מס אחד יותר מדי

מייד אחרי חג הסוכות נכנס ה' לאתר האינטרנט של חברת הנסיעות גוליבר, והזמין חבילת נופש לבודפשט. המחיר הנקוב באתר היה 312 דולר לאדם, וללקוח שהזמין באמצעות האינטרנט ניתנה הנחה של 5 דולרים. באתר, כותב ה' ל-ynet, מצוין כי המחיר כולל מע"מ ואת כל מיסי הנמל, ולא צוין כל תשלום נוסף.

לאחר ביצוע ההזמנה יצרה סוכנת של חברת גוליבר קשר טלפוני עם ה' על מנת לאשר את פרטיה, וכבדרך אגב ציינה כי יש לשלם עוד 12 דולר לאדם עבור "מיסי דלק". היא הוסיפה, כי עקב בעיות טכניות לוגיסטיות, חברת גוליבר אינה מוסיפה מיסים אלו למחירי החבילות.

ה' התרגז ומחה על כך. לאחר שעות של דיונים טלפונים, הוא מספר, הסכימה חברת גוליבר לוותר "לפנים משורת הדין" על מס הדלק, לא לפני שהופגן כלפיו יחס מחפיר. בין השאר נאמר לו באותן שיחות טלפון, כי "12 דולר הם לא סכום שבכלל יש להתלונן עליו, וכי על סכום זניח כזה אין בכלל על מה לדבר".

בסופו של דבר ביטל ה' את ההזמנה, אך זאת בשל אי-שביעות רצונו מהטיפול הכולל בה.

האומנם נהגה חברת גוליבר לפנים משורת הדין? לנו נראה, כי רחוק מכך. בעצם, החברה עברה לכאורה על חוק הגנת הצרכן, ורק עקב התעקשותו של ה' נאלצה לחזור בה מניסיונה לחייבו בסכום שמלכתחילה היה חייב להיות כלול במחיר החבילה כולה.

הסבר קצר על תולדות החקיקה בתחום זה יאיר את העיניים. בשנת 2002 תוקן חוק הגנת הצרכן כך שנאמר בו, כי לגבי מוצר או שירות יש להציג את המחיר המלא, כשהוא כולל את כל המיסים או כל המרכיבים שהצרכן מחויב בהם. משום מה, תיקון חשוב זה לא הוחל על כרטיסי נסיעה לחו"ל וחבילות נופש בחו"ל. עד מהרה עלתה הצעקה השמיימה.

באוקטובר 2002, למשל, פורסם ב-ynet כי חברת אל על מפרסמת מחירים שאינם כוללים מיסים והיטלים. באותה כתבה צוטט הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, שאמר כי החברה ניצלה סתירה בין שני סעיפים בחוק, שמקורה בטעות, וכי החוק כבר נמצא בשלבי תיקון. התיקון אכן יצא לדרכו בסוף יוני 2004, ומאז חלה חובת הצגת מחיר כולל גם על נסיעות לחו"ל.

אם כך, באוקטובר 2004 כבר לא היה מקום להציג את מחיר החבילה בגוליבר בהמשכים, ולשלוף מחירים נוספים על אלו שפורסמו באתר. ולכך יש שתי השלכות. במישור הפלילי, הניסיון לחייב צרכן מעבר למה שפורסם מהווה לכאורה עבירה על חוק הגנת הצרכן.

במישור האזרחי, אין לחברה בסיס חוקי לחיוב הצרכן. ולכן, אילו פנה ה' לחברת האשראי שלו והודיע, כי חויב ב-12 דולרים מעבר למוסכם עם החברה, היה על חברת האשראי להחזיר לו את הסכום העודף ואחר כך לבקש מגוליבר הסבר מניח את הדעת מדוע היא כן זכאית לסכום זה. כאמור, ספק רב אם לגוליבר אכן יש צידוק חוקי לכך.

גוליבר: מדובר בהשתלשלות עניינים מורכבת

מגוליבר נמסר בתגובה, כי "בדקנו היטב את המקרה. מדובר בהשתלשלות עניינים מורכבת יותר ממה שמתואר על ידי הלקוח בפניתו אליכם. הדברים כפי נכתבו על ידכם בכתבה על בסיס מידע חד צדדי מהלקוח אינם מדוייקים, ובוודאי שלא היה כל נסיון לגבות תשלום במרמה.

"אין לנו כל עיניין להיכנס לוויכוח מתוקשר על 12 דולר".  

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות