קפה וחנות: מוסקט

"פעם הייתה פה חנות עם מכונת קפה" אומר אילן, הבעלים, "היום זה קפה עם חנות". הגענו בערב חם אחד לקפה "מוסקט" המחודש שבמושב אודים. מבנה העץ הגדול ששימש פעם לול פיטום המה אדם שקט במיוחד. ברקע זרמה מוסיקה ישראלית רוגעת וצלליות מטע הפקנים העוטף את המקום נראו היטב על רקע הירח שזרח לו פתע.

הפורמט לא לגמרי מקורי: חלקו של המקום חנות רחבת ידיים לרהיטים, כלי בית ושאר ירקות מקסימים מארצות עולם שלישי. חלקו האחר קפה-מסעדה. על המקוריות אחראי התפריט.

בכל אחד מימות השבוע תוכלו להזמין מן ההיצע החלבי הגדול ובנוסף תוכלו לרדת, ביום שלישי, למשל, על מנות סושי אותן מכין השף לנגד עיני הסועדים וביום רביעי על תפריט מקסיקני עשיר.

אם תבואו בימי שני תוכלו להוסיף למנות המקובלות גם שייקים על בסיס מים או חלב בטעמי תמרים, אננס, תות ועוד. בשבת הג'חנון המסורתי ובימי ראשון - קוסקוס טריפוליטאי.

"בימי חמישי של מכבי תל אביב" מספר אילן "מצאנו את עצמנו מגישים לנשים בלבד. כך הפך היום הזה ליום ה"קפה-על-חשבוננו" לצד הקינוח המשולם.

כשעלעלנו בתפריט גילינו שלבעלי המקום לא רק חשיבה יצירתית אלא גם מין הומור שכזה. פלטה הכוללת שבע גבינות עיזים וצאן, וכן כוס יין קיבלה את השם החדשני "עיזה". פלטה גדולה יותר נקראת "עיזה פזיזה" ופלטת הענק מכונה "עדר עיזים".

בין הסלטים נצפה סלט ירוק פלוס גבינת פטה בשם המקורי פקצה (בעל המקום: "כמו בקיבוץ") לצידו סלט טונה בשם זלדה (כנ"ל).

הסנדוויצ'ים (כך במקור) הציעו את פוסידון (סלמון וגבינת שמנת על בייגל) ועוד.

היינו רעבים. נורא רעבים. האיש שמולי התלבט בין "המיוחדים" שכללו דג מוסר אפוי, חריימה או מעטפת סלמון עם תפוחי אדמה בשמנת, וסלט.

המעטפת ניצחה. אני הזמנתי רביולי בטטה ברוטב אלפרדו ולצידו סלט "אמדיאוס" שכלל עלי בייבי, פטריות וקוביות חלומי ברוטב בלסמי ודבש.

עוד לא הספקנו להגיד ג'ימא-לייה וכבר הניחה המלצרית על שולחננו כיכר קטנה של לחם מהביל, תוצרת בית, ושני סוגי חמאה, רגילה ומרובת-שום. צלחת קטנה של זיתים ליוותה גם את בקבוק הבירה המתבקש.

נישנשנו את הלחם (כשאנחנו תוהים מדוע הוגש עם סכין חיתוך בלבד) ונהנינו מהמאפרה המרוקאית הייחודית המונחת על כל שולחן, ומהרוגע המקומי.

הדקות חלפו בנעימים וכבר הוגשו לשולחן, ממש כפי שביקשנו, שלוש המנות גם יחד. זהירות, חברים, מדובר במנות ענק המוגשות בכלים נאים.  בן זוגי טרף לו בשקיקה את המעטפת שהתבררה כמנה מוצלחת במיוחד. אני ניסיתי להשתלט על מנת הרביולי שהיה מצוין במילויו המתקתק, והיה משמח מאוד את ליבי לולא כמויות האלפרדו שנשפכו מעליו והפכו תוך דקות את המנה כולה ליציקה מסובכת לעיכול. בפעם הבאה, הבטחתי לעצמי, רביולי בטטה ברוטב קל. הסלט היה נעים. העלים טריים, ריבועי החלומי נבזקו בנדיבות והרוטב הלם את המעמד.

היינו רעבים (כבר אמרתי?) ובכל זאת לא הצלחנו , כמו שמבקשים בפולניה, לגמור מהצלחת. יחסית למחירים הכה נוחים קיבלנו תמורה מלאה.

נחנו. הסתובבנו קצת בחנות וחזרנו לשולחן לקינוח וקפה. אספרסו אכזרי ומצוין והפוך ליוו את עוגת שלוש שכבות שכללה גבינה, מוס וקפוצ'ינו ושחתה לה בתוך שלולית קפה מרירה. זה היה מעניין והשאיר רושם טעים על הלשון והחיך.

לפני שיצאנו שלחתי מבט אחרון סביב.

לידינו ישבו זוגות, נשים בשיחת בנות אינטימית וגם משפחות עם ילדים. המקום, ציינתי לעצמי, מתאים לכולם.

לו רק יקפיד על הקטנות (סכו"ם מלא, קרח במשקאות הקלים ודומיהם) נכונו לו, ולנו, ימים יפים.

קפה מוסקט, מושב אודים

פתוח: שבעה ימים בשבוע בין 09:30-24:00 למעט ימי שישי עד 17:00

מחירים: סלטים- 33-35 ₪, פסטות - 40 ₪ , מיוחדים - 55 ₪ , מנות ילדים - 20-30 ₪ , קינוחים - 26 ₪.

חנייה: בשפע

כשרות: המקום חלבי ונטול תעודת כשרות בשל פעילותו בסופי שבוע

שירותים: הריצפה ידעה ימים נקיים יותר

איך מגיעים: עולים על מחלף רמת פולג (הידוע יותר בשמו "מחלף איקאה") חולפים על פני רמזור הכניסה לאזור התעשייה ופוגשים מיד לאחריו שלט המפנה למושב אודים. משם, כמתיים מטר על פי שילוט מצוין.