתרומה לקהילה".

     

    עוד בביקורת: יחידת הצנזורה בדואר נסגרה

     

    מכירים את היחידה לצנזורה, לדואר ולתברוקה במשרד הביטחון? מדובר ביחידה עוסקת בבחינה ועצירה של דברי דואר ודפוס הנשלחים והמתקבלים בארץ, ואשר פוגעים או עלולים לפגוע בביטחון המדינה, או בשלום הציבור או בסדר הציבורי. וזה בסדר שאתם לא מכירים – כי היא כבר איננה איתנו.

     

    בעקבות קביעותיו של המבקר לפיהן תפקידיה העיקריים של היחידה לא עודכנו מאז 1994 על אף השינויים שחלו בסביבת עבודתה; אין במשרד כל הנחיות המפרטות את פעילותה והקובעות אמות מידה להפעלת דעתו של הצנזור, בבואו להחליט אילו דברי דואר יש לפתוח ולבחון, ואילו לא; וכן שהצנזור נהנה מסמכות כמעט בלתי מוגבלת – ערך משרד הביטחון תהליך של בחינת הצורך בהמשך פעילות היחידה, וביוני 2004, לאחר מועד סיום הביקורת, אימץ שר הביטחון את המלצת מנכ"ל המשרד והנחה לסגור אותה.

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "פעילות היחידה לצנזורה, לדואר ולתברוקה, שזכתה להערכה על ידי כל הגורמים הרלבנטיים בשל תרומתה רבת השנים למערכת הביטחון תופסק על פי החלטה שקיבלו שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון".

     

    ואחרונה חביבה ועדת למ"ד - הוועדה להענקת זכויות לפנים משורת הדין שבאגף השיקום במשרד הביטחון, שפעלה מסתבר, למעלה מ-20 שנה ללא מקור בדין, והעניקה הטבות גם לכאלה שעל פי החקיקה הרלוונטית אינם זכאים לכך. על אף שבספטמבר 2002 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי שאלת חוקיות ועדת למ"ד תיבחן עד יוני 2004, שאלה זו טרם הוכרעה.

     

    תגובת משרד הביטחון: "קביעת מקור סמכותה של וועדת למ"ד הינה בידי היועץ המשפטי לממשלה. בינתיים בוצעו שינויים המסדירים את דרך עבודת הוועדה, החל מהעמדת שופט בדימוס בראשה וכלה בקביעת כללים לפעילותה שאושרו באוגוסט 2003 על ידי מממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה דאז. יצויין כי מתבצעת עבודת מטה מקיפה המתייחסת למעקב ולבקרה התקציבית של החלטות הועדה שתארך עוד זמן מה נוכח מורכבות הנושא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תמי אברם
    הדו"ח
    צילום: תמי אברם
    ליקויים חמורים בנושא איכות הסביבה
    צילום: זום 77
    המבקר, השופט אליעזר גולדברג
    צילום: זום 77
    הזיהום חוגג
    צילום: לע"מ
    צילום: חיים הורנשטיין
    תעש. מסיבות אסיד במתחם
    צילום: חיים הורנשטיין
    גל"צ. מי צריך כלכלנים?
    צילום: משה גוזגל
    תחנות הדלק הצה"ליות - מזהמות
    צילום: משה גוזגל
    מומלצים